במהלך המלחמה נפגעו מאות אלפי דונמים בשטחים הפתוחים בצפון ובדרום הארץ. אבל דווקא בתקופה הזו המדינה רוצה לקחת מחצית מכספי הקרן לשטחים פתוחים, שאמורה לטפל בפגעי המלחמה ולהשקיע אותו בשטחים עירוניים, בניגוד למטרות המקוריות שלה. הכסף שאותו משרד האוצר רוצה לקחת, לפי חוק ההסדרים, אמור לעבור לפרוייקטים שמטרתם להקים אלפי יחידות דיור בערים.
בטויטת חוק ההסדרים נכתב כי על שר הבינוי והשיכון ושר האוצר לתקן את תקנות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), כך ש-50% מתקציב הקרן בכל שנה (החל משנת 2025) תיועד לטובת הסכמי גג ומגה הסכמי גג. מחצית הכספים יילכו לתכנון ופיתוח שטחים פתוחים ושטחי פנאי באותן תוכניות. כלומר, משרד האוצר מייעד את כספי הקרן לשימושים שנוגדים את מטרות היסוד שלה.
בחברה להגנת הטבע וברשות הטבע והגנים מתנגדים נחרצות לשינוי היסודי במטרות הקרן, במיוחד בשל המלחמה - שבה נפגעו שטחים פתוחים רבים. מתחילת השנה עלו באש 83,594 דונם של שטחי שמורה וגנים במחוז צפון, זאת בנוסף על 63,992 דונם שטחים פתוחים וכ- 25 אלף דונם יערות. רק בגולן נשרפו 55,504 דונם של שטחי שמורה וגן. בגליל עליון נשרפו 22,788 דונם שטחי שמורה וגן. את כל השטחים האלה צריך לשקם.
יו"ר מועצת הגנים הלאומיים ושמורות הטבע, פרופ' ערן פייטלסון, ביקש לעצור את ניסיונות הפגיעה בקרן. המועצה היא מועצה ציבורית הפועלת מכוח חוק גנים לאומיים, ומורכבת מנציגי ממשלה, רשויות, אקדמיה ועוד. מטרתה לייעץ לכל גופי השלטון בכל הקשור לשמורות טבע וגנים לאומיים.
פרופ' פייטלסון פנה לראש אגף תקציבים באוצר יוגב גרדוס והזהיר כי בשל שימוש בתקציב הקרן לצרכים אחרים - לא ניתן יהיה לשקם את השטחים הפתוחים כראוי, מה שיפגע בהחזרת התושבים לצפון הארץ. "השטחים הפתוחים הירוקים, ובראשם שמורות הטבע והגנים הלאומיים, מהווים את אחד היתרונות היחסיים העיקריים של הגליל והגולן", הוא כתב.
לדבריו, "הם משמשים כמסד לתיירות באזור וכאבן שואבת לתושבים. אי לכך שיקומם הוא תנאי הכרחי לשיקום הצפון, וזאת מעבר לערכם האינהרנטי כאתרי מורשת וטבע שניתנו לנו כפיקדון לדורות הבאים. ללא השקעה מספקת לשיקום השמורות והגנים שנפגעו, התיירות לא תתאושש והיתרון היחסי של הצפון מנקודת ראות התושבים שאותם מבקשים להשיב ישחק".
אחת השריפות בצפון
(צילום: עובדי ויערני קק״ל)
פרופ' פייטלסון ציין כי המקור התקציבי הזמין ביותר לשיקום השטחים הפתוחים זו הקרן, שתכליתה מימון פעולות בשטחים הפתוחים האיכותיים. הוא הגדיר את הרצון לקחת מחצית מהתקציב כ"תמוה" והזהיר שללא שיקום השטחים הללו הסיכוי להחזיר את התושבים לצפון יפחת, שכן הם לא יזכו ליהנות מאיכות החיים והסביבה שמשכה אותם לצפון מלכתחילה.
