בחודשים האחרונים מקיים איתן סטיבה, שצפוי לצאת למסע של עשרה ימים בתחנת החלל הבינלאומית, אימונים אינטנסיביים במתקני סוכנות החלל האמריקנית ו-SpaceX. במקביל, כחלק מההכנות שלו לביצוע ניסויים מדעיים בחלל - כחלק ממשימת "רקיע" - הוא השלים סבב הכנות בסוכנות החלל האירופית, שם הוכשר להשתמש בציוד ייעודי למטען המדעי שישוגר לתחנה. צפו באיתן סטיבה בחליפת אסטרונאוט:
האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה בחליפת חלל
(צילום: אורי בורג)
נכון לעכשיו השיגור של SpaceX, שסטיבה יהיה אחד מארבעת אנשי הצוות בחללית הדרגון, נדחה ל-31 במרץ (ייתכנו דחיות נוספות). סטיבה התייחס לשאלת ynet לגבי האימונים שעבר עד כה: "האימונים בחודשים האחרונים היו מלאים בהתרגשות והכנות אינטנסיביות לקראת השיגור והטיסה לתחנת החלל הבינלאומית. החלק הקשה ביותר הוא להיכנס לחליפת החלל ולהוריד אותה בתוך הדרגון, במרחב קטן עם שלושה אנשים נוספים. בגלל שהיא עשויה מחלק אחד, אנחנו עוזרים אחד לשני בתהליך הזה מעניין אם יהיה עוד יותר מורכב בהיעדר כבידה".
סטיבה הוסיף: "בכל פעם שאני לובש את חליפת האסטרונאוט ומתיישב בכיסא מספר 1 בחללית הדרגון, אני מדמיין את התחושות של ישיבה בראשו של טיל עצום שייקח אותנו מעבר לקו קרמן אל החלל. כשעתיים נהיה קשורים ומוכנים לשיגור, ספירה לאחור ואז רעש גדול וכוחות G עצומים מופעלים על הגוף בתאוצה עד ל-28 אלף קמ״ש. וברגע אחד כל הרעש הופך לדממה, נוכל להשתחרר מהמושבים ולרחף, לרגע הזה אני מחכה".
על 35 הניסויים המדעיים שיבצע בחלל, הוא אמר: "לחלק המדעי של משימת 'רקיע' משמעות עצומה מבחינתי, הניסויים שאבצע יסייעו לעשרות חוקרים ישראליים לקדם את העשייה החשובה שלהם, יעסקו בקיימות לטובת החיים בכדור הארץ, יסייעו לתעשיית החלל הישראלית להשתלב בתעשייה הבינלאומית, הציבורית והמסחרית ויאפשרו להזניק אותה קדימה. לצד התמיכה במחקר ובפיתוח של התעשייה אני מקווה להשפיע גם על בני ובנות הדור הצעיר - המדענים לעתיד. הניסויים שאעשה יונגשו לילדים במגוון גילאים, בתקווה לעורר בהם השראה לעשייה מדעית בתחומים מגוונים - כמו רפואה, חקלאות, פיזיקה ועוד".
ב"קרן רמון" אמרו כי לניסויים המדעיים שיבוצעו במסגרת משימת "רקיע" ישנה חשיבות יוצאת דופן ופוטנציאל אדיר לתמוך בחייהם של האסטרונאוטים בחלל ולשפר משמעותית את החיים על פני כדור הארץ. תופעת המיקרו כבידה, המוכרת לנו מתחנת החלל הבינלאומית, מאפשרת לבצע ניסויים חדשניים הן מדעית והן טכנולוגית ולפתח מוצרים בצורה יעילה יותר מאשר בתנאי הכבידה שבכדור הארץ. על מנת לתת הזדמנות ליותר חוקרים וחוקרות ישראליים להשתתף במשימת "רקיע" פרסמו משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה יחד עם משרד הבריאות קול קורא לניסויים בחוסר כבידה בהיקף כולל של מיליון שקלים. המענק שניתן סייע להורדת החסם התקציבי של הניסויים פורצי הדרך בדרכם לתחנת החלל הבינלאומית.
