קטע ב"סאגת סבריס" (Sverris Saga) הנורדית, סיפורו בן מאות השנים של המלך סבר סיגורדסון (Sverre Sigurdsson) ששלט בערך משנת 1151 ועד מותו ב-1202, מתאר פשיטה צבאית שהתרחשה בשנת 1197 לספירה, במהלכה הושלכה גופת אדם לבאר בטירת סברסבורג (Sverresborg), מחוץ לטרונדהיים שבמרכז נורבגיה, ככל הנראה בניסיון להרעיל את מקור המים העיקרי עבור התושבים המקומיים. לאחר מכן מולאה הבאר באבנים.
4 צפייה בגלריה
השלד של האיש שהושלך לבאר בטירת סברסבורג שבנורבגיה
(צילום: Åge Hojem NTNU Vitenskapsmuseet)
במחקר חדש, שפורסם בכתב העת iScience, נותח דנ"א עתיק כדי לאשש את שרשרת האירועים, תוך חשיפת פרטים חדשים על האדם שהושלך אל הבאר - מיזוג בין היסטוריה, ארכאולוגיה ומדע, שיצר תקדים למחקר עתידי על דמויות היסטוריות.
"זו הפעם הראשונה בה אדם המתואר באותם טקסטים נורדיים היסטוריים נמצא בפועל", אומר פרופ' מייקל דיוויד מרטין מהמוזיאון של האוניברסיטה הנורבגית למדעים וטכנולוגיה בטרונדהיים שבמרכז המדינה. "הניתוח הגנטי שבו עשינו שימוש סייע בעבר בזיהוי שרידי מלך אנגליה ריצ'רד השלישי, אך הם תוארכו לשנת 1485. לעומת זאת, השרידים שבבאר תוארכו לשנת 1197, מה שאומר כי מדובר בממצא העתיק ביותר שזוהה באמצעות הניתוח הזה".
ב-1938 נמצאו עצמות בבאר בטירת סברסבורג, אך לחוקרים באותה תקופה חסרו הכלים הנדרשים לבצע יותר מניתוח חזותי שטחי. כעת, שיטות תיארוך וטכנולוגיה מתקדמות של דנ"א עתיק אפשרו לחוקרים להשלים את חלקי הפאזל, שמגולל את סיפורו של האיש שהושלך אל הבאר באותה סאגה מפורסמת.
4 צפייה בגלריה
הממצאים והעבודה בשטח הבאר שבה התגלו שרידיו של האיש שהושלך לבאר בטירת סברסבורג שבנורבגיה
(צילום: Norwegian Institute for Cultural Heritage Research)
החוקרים הצליחו לגלות כי שרידי השלד של אותו אדם מתוארכים כבני 900 שנה, בעוד שמחקרים עבר שנערכו בשנים 2014 ו-2016 אישרו כי מדובר בזכר שהיה בן 30 ל-40 במותו. "הטקסט של סאגת סבריס, חלק מסאגות המלכים של המיתולוגיה הנורדית אשר נכתבה בנורבגיה ובאיסלנד בין המאות ה-12 וה-14 כדי להאדיר את המלכים הנורדיים, איננו נכון לחלוטין - מה שראינו הוא שהמציאות הרבה יותר מורכבת מהטקסט עצמו", אומרת הארכאולוגית אנה פטרסן מהמכון הנורבגי לחקר מורשת תרבותית באוסלו.
"בזכות ארגז הכלים שעמד לרשותנו, יכולנו לאשש את מה שאירע בפועל בצורה ניטרלית יותר", מוסיף ד"ר מרטין רנה אלגור מהאוניברסיטה הנורבגית למדעים וטכנולוגיה, שהשתמש בדגימות שיניו של האיש שהושלך אל הבאר, כדי לרצף את הגנום שלו. באמצעות המידע שהתקבל מהניתוח שערך, הצליחו ד"ר אלגור ועמיתיו לגלות כי עיניו של אותו אדם היו כחולות ושיערו בלונדיני או חום בהיר, כשאבותיו הגיעו ככל הנראה מהמחוז הדרומי ביותר של נורבגיה - מערב אגדר (Vest-Agder) - שמוזג בינואר 2020 עם מחוז מזרח אגדר, כחלק ממחוז אגדר.
החוקרים הצליחו להגיע אל הממצאים הללו הודות לעושר נתונים גנטיים על הנורבגים של ימינו, שהם חלק מהמאגר שאסף פרופ' אגנר הלגאסון ועמיתיו ב-deCODE Genetics, חברה איסלנדית שבסיסה ברייקיאוויק, שעוסקת במחקרים גנטיים. "רוב המחקר שלנו התבסס על נתוני הייחוס הללו לאוכלוסייה המודרנית, כך שככל שנרצף יותר שרשראות דנ"א עתיקות ומודרניות כאחד, כך נגיע לניתוח איכותי יותר. מדובר באלפי גנומים של נורבגים מודרניים ואלפים רבים של גנומים אירופיים אחרים", אומר פרופ' מרטין.
4 צפייה בגלריה
שרידיו של האיש שהושלך לבאר בטירת סברסבורג שבנורבגיה, כפי שהתגלו ב-1938
(צילום: The Norwegian Directorate for Cultural Heritage)
4 צפייה בגלריה
החפירות בבאר של טירת סברסבורג בנורבגיה, אליה הושלך אדם כדי להרעיל את מימיה
(צילום: Norwegian Institute for Cultural Heritage Research)
עם זאת, לטכנולוגיה הזו יש מגבלות, שכן דגימת הגנום של "איש הבאר" הצריכה את הסרת המשטח החיצוני מהשן שלו ושחיקת השן לאבקה - כדי להימנע מזיהום הדגימות על ידי חוקרים שהגיעו מסביבות לא סטריליות. המשמעות היא שלא ניתן עוד להשתמש בדגימה לבדיקות נוספות, כך שהחוקרים לא הצליחו לגלות פתוגנים כלשהם שייתכן ואותו אדם נשא בזמן מותו.
כעת, החוקרים מעוניינים לבדוק דגימות מדמויות היסטוריות נוספות מההיסטוריה הנורדית - אולף השני האראלדסון, מלך נורבגיה מ-1015 ועד 1028, אשר נודע גם כ"אולף הקדוש", הוא אחד מאותן דמויות היסטוריות. "אם בסופו של דבר יתגלו שרידיו, ייתכן כי נצליח לשחזר את מראהו החיצוני, ולהתחקות אחר מוצאו באמצעות ריצוף גנטי. השילוב בין ארכאולוגיה, היסטוריה וניתוח מדעי גנטי מספק את הכלים שבאמצעותם ניתן להפריד בין עובדות לבדיות - כך שמתקבלת עדות אובייקטיבית ושלמה יותר של ההיסטוריה האנושית", מסכם פרופ' מרטין.