הקרן לשטחים פתוחים, לפי המטרה המוצהרת שלה, מממנת פעולות שמטרתן "סיוע לשמירה, לפיתוח הסביבתי ולטיפוח השטחים הפתוחים שמחוץ לשטחים העירוניים הבנויים - לרבות שטחים פתוחים שיש להם חשיבות לשמירה על המגוון הביולוגי ועל המערכות האקולוגיות בישראל - וכן פארקים ואזורי נופש ופנאי. כמו כן מסייעת הקרן לגורמים הפועלים להגשמת מטרותיה". יו"ר הקרן הוא מנהל רמ"י יעקב קוינט, וחברים בו נציגים ממנהל התכנון, משרד הבינוי והשיכון, השלטון המקומי, משרד האוצר, רשות הטבע והגנים ועוד.
תקציב הקרן הוא 1% מהכנסות רמ"י, שגדלו עם השנים. לאחרונה ברשות הטבע והגנים ביקשו כי חלק מתקציב הקרן יוקצה לטיפול בשטחים הפתוחים שניזוקו בעת המלחמה, בהם ערוצי נחלים, שבילי טיול ומסלולי אופניים. הנהלת הקרן אישרה תקציב של 12 מיליון שקלים מתקציב הקרן לשנת 2023. מדובר בטיפה בים ביחס לתקציב הקרן עצמה, שהחלה את פעילותה בשנת 2013, ונחשבת לאחד הכלים הכלכליים היעילים ביותר לשמירה ופיתוח השטחים הפתוחים. מאז הקמתה תיקצבה הקרן כ-1,100 מיזמים שונים בהיקף של כמיליארד וחצי שקלים לטובת השטחים הפתוחים.
בשנים האחרונות, בשל הסיבה ששווקו קרקעות רבות מדי שנה, התקציב של הקרן עמד על כ-300 מיליון שקלים. הקרן נתנה תקציב לפארק הציפורים באגמון חפר, תקצבה פרוייקטים לפיתוח פארק נחל הדר בכ-10.25 מיליון שקלים, תקצבה כ-15 מיליון שקלים לשיקום מורד הירדן, ותקצבה פרוייקט בשמורת החולה וגם בנחל הבשור שבעוטף עזה ועוד.
למעשה, פעילות הקרן גדלה עד כדי כך, שבתקציב 2024 החליטו לאשר הקצאה של 3 מיליון שקלים לתפעול, פרסום ודוברות. אבל הקרן לא מאשרת כל פרוייקט שמבקשים ממנה. כך, לדוגמה, בעיריית ירושלים ביקשו פעמים רבות תקציב להקמת מגרשי ספורט מונגשים, אבל העובדה שמגרשי הספורט לא נמצאים בשטח פתוח, כהגדרת הקרן, מנעה את התקצוב ובקשת העירייה נדחתה.
כאמור, כעת המדינה רוצה שהקרן תתקצב פרוייקטים בתוך הערים במסגרת הסכמי גג, שמטרתם הגדלת מלאי יחידות הדיור. הסכם גג הוא בעצם הסכם בין המדינה, רמ"י, משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון לבין הרשויות המקומיות. ההסכם מאפשר הקמת שכונות חדשות בנות אלפי יחידות דיור בתחום הרשויות איתן נחתם ההסכם, ומאפשר שחרור כמות גדולה של יחידות דיור בזמן קצר. זאת, באמצעות קדם-מימון של הממשלה לפיתוח תשתיות, מוסדות חינוך, מבני ציבור וגם שטחים פתוחים ציבוריים כמו פארקים ועוד. רק לפני כארבעה חודשים רמ"י חתמה על הסכמי גג חדשים בנתיבות, אופקים ובירושלים, בתמורה לעשרות אלפי יחידות דיור.
אסף זנזורי, מנהל תחום התכנון, בחברה להגנת הטבע, אמר: "ככל שנדרש תיקון בקרן, לאור הגידול באוכלוסייה ושינוי האקלים, ישנו צורך עולה וגובר בשטחים פתוחים גדולים ומתפקדים, לצורך הציבור והטבע, לכן הממשלה צריכה להגדיל את התקציב של הקרן ובטח שלא לקצץ אותו".
