סרט חדש בסדרת גיבור העל הפופולארי ספיידרמן ("ספיידרמן: אין דרך הביתה") יצא בחודש שעבר לקולנוע. לפי הסיפור הידוע, ספיידרמן, הלא הוא פיטר פארקר, ננשך בידי עכביש מיוחד, ומכאן קיבל את כוחותיו. אלו כוללים יכולת להיצמד לקירות, זריזות, כוח, זיהוי סכנות לפני שהן מתרחשות ובמקרים מסוימים (כפי שהיה בסדרת הסרטים הראשונה, נ"פ), הוא יכול אף לטוות קורים. אך האם מבחן המציאות תואם את יכולותיו הרבות של ספיידרמן? האם עכבישים אכן ניחנים באותם כוחות מיוחדים?
"עכבישים הם קבוצה של פרוקי רגליים שנחשבת למאוד מוצלחת. הם הופיעו מעל פני כדור הארץ לפני למעלה מ-350 מיליון שנים", אמר ד"ר דני סימון, אוצר (בגימלאות) באשכול האנטומולוגיה של מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט בתל אביב. "במהלך השנים הרבות שהעכבישים עברו בכדור הארץ – הם השתכללו והשתפרו מאוד. זאת קבוצה שכבשה הרבה בתי גידול, והגיעה כמעט לכל כדור הארץ. כמו כן, העכבישים הם קבוצה יחסית קטנה. יש 48 – 49 אלף מיני עכבישים בעולם. ובישראל מעריכים שיש מעל אלף, אבל רק כ-700 זוהו ותוארו ואנחנו מכירים אותם בשמם".
קורי העכביש
מוטיב מרכזי בספיידרמן הם קורי העכביש שהגיבור עושה בהם שימוש למגוון מטרות, כגון התניידות ולחימה.
כמו כן, כל עכביש יכול לטוות שישה או שבעה סוגים של קורים עם תכונות שונות: לציד, רבייה, הכנת רשת ועוד. "לכל מקום שהעכביש הולך, הוא מושך אחריו קור. כך כשירצה לחזור - הוא יוכל לדעת את הדרך לפי הקור. אם הוא הולך ונגמרת לו הדרך (תהום או מעצור פתאומי) – הוא עוצר את עצמו עם הקור כמו מצנח", אמר ד"ר סימון.
עוד ציין האוצר במוזיאון הטבע שעכבישים קטנים צעירים משתמשים בקורים כדי להגיע למקומות נוספיםבסביבה. הם עולים על צמח או על פרח, מחזיקים עם הרגליים על המצע, ומשחררים קצת קורים לאוויר. וכשהם מרגישים שיש להם מספיק כושר עילוי – הם משחררים את הרגליים ונישאים לעשרות ואולי גם למאות קילומטרים. יש כאלה שאפילו עוברים בין יבשות.
"זאת לא תעופה אקטיבית, הם יותר נישאים באופן פסיבי, אבל יכולים לעשות הפצה – לעבור ממקום אחד לאחר ולהפיץ את עצמם לעשרות מקומות אחרים. וזה בזכות הקורים, היכולת לטוות קורים", הסביר.
קורי העכביש נחשבים לחזקים ולעמידים במיוחד. "מעריכים שאם לוקחים קור של עכביש ותיל של פלדה באותו המשקל, הקור של העכביש הרבה יותר חזק. אבל מה שהכי מעניין בקור העכבישים זה לאו דווקא החוזק שלהם, אלא גמישות והיכולת שלהם להימתח ולחזור לצורה הקודמת. כלומר לבלום אנרגיה. זאת באמת תכונה שלעומת קפיצים משוכללים וניילון וסיבים סינטטיים. היכולת שלהם להימתח ולא לאבד את היכולת לחזור לצורה הקודמת.
ד"ר סימון ציין כי החוזק הייחודי של הקורים קשור למבנה החלבוני המרחבי ולקשרים המולקולריים שנמצאים בין החומרים, וכן לקשרי מימן. "מהבחינה הזו – הקורים הם מוצר מאוד משוכלל. מה שעוד מעניין לגבי הקורים זה תהליך הייצור שלהם. משום שגם האדם מייצר סיבים, קורים וחוטים. אבל אצלנו הייצור הזה קשור בדרך כלל לטמפרטורות גבוהות, חומצות, עשן, פיח, שימוש מרובה באנרגיה והרבה שאריות שנשארות. בעוד שהעכביש עושה את זה בצורה מאוד אלגנטית בתוך הבטן בטמפרטורות נמוכות באנרגיה מינימלית בלי תוצרי לוואי, בלי לזהם את הסביבה ועם יכולת מצוינת לנצל חזרה את הקורים. מה שהאבולוציה יצרה כאן מוצר מיוחד שייקח לנו עוד הרבה שנים לחקות את תהליך הייצור שלו", אמר.
יש ניסיונות לעשות שימוש תעשייתי בקורים?
"בהחלט כן. כבר הרבה מאוד שנים מנסים לייצר את הקורים באופן סינטטי. דבר שיש התחלה שלו, אבל לא נותן עדיין את האיכויות של המוצר המוגמר", אמר החוקר.