הניסויים שיבצע סטיבה בחלל משקפים קשת רחבה של תחומים, בהם: אסטרופיזיקה, מכשור רפואי, חקר מחלות, תקשורת ואופטיקה, קרינה, רפואת עיניים, נוירולוגיה, חקלאות ועוד. הניסויים צפויים להוביל לפריצות דרך טכנולוגיות, מדעיות ורפואיות אשר ישפיעו על האנושות הן בכדור הארץ והן מחוצה לו - כיום בתחנת החלל הבינלאומית ובעתיד בירח ובמאדים. בין השותפים הבינלאומיים לניסויים - MIT, Jefferson Hospotal, NASA AMES ומוסדות מחקר באירופה, דרום אמריקה ודרום מזרח אסיה.
35 הניסויים שסטיבה יבצע בחלל:
1. אבחון מבוסס קריספר של וירוסים וחיידקים במשימות חלל
2. בחינה רב מימדית של תאי T בתנאי חלל לשיפור מערכת החיסון
3. השפעת הטיסה לחלל וה חשיפה למיקרו-כבידה על מחסום הדם-מוח כפלטפורמה אפשרית לטיפול באלצהיימר
4. ביצוע בדיקת שתן וניתוח התוצאות בזמן אמת בתחנת החלל
5. בחינת הטיסה לחלל על שינוי באוכלוסיית המיקרוביום של דרכי השתן ומשמעויותיו הקליניות
6. זיהוי מרחוק של התפתחות מועקה רגשית ומצבי סטרס
7. הדגמת השימוש במכשיר Veye, המאפשר ביצוע בדיקות דם ללא מחט במתארי משימות לחלל החיצון טרם שיגורו לתחנת החלל הבינלאומית
8. הבנת והערכת השינויים בתפקוד הראייה במהלך טיסת חלל
9. בדיקת שינויים אנטומיים ופונקציונליים עיניים המקושרים לטיסה לחלל באמצעות אמצעי הדמיה מתקדמים
10. אפיון השינויים החלים בתאים סרטניים בתנאי מיקרו כבידה בחלל, במטרה לפתח טיפולים חדשניים ללוקמיה בילדים
11. הדגמת השימוש במכשיר iCapture לביצוע סריקת רשתיות וניטור שינויים במבנה העיניים הנגרמים כתוצאה משהיה בתנאי מיקרו-כבידה בחלל החיצון
12. הערכה קוגניטיבית של האדם בתנאי מיקרו - כבידה באמצעות מערכת EEG מתקדמת
13. בדיקת עיניים באמצעות יישומון ייחודי
14. בחינת טכנולוגיית משקפיים חדשנית לאסטרונאוטים עם זוקן ראייה (Presbyopia)
15. בחינת יכולת התמיינות של תאי פרה לתאים הבונים את רקמת השריר – הסטייק – בתנאי מיקרו כבידה
16. ההשפעה של טיסה לחלל על בריאות הלב וכלי הדם של האסטרונאוטים
17. .השפעת מיקרו-כבידה על הזדקנות המערכת החיסונית ומחלת האלצהיימר
18. אפיון מנגנון הביטוי הגנטי העומד בבסיס השפעת תנאי החלל על עלייה באלימותם של חיידקים מחוללי מחלות
19. השפעת מיקרו-כבידה שבחלל על חיידקי המיקרוביוטה שנמצאים במעי
20. התכלות פלסטיק בחלל ע"י חיידק Sakaiensis Ideonella
21. בחינת ישימות הסידן האמורפי (ACC) לטובת הארכת שהייה אנושית בחלל
22. אופטיקת חלל נוזלית - עיצוב נוזלים לרכיבים אופטיים בתנאי מיקרו-כבידה
23. הדגמת פריסה של אנטנה ייחודית תחת תנאי מיקרו כבידה בתחנת החלל
24. ניסוי מטה-קסמים
25. תצפיות מהחלל על שדוני ברקים ותופעות חשמל אטמוספרי נוספות בשיתוף תחנות קרקע ברחבי העולם
26. פיתוח מנגנון להגנה על מערכות חלליות מנזקי הקרינה הקוסמית
27. בחינת דור חדש של חליפת הגנה מקרינה
28. הדגמת והוכחת הנעה באמצעות טכנולוגיית VAT בחלל
29. מעקב אחרי התפרצויות קרני גמא באמצעות מערך חיישנים בדיוק גבוה (ביצוע מחוץ לתחנת החלל).
