עדות ארכיאולוגית למרד גאלוס - המרד היהודי האחרון ברומאים - התגלתה בפירות בלוד. ברשות העתיקות אמרו כי מדובר במטמון קדום, שהוטמן ביסודותיו של מבנה ציבור שנחרב באותה תקופה על ידי הרומאים.
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
בחפירות שניהלה רשות העתיקות ברחוב נורדאו בעיר, במימון עיריית לוד, נחשפו שרידי מבנה ציבור שנחרב בחורבן אלים בסוף התקופה הרומית–תחילת התקופה הביזנטית. ביסודות המבנה התגלו 94 מטבעות כסף וברונזה המתוארכים לשנים 222–354 לספירה, שהוטמנו בו במכוון –מתוך תקווה לשוב ולאסוף אותם עם שוך המאורעות.
המטבעות המאוחרים במטמון מתוארכים לימי מרד גאלוס (351–354 לספירה). אף על פי שהעדויות הכתובות למרד זה, בקיסר הרומי קונסטנטיוס גאלוס, נדירות, קיימים אזכורים לכך שערים יהודיות מרכזיות כמו לוד, ציפורי וטבריה נחרבו במהלך המרד, על ידי צבאו של הקיסר קונסטנטיוס גאלוס.
בין הממצאים הנוספים שנמצאו במבנה היו פריטי אבן ושיש מרשימים, כתובות ביוונית, עברית ובלטינית, וכתובת שעליה שם של אדם יהודי ממשפחת הכוהנים ואשר עדיין נחקרת. ברשות העתיקות אמרו כי הכתובות, והעובדה שלא נמצאו עצמות חזיר במכלול עצמות בעלי החיים שהתגלו באתר, מעידות כי המבנה שימש יהודים.
3 צפייה בגלריה
הארכיאולוג שחר קריספין מחזיק את מטמון המטבעות לאחר מציאתו
( צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
3 צפייה בגלריה
המטמון שהתגלה ביסודות המבנה. קיוו לשוב ולאסוף אותו עם עבור זעם
(צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות)
חוקרי האתר, שחר קריספין ומור ויזל מרשות העתיקות, אמרו: "מדובר, ככל הנראה, במבנה ציבור יהודי מפואר, שבו פעלו חכמי העיר. מכתבי חז"ל ידוע, כי לוד שימשה מרכז יהודי משמעותי בימים שאחרי חורבן בית המקדש בירושלים. הנודעים מחכמי לוד הם, ר' אליעזר בן הורקנוס, ר' טרפון, ר' עקיבא, ר' יוסי הגלילי ועוד. המבנה, שנחרב עד ליסודותיו, מצביע כי דיכוי המרד נעשה בתוקפנות ובאלימות ולא הייתה זו רק מהומה מקומית כפי שנטען במחקרים קודמים. עדות זו היא היחידה, עד כה, להיקפו ולעוצמתו של מרד גאלוס במרכזה של ארץ ישראל".
יו"ר מועצת רשות העתיקות פרופ' יהושע שוורץ, החוקר את לוד היהודית, התייחס גם הוא לתגלית: "קשה לקבוע אם המבנה המפואר שהתגלה שימש כבית כנסת, כבית מדרש, כבית ועד - או לשלושתם גם יחד. מה שברור הוא, שהמבנה, מטמון המטבעות וכלל הממצא הארכיאולוגי שנתגלו בחפירה, מתקשרים יפה עם המקורות היהודיים והלא-יהודיים שמתארים את לוד/דיוספוליס כמרכז יהודי-תורני חשוב בתקופת המשנה והתלמוד. מצב זה, כנראה נמשך גם לתוך התקופה הביזנטית, עד שנגדע באכזריות בעת מרד גאלוס".
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, אמר: "הממצא המרשים מדגיש את המחויבות שלנו לחקר ושימור ההיסטוריה והמורשת העשירה של לוד. לצד הקמת מרכז לפסיפס לוד המרהיב בעיר, אנו גאים להביא את גם העדות החשובה הזו, מימי החכמים היהודיים, לידיעת הציבור הרחב". ראש העיר לוד, יאיר רביבו, הוסיף: "מדובר בתגלית מרעישה ומרגשת מאוד - עוד חוליה בשרשרת של לוד התנאית, היהודית ההיסטורית. הממצאים באזור מוכיחים בוודאות שלוד היא מהערים העתיקות בעולם".
התגלית בלוד מתפרסמת לראשונה כחלק מספר חדש, במסגרת "כנס במרכז". הכנס, הפתוח לציבור, יתקיים ביום חמישי הקרוב (20 ביוני) במוזיאון ארץ-ישראל בתל אביב, בשיתוף אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בר-אילן ורשות העתיקות.
