זה 73 שנה שמדינת ישראל מהווה חוד חנית של טכנולוגיה פורצת דרך, חדשנות ויזמות עולמית. עם זאת, לצד הצמחת חוקרים ומדענים מהמעלה הראשונה באקדמיה, כבר שנים שהמדינה אינה מצליחה להשאיר אותם בארץ. בעוד שמסלול הקריירה האקדמית-מחקרית מפתה ואף מחייב את אותם חוקרים לפוסט (בתר) דוקטורט בחו"ל, וחלקם אף מוצאים את עצמם עובדים בחברות בינלאומיות שם, האינטרס של מדינת ישראל היה מאז ומעולם להחזיר אותם לכאן.
כעת, משבר הקורונה העולמי יצר הזדמנות נדירה לשנות מגמה בעייתית זו, כאשר לראשונה מזה עשור נרשמה ירידה בשיעור "בריחת המוחות" מהארץ, אשר הפכה בעשורים האחרונים לבעיה לאומית.
רבים מקרב הסגל האקדמי בארץ יכולים להעיד כיצד בוגרים מצטיינים עולים על מטוס לארצות הברית או לאירופה לצורך עבודה מיד עם סיום לימודיהם. על פי מחקר של עמותת Science Abroad, מדען חוזר תורם למדינה 2.9 מיליון שקלים על פני 5 שנים, פי 5 מהתרומה הממוצעת לנפש. פוטנציאל התמ"ג האבוד הכולל ממדענים שעזבו את ישראל מגיע לאורך זמן ל- 2.4 מיליארד שקלים. התרומה הכלכלית למדינה כתוצאה מהשבת מדענים נאמדת בכ-914 מיליון שקלים ב-5 השנים הקרובות, או בכ-2.9 מיליון שקלים לכל מדען חוזר.
מדינת ישראל חייבת להבין כי המשאב החשוב ביותר שלה והבסיס להישגיה המדעיים והיזמיים הינו ההון האנושי בארץ. חוקרינו עומדים מאחורי חברות רבות ומצליחות מעבר לים ונמנים עם המובילים בעולם בהישגיהם. העוצמה הטכנולוגית של ישראל הפכה את "המוח הישראלי" למותג יוקרתי ומבוקש בתעשייה העולמית, כזה המבטיח תוצאות מרשימות ויצירתיות שאינן יודעות גבולות. המוסדות האקדמיים בישראל דואגים כל העת לטפח סטודנטים וחוקרים שיצעידו את מדינת ישראל קדימה בכל ההיבטים, אך חשוב מכך – עלינו לדאוג לכך כי הם יישארו בבית, ויראו את המדינה כמקום בו יוכלו להתפתח ולהתקדם מקצועית.
הצלחתה של ישראל בטיפול במגפת הקורונה, בין המדינות הראשונות בעולם, לצד הצלחות לא מבוטלות בשיקום הכלכלה באופן מהיר יחסית, ובניגוד לחלק מהתחזיות, כל אלה מאפשרות עתה לישראל להביא לשינוי מגמה בתופעת "בריחת המוחות" ולייצר משוואה חדשה. המגפה הביאה להשארתם של מומחים וחוקרים בישראל ואף הגבירה את חזרתם של מדענים רבים לארץ, כאשר הרגישו שזהו מקום בטוח יותר עבורם ועבור משפחותיהם. מן הראוי לחזק ולטפח מגמה זו גם לאחר היעלמות הקורונה מחיינו בשנים הבאות - על ידי קידום חוקרים בארץ, יצירת הזדמנויות תעסוקה נוספות עבורם והעברת תקציבים ייעודיים נוספים לתשתיות מחקר ופיתוח.
על המדינה לעודד חברות טכנולוגיה, ביומד וביוטק בינלאומיות להמשיך ולפתוח בישראל מרכזי מחקר ופיתוח, בד בבד עם ההתרחבות המטאורית של שיטת העבודה מרחוק. יוזמות אלה מספקות לחוקרים ולמדענים ישראלים את ההזדמנות "לעבוד בחו"ל" ולגור בישראל בעת ובעונה אחת. דוגמה מצוינת לכך הוא פרויקט הענן הממשלתי. במסגרת הפרויקט, ענקיות טכנולוגיה עולמיות יפתחו מרכזי דאטה חדשים בארץ, אשר ייצרו מאות מקומות עבודה נוספים לחוקרים ישראלים.
כאשר המדינה מצליחה להחזיר "מוחות" הביתה, היא גם מחזירה את ההשקעה בהם באמצעות מענקים ושיתופי פעולה בינלאומיים ובאמצעות פיתוח תעשייה טכנולוגית מתקדמת, אשר בתורה יוצרת הכנסות כספיות לקופת המדינה.
זהו אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה שאותם חוקרים ומדענים שחזרו הביתה בעקבות הקורונה, יבחרו להישאר כאן גם אחריה.
פרופ' אדוארד יעקובוב, נשיא HIT מכון טכנולוגי חולון
