השטח שבו יבוצע פרויקט הדיפלה
(צילום: רועי רבין, רשות הטבע והגנים)
היום העולמי לשמירה על בתי הגידול המימיים, הכוללים האגמים, הנחלים, הביצות ובריכות חורף, מצויין היום (חמישי), כמדי שנה.
בתי הגידול הללו נמצאים בסכנה. חוקרים סבורים כי במהלך 300 השנים האחרונות, התרחשה פגיעה והתדרדרות במצבם של יותר מ- 80% ממערכות המים המתוקים בכדור הארץ, כאשר 35% ממערכות המים המתוקים אבדו רק במהלך 50 השנים האחרונות.
הפגיעה בבתי גידול אלו לא פסחה גם על ישראל לאור לחצי פיתוח לצורכי מגורים, תשתיות, חקלאות ושינויים אקלימיים, ובכך נגרמה פגיעה משמעויות במערכות האקולוגיות של בתי הגידול המימיים, שתורמות למגוון הביולוגי, ממתנות השפעות של שינויים אקלים, חיוניות לזמינות מים ועוד.
על רקע זה, בימים אלה ברשות הטבע והגנים מתכננים פרויקט שיקום הידרולוגי, העוסק בחיבור מחדש של נחל דליה לים התיכון, וזאת לאחר שנקטע לפני עשרות שנים בעקבות הקמת סכר עפר באזור.
פרויקט השיקום מתבצע במישור חוף הכרמל, צפונית לנחל תנינים, דרומית למושב דור ומערבית לכביש 2 והוא נקרא "פרויקט שיקום הדיפלה". זאת על שם הביצה הקדומה והטבעית שנקוותה במקום וחיברה בזמנו בין נחל דליה האיתן לבין הים התיכון. חלק משרידי הדיפלה הקדומה מתפרסים כיום על פני שתי שמורות טבע - שמורת שפך נחל דליה (171 דונם) וביצת נחל דליה (108 דונם).
מרחב הדיפלה הוא אזור מופר מאוד, שלאורך השנים הושפע מפעילות אנושית אינטנסיבית. לפני 2,000 שנה, בתקופה הרומית, בוצע ככל הנראה השינוי המשמעותי הראשון במרחב בבניית פרויקט הטיה רחב היקף של מקורות המים דרומה לעיר הנמל החדשה, קיסריה. פעולות אלו, שכללו מערכת של סכרים בריכות הרמה ואמות מים, שינו את משטר הזרימה העילי במרחב. בתחילת המאה ה-20 קודמה פעילות לייבוש ביצות הכברה (שבעבר היו מחוברות לדיפלה) בין היתר לצרכי התיישבות, חקלאות והדברת המלריה ולאחר קום המדינה הוקמו על שטחי הביצות בריכות דגים. בתוך כך, המגוון הביולוגי של נחל דליה נמצא במגמת הדרדרות משמעותית.
הפרויקט יכלול שיקום הידרולוגי ואקולוגי של הביצה החופית ושיקום אסטואר (שפך נחל) בין נחל דליה לבין הים התיכון. בהקשר זה יצוין כי כיום כלל הנחלים של חבלי החוף זורמים לים, למעט נחל דליה ונחל שיקמה שנעצרים בסכרים שחוסמים את הזרימה. במסגרת זאת יפעלו הגופים להשיב מי תהום לנחל, לצמצם את זיהום המים בבית הגידול ולשפר את המבנה הפיזי של השמורות עם הוספת אזורי קינון, סבך וגם מיתון שיפוע הגדות. לבסוף, לאחר השלמת השיקום, יבוצעו פעולות להנגשת השמורה לביקורי מטיילים עם שבילים ומצפורים. כיום יש לציין שהשמורות במצבן הנוכחי אינן נגישות.
