משבר האקלים מכה בכל פינה בעולם, כשנראה כי אין אזור שהשינויים הקיצוניים באקלים פסחו עליו. גם האזור הארקטי נפגע בצורה חמורה, משום שהוא מתחמם כמעט פי 4 מהר יותר מהממוצע העולמי, כך שהקרחונים שבו קורסים, חיות הבר סובלות ובתי הגידול ממשיכים להיעלם בקצב שיא. כעת, התגלה איום סביבתי חדש באזור שכולל את אוקיינוס הקרח הצפוני וחלקים מקנדה, מגרינלנד, מרוסיה, מארצות הברית, מאיסלנד, מנורבגיה, משבדיה ומפינלנד: האגמים הארקטיים מתייבשים, כך על פי מחקר שפורסם בכתב העת Nature Climate Change – שהובל על ידי החוקרת אליזבת ווב מאוניברסיטת פלורידה. המחקר מדליק נורת אזהרה חדשה על לוח המחוונים של האקלים העולמי.
המחקר של ווב, חוקרת בעלת התמחות למערכת האקולוגית של האזור הארקטי, מגלה שבמהלך 20 השנים האחרונות, האגמים הארקטיים הצטמצמו או התייבשו לחלוטין ברחבי האזור הפאן-ארקטי, שמשתרע על החלקים הצפוניים של קנדה, רוסיה, גרינלנד, סקנדינביה ואלסקה. ממצאי המחקר עונים על השאלה מדוע מתרחש הייבוש ההמוני של האגמים וכיצד ניתן להאט את האובדן שלהם, זאת משום שהאגמים הללו משמשים כאבני יסוד של המערכת האקולוגית הארקטית, בכך שהם מספקים מקור קריטי של מים מתוקים עבור קהילות ותעשיות מקומיות של הילידים. גם מינים בסכנת הכחדה, כולל ציפורים נודדות ויצורים מימיים, מסתמכים על האגמים שמהווים עבורם בתי גידול, שאם ייעלמו, הרי שהישרדותם תהיה בסכנה.
חשוב לציין כי הירידה במפלס המים של האגמים, באה בהפתעה יחסית. מדענים חזו ששינויי האקלים ירחיבו את שטח האגמים על פני הטונדרה (אזור שבו הטמפרטורות נמוכות באופן קיצוני), עקב המסת הקרח שעל פני הקרקע, כשהייבוש יתרחש בסופו של דבר באמצע המאה ה-21 או ה-22. במקום זאת, נראה שהפשרת קרקעות קפאת-עד (פרמפרוסט) - שטחי האדמה הקפואים שמכסים את הקוטב הצפוני - עלולה להביא לייבוש האגמים על ידי יצירת תעלות ניקוז והגברת סחף הקרקע לתוך שטח האגמים. "הממצאים שלנו מצביעים על כך שהפשרת פרמפרוסט מתרחשת מהר יותר ממה שצפינו. זה מצביע על כך שהאזור נמצא על מסלול מהיר של ייבוש, מה שישפיע בוודאי על הנופים שלו בעתיד", אמרה ווב.
3 צפייה בגלריה
מבט אווירי על אגם ארקטי, יבש כמעט לחלוטין
(צילום: David Swanson/National Park Service)
בנוסף לעלייה בטמפרטורות, המחקר גילה כי חלה עלייה בכמות הגשמים בסתיו, אשר גורמת להתדרדרות של הפשרת פרמפרוסט ולייבוש האגמים. "זה אולי נראה מנוגד לאינטואיציה שהגברת הגשמים מביאה לייבוש האגמים", אמר ג'רמי ליכשטיין, חוקר מאוניברסיטת פלורידה ושותף למחקר. "אבל מסתבר שההסבר הפיזי לכך כבר היה בספרות המדעית: מי גשמים נושאים חום כשהם מחלחלים לאדמה ובכך מאיצים את ההמסה, שיכולה ליצור תעלות תת-קרקעיות שמנקזות את פני השטח של האגמים".
למעשה, הפשרת פרמפרוסט היא הרסנית למדי מכיוון שבזמן שהיא מתרחשת, משתחררות לאטמוספרה כמויות אדירות של גזים מסוג מתאן ופחמן דו-חמצני, שלכודים מתחת לקרקע ונוצרו בתהליכי ריקבון של חומר אורגני. מדובר בגזי חממה שמגבירים את קצב ההתחממות הגלובלית, אשר מאיצה עוד יותר את קצב ההפשרה. "הקרקעות הללו אוגרות כמעט פי שניים יותר פחמן מהאטמוספירה. יש הרבה מחקרים שמצביעים על כך שכאשר מתרחשת הפשרת פרמפרוסט, הפחמן הזה משתחרר לאטמוספירה כמתאן ופחמן דו-חמצני", אמרה ווב.
כדי להגיע לממצאי המחקר, צוות החוקרים השתמש בנתוני לוויין כדי לזהות מגמות רחבות בשינויי מפלס המים של האגמים ברחבי האזור הארקטי, זאת מכיוון שלדבריהם צילומי לוויין, שנקראים גם חישה מרחוק, עוזרים לענות על שאלות בקנה מידה רחב. "אחד הדברים שאני אוהבת בשימוש בחישה מרחוק הוא שניתן לענות על שאלות שעד עתה לא היה נראה כי ניתן להשיב עליהן, אך כעת יש את היכולת לעשות זאת. זה התאפשר רק ב-10-5 השנים האחרונות, לאור העובדה כי בזמן זה היה לנו אמצעים אלקטרוניים ומשאבים מתאימים", הסבירה ווב.
צוות המחקר אותו הובילה, השתמש בגישה של למידת מכונה כדי לבחון את מנגנוני שינויי האקלים האחראים לשינויים שהתרחשו באגמים. על ידי תמונות הלוויין והערכת דפוסי הירידה במפלס המים, הצליחו החוקרים לנתח עשרות שנים של נתונים ברחבי האזור הארקטי. אגב, מחקר שנערך לאחרונה ופורסם בכתב העת Frontiers in Environmental Science, טען כי הדרך הטובה ביותר לצמצם את הפשרת פרמפרוסט היא על ידי צמצום פליטת דלק מאובנים, שכן הפחתת פליטת הפחמן עשויה להחזיר את כדור הארץ למסלול על ידי הגבלת עליית הטמפרטורה העולמית. "כדור השלג כבר מתגלגל", אמרה ווב, והצהירה כי חשוב לפעול כעת כדי להאט את השינויים ההרסניים הללו. "זה לא יצליח אם לא ייעשה שינוי משמעותי בגישה המזהמת".