30. בדיקת היתכנות להנבטת חומוס בתנאי מיקרו-כבידה, וביצוע שליטה בקצב הגדילה עבור מושבות עתידיות על הירח
31. גידול של צמח עדשת המים בתנאי מיקרו- כבידה
32. כוחה של המורינגה
33. Nano Ghosts
34. Xtrodes -נספח א' לניסוי זיהוי מרחוק של התפתחות מועקה רגשית ומצבי סטרס (קשור לניסוי 6)
35. Alert-Stroke -נספח ב' לניסוי זיהוי מרחוק של התפתחות מועקה רגשית ומצבי סטרס (קשור לניסוי 6)
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, אמרה: ״תחום החלל העולמי עובר מהפכה של ממש. השוק הכפיל את גודלו בעשור החולף וצפוי לגדול לשווי של טריליון דולר בשנים הקרובות. שמחה ומברכת שבמשימת 'רקיע' יבוצעו ניסויים חשובים שיקדמו את תעשיית החלל הישראלית והמדע הישראלי והעולמי. סוכנות החלל הישראלית שנמצאת במשרדי לקחה חלק בבחירת הניסויים ומימנה ניסויים חשובים שלא היו יכולים לקחת חלק במשימה ללא תמיכתה. עלינו להשכיל ולקדם גם את התחום האזרחי של החלל ולחברו לתעשיית ההייטק הישראלית. תחום החלל נמצא בתנופה ונוגע בכל תחומי חיינו - ומשימת 'רקיע' היא חלק מתהליך חשוב של העצמת תעשיה זו".
רן לבנה, מנכ"ל קרן רמון וראש משימת "רקיע", אמר: "משימת 'רקיע' תשבור שיא של ניסויים בשבוע ביחס לכל משימת אסטרונאוט אחר בפרק זמן דומה. המספר כה גדול שהניסויים נשלחים לתחנת החלל הבינלאומית בשלושה שיגורים שונים: בדצמבר שוגרו כשבעה ניסויים גבי חללית של SpaceX, בסוף החודש ישוגר מטען נוסף והיתרה תשוגר בחללית AX1 עליה איתן יטוס לחלל. הניסויים המגוונים שיבוצעו במסגרת משימת 'רקיע' כוללים ניסויים 'כחול לבן' ושיתופי פעולה בינלאומיים בין חוקרים ומוסדות ישראלים לבין הגופים הבינלאומיים המובילים בעולם, ומעידים על מעמדם העולמי של הטכנולוגיה, היזמות, והמדע הישראליים".
ענבל קרייס, יו"ר הוועדה המדעית טכנולוגית ומנהלת החדשנות בחטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית, הוסיפה: "משימת 'רקיע' היא הזדמנות חסרת תקדים ליזמים וחוקרים ישראליים לקדם רעיונות חדשניים ולבדוק את ניסוייהם בסביבת חלל, ובכך לקדם את המחקר והידע בתחום. הצלחת הפעילות המדעית צפויה להוביל להקמה של חברות חלל, ויצירת מקומות עבודה בתעשייה הישראלית. חוקרים שהיו צריכים לחכות שנים כדי לבצע ניסוי בתחנת החלל, יוכלו לעשות את זה בזכות משימת 'רקיע' עוד השנה. שיתופי הפעולה הרבים עם אוניברסיטאות וחברות מסחריות בארץ ובעולם מבטיחים כי השפעת המשימה תהיה נרחבת, תתרום לשיפור איכות החיים על פני כדור הארץ ותוביל לשינוי מובהק באקוסיסטם של החלל החדש בישראל'".
4 צפייה בגלריה
איתן סטיבה ליד לוח זיכרון לאסטרונאוטים שנהרגו באסון הקולומביה והצ'לנג'ר
(צילום: אורי בורג )
תא"ל (מיל') אורי אורון, מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אמר: "משימת 'רקיע' שצפויה להמריא אל החלל בעתיד הקרוב מהווה דוגמה מצוינת לשינוי הדרמטי בתחום החלל. במשימה מתקיים חיבור בין אנשים וגופים פרטיים, למרכזי מחקר ואקדמיה עם ממשלות וגופים מדינתיים. איתן סטיבה, הישראלי השני בחלל יבצע בתחנת החלל סדרה מרשימה וחשובה של ניסויים, הן בכמות, במגוון והן באיכות. לניסויים אלו חשיבות ותרומה רבה להבנת סוגיות ותופעות בחלל מחד, כמו גם לשיפור חיינו על פני כדור הארץ מאידך. אני שמח מאד ששיתוף הפעולה בין סוכנות החלל הישראלית לגופים השונים בארץ ובחו"ל הבשיל לכדי מארג כה גדול של פעילויות וניסויים".