בעתיד, חושבים בין היתר להכין מקורי עכביש חליפות הגנה, אפודים נגד קליעים, חוטים כירורגיים לניתוחים וכבלים חזקים למסעות ולמקומות שצריך גמישות וכוח. רשימת המשימות שמייעדים לקורי עכביש היא רבה ביותר. יש כיום מעבדות שמנסות לשבט יצורים אחרים כמו חיידקים ומיקרו-אורגניזמים שייצרו את קורי העכביש באופן מלאכותי.
טיפוס על קירות ויכולת להיצמד לחפצים
ליכולת להיצמד לחפצים יש מגוון שיטות, ולא רק עכבישים יכולים לעשות זאת. גם חלק מהחרקים והזוחלים יכולים. קיימת שיטה מכאנית – טופרים חדים, ציפורניים. הם נאחזים בחריצים ובשריטות שיש במשטחים ומצליחים להיצמד.
שיטה נוספת היא "יער סמיך" וצפוף של שערות זעירות שנמצא בקצה הרגליים. השערות יוצרות קשרים מולקולריים מיוחדים עם המצע. כל קשר וקשר הוא מאוד חלש, אבל כשיש עשרות ומאות אלפי שערות כאלה – נגרמים קשרים בין מולקולריים שמאפשרים לבעל החיים להיצמד למצע.
קפיצות בגובה של עד פי 40 מאורך הגוף
בספיידרמן ישנם אלמנטים רבים של תנועה. כאן קיים דימיון לאחת היכולות הייחודיות ויוצאות הדופן של העכבישים, הנעה היברידית: שילוב של הנעה הידראולית ושרירים. חטיבת הגוף שלהם הנקראת "ראשחזה" משמשת כמו משאבה הידראולית, וכאשר הם רוצים לקפוץ או לנתר במהירות – הם משתמשים בלחץ של נוזלי הגוף שלהם שמגיע לתוך חלקי הרגל, ומסייע להם לעשות תנועה מאוד יעילה.
ישנם עכבישים המסוגלים לקפוץ בין 30 ל-40 מאורכי הגוף שלהם. זה שווה לכך שאדם ממוצע יוכל לקפוץ כ-50 מטר.
"חוש העכביש"
בסרט ובקומיקס, "חוש העכביש" מתואר כיכולת לזהות סכנה. במציאות, העכביש מסוגל לחוש בגופים שמתקרבים אליו, ויש לו התמצאות טובה במרחב.
למרבית העכבישים בעולם יש ראייה חלשה, אך יש להם חוש חישה שמפצה על כך. "העכביש חש בוויברציות. אם מישהו מתקרב, העכביש ידע שהוא מגיע. כי שערות החישה יזוזו, ויגידו לו בדיוק את הגודל של מי שמתקרב, ובאיזה זווית ומהירות", סיפר סימון.
במקרים רבים, יש נטייה להירתע מעכבישים בשל המראה המאיים והחשש לנשיכה. על כך, אמר ד"ר סימון: "לעכבישים אין יחסי ציבור טובים. אנשים מפחדים מהם ושונאים אותם. כשעכביש נכנס הביתה ישר נבהלים ומרססים, ואין לזה הצדקה. אמנם יש בישראל שני מיני עכבישים המסוכנים לבני אדם. אחד מהם, הארסן, יכול להיות בבתים. אבל זה עכביש מאוד נדיר, והסיכוי להיפגע ממנו הוא נמוך. ומצד שני – עכבישים מביאים תועלת רבה. הם צדים תיקנים קטנים, יתושים וזבובונים. הם חלק טבעי מהמערכות שלנו. אז לא למהר להרוג. ואם לא רוצים אותם אפשר לקחת עם צנצנת, עם דף נייר ולשחרר בחוץ".
חשש מפגיעה בשל משבר במגוון הביולוגי
העולם סובל כעת ממשבר עולמי של היעלמות מגוון ביולוגי, ביניהם גם חרקים, המזון העיקרי של העכבישים. לכך, קיימת גם סכנה להתדרדרות אוכלוסיית העכבישים.
"המשמעות של היעלמות החרקים היא קריטית, כי החרקים הם הבסיס של שרשרת המזון. אם אין חרקים – אז אין מה להאכיל את הגוזלים. כמו כן, גם לזוחלים לא יהיה מספיק מזון. היעלמות החרקים היא דרמטית כי היא פוגעת בבסיס של מארג המזון, שהרבה בעלי חיים תלויים בה", אמר סימון.
לדבריו, "ממחקרים באוסטרליה ומקומות אחרים בעולם ראינו שגם אוכלוסיות שלמות של עכבישים נפגעות, בעיקר בגלל הפגיעה בבתי הגידול שלהם. למשל באוסטרליה יש מינים של עכבישים שחופרים מחילות בקרקע. וברגע שהחלו שימושי קרקע אחרים שפוגעים בנופים טבעיים: תחבורה, בנייה וחרישה, זגרם למצב שמינים רבים נמצאים במצוקה".
לסיכום, אמר החוקר: "מצד אחד, ספיידרמן זה לא סרט מדעי. אני לא צופה בו כדי ללמוד מדע. אבל הסרט כולו באמת משקף תופעה ביולוגית של גמישות, כוח, של התמצאות בסביבה. מהבחינה הזו, כיף לראות אותו".