"אנחנו כעת בשלב החקירה והבדיקות, כדי שנוכל לוודא שהפעולות שנעשה יהיו הכי מדויקות שאפשר", אמר ל-ynet אבי אוזן, אקולוג בתי גידול מימיים ברשות הטבע והגנים ומי שמוביל את הפרויקט מטעם הרשות. "אחד הדברים שמאפשרים לנו לשקם בית גידול בצורה הטובה ביותר זה איתור של ההפרעה שהייתה. אנחנו עושים את זה בין השאר ע"י חקירה של מפות היסטוריות שצולמו לפני ההתערבות. מבחינת פעולות ממשיות בשטח, נתחיל כבר בקיץ הקרוב, והפרויקט יגיע לסיום בשנת 2025 לערך, ובהשקעה של כמה מיליוני שקלים", אמר.
6 צפייה בגלריה
שטח הביצות במהלך תהליך הייבוש בתחילת המאה ה-20
(קרדיט: אוסף דב קובלנוב, ארכיון התמונות יד יצחק בן-צבי)
לדבריו, "החיבור בין הנחל לים הוא המצב הטבעי המאפיין את נחלי החוף בישראל ויש לו חשיבות לתפקוד ולמבנה של המערכת האקולוגית של שפך הנחל. חיבור זה כיום לא קיים בנחל דליה והדיפלה ואת המצב הזה אנו מעוניינים לשנות באמצעות יישום הפרויקט. שיקום בית הגידול יאפשר כניסת בעלי חיים מהים כגון בורי, צלופח וצב רך, אזורי קינון וחיות לעופות מים וסבך כגון צולל ביצות וברווז משויש, וכן לחסרי חוליות מקומיים. כמו כן יוכל לשמש כבית ללוטרות וחתולי ביצות, במידה ותהיה גם קישוריות טובה לאזורי פעילות אחרים שלהם".
כיצד מתכננים לשקם את בית הגידול? "כדי לשקם צריך להבין מה הפריע ופגע בשטח. סימנו שלושה גורמים: הראשון הוא הקשר לים, שכן עד עכשיו החיבור חסום בשל סכר, השני הוא פחות מים שיש בביצה והשלישי הוא איכות המים, שנפגעת בשל חומרים מזהמים שנפלטים למקום", אמר אוזון.
6 צפייה בגלריה
שטח הביצות במהלך תהליך הייבוש בתחילת המאה ה-20
(קרדיט: אוסף דב קובלנוב, ארכיון התמונות יד יצחק בן-צבי)
"בתהליך השיקום, אנחנו נמצא פתרון לכל אחת מן הבעיות. נקים סכר שיאפשר להשאיר אותו פתוח חלק גדול מהשנה; באשר לכמות המים – אנחנו עובדים עם רשות המים כדי לייצר חלופות ולהזרים מים לביצה; בנושא איכות המים – אנחנו עובדים כעת כדי למצוא פתרונות שייגרמו לכך שהמים שייפלטו לא יהיו מזוהמים", הוסיף האקולוג.
השיקום מובל על ידי רשות הטבע והגנים בשיתוף פעולה עם קיבוץ מעיין צבי, מועצה אזורית חוף כרמל, רשות ניקוז חוף כרמל, אגודת המים האזורית מי כרמל ורשות המים. בתוך כך הוא גם מקבל מימון של האיחוד האירופאי בזכות היותו הנציג הישראלי בקונסורציום של האיחוד האירופי בשם REST COAST, שבו חברים שמונה פרויקטי שיקום בתי גידול מימיים נוספים ממדינות נוספות ומטרתו העמקת הידע של שיקום סביבות מפגש נחל-ים.
למסמך המספק פרטים נוספים על אודות התוכנית לחצו כאן
השנה, רשות הטבע והגנים מציינת את יום בתי הגידול המימיים בסימן "שיקום בתי הגידול המימיים" כדי להדגיש את הדחיפות הקיימת ואת הצורך לתעדף את השיקום של בתי הגידול האלה. במסגרת ציון יום זה, יתקיימו פעילויות לכל המשפחה בשמורות טבע וגנים לאומיים נבחרים החל מיום שישי 3 בפברואר ולאורך חודש פברואר כולו. פרטים על הפעילויות באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים: https://www.parks.org.il/ramser/.
