"החזון שלנו הוא מאות, אם לא אלפי אנשים שחיים ועובדים בחלל, ובתוך כך משפרים את החיים על כדור הארץ. יש כל כך הרבה הזדמנויות כלכליות בחלל, וכל כך הרבה הזדמנויות לחקור איך לנצל את סביבת החלל. אפשר לייצר בחלל דברים שאי אפשר לייצר בכדור הארץ, בזכות תנאי המיקרו-כבידה. כך יהיה לפעילות בחלל ערך כלכלי בכדור הארץ, בזכות התוצרים והתגליות שלה, וזה גם נותן את הסיבה לפעילות של אותם אנשים רבים בחלל", אומר כריסטיאן מנדר (Maender), מנהל תחום הייצור בחלל והמחקר בחברת "אקסיום" (Axiom Space), שמקימה את תחנת החלל הפרטית הראשונה.
"השלב הבא יהיה ערים שלמות בחלל", הוסיף מנדר בראיון לאתר מכון דוידסון. "ערים שאינן מוקמות על גוף פלנטרי הן בסופו של דבר תחנות חלל ענקיות, עם נדל"ן שמתאים לכל מגוון הפעילויות שיש בערים – מגורים, עסקים, תעשייה, תשתיות וכל השירותים שיש מסביב, כמו בתי חולים, תברואה, מסעדות וכן הלאה".
מסוכנות החלל לשוק הפרטי
בדרך להגשמת החזון מרחיק הלכת הזה עשתה חברת "אקסיום" הצעירה צעד מפתיע, כשזכתה בשנת 2020 במכרז של סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, להוספת מתחם פרטי לתחנת החלל הבינלאומית. תחנת החלל מורכבת מחדרים, או מוֹדוּלים בשפה המקצועית, המחוברים זה לזה. "אקסיום", שהוקמה רק בשנת 2016, זכתה במכרז של נאס"א בשווי 140 מיליון דולר לבניית והפעלת המודול הראשון של חברה פרטית, שאמור לספק הן מגורים והן מתחם עבודה לאסטרונאוטים שיישלחו לחלל מטעם חברות מסחריות שרוצות לעשות ניסויים או מחקרים בתנאי מיקרו-כבידה.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
פס הייצור של התא
הרופא שראה את הנולד
ג'ירף, למה הצוואר שלך ארוך כל כך? בשביל להילחם
את חברת "אקסיום" ייסדו שני שותפים. מייקל סופרדיני (Suffredini), כיום נשיא ומנכ"ל החברה, מילא לפני כן במשך 30 שנה שורה ארוכה של תפקידים בנאס"א. בתפקידו האחרון בסוכנות היה במשך עשור, עד 2015, מנהל תוכנית תחנת החלל הבינלאומית. שותפו, קם גפריאן (Ghaffarian) הוא יושב ראש החברה. גפריאן, שנולד באיראן והיגר לארה"ב בגיל 17, סיים דוקטורט בניהול מערכות מידע וב-1994 הקים עם שותף את חברת הטכנולוגיה "סטינגר גפריאן", שצמחה להיות אחד הספקים הגדולים של נאס"א, ובין השאר עסקה בהכשרת אסטרונאוטים לעבודה בתחנת החלל הבינלאומית.
אל השותפות הזו חברו כמה בכירים לשעבר בנאס"א, בהם האסטרונאוטים צ'רלס בולדן (Bolden) שעמד בראש סוכנות החלל ונושא כעת בתואר של יועץ פיתוח עסקי ב"אקסיום", פגי ויטסון (Whitson), שהייתה בין השאר האישה הראשונה שפיקדה על תחנת החלל ומנהלת כיום את תחום הטיסות המאוישות ב"אקסיום", ומייקל לופז אלגריה (López-Alegría), האסטרונאוט הראשי של החברה, שגם פיקד על הטיסה הראשונה שלה לתחנת החלל, משימת AX-1. מנדר הצטרף גם הוא ל"אקסיום" לאחר 17 שנות עבודה בנאס"א, שבהן היה בין השאר אחראי על שילוב פעילות של חברות מסחריות בתחנת החלל ועל הטסת מטענים לתחנה, ועמד בראש צוות תכנון המחקרים בתחנה.
המודול הראשון של "אקסיום" מיועד לשיגור ב-2024, אך התוכנית של החברה רחבה הרבה יותר מאשר בניית מודול אחד. בהמשך הם מתכננים לחבר אליו לפחות מודול אחד נוסף למגורים ועבודה, ומאוחר יותר מודול מעבדה שיכלול גם מרפסת שקופה עם תצפית לכדור הארץ. לתחנה תהיה גם זרוע רובוטית חיצונית, שתסייע בתהליך ההרכבה ובעגינת חלליות. בסופו של דבר יצטרף אל המודולים האלה ה-power tower, "מגדל האנרגיה", רכיב שיישא קולטי שמש לייצור אנרגיה עבור המודולים של החברה, וכן גיבוי למערכות תמיכת החיים, מקום אחסון לציוד ועוד. עם החיבור שלו, יהיה אפשר לנתק את המודולים של "אקסיום" מהתשתית של תחנת החלל הבינלאומית, ולהפעיל אותם עצמאית כתחנת החלל הפרטית הראשונה. אם הכל יתנהל כמתוכנן, זה גם יהיה השלב שבו נאס"א ושותפותיה להפעלת התחנה הבינלאומית, רוסיה, האיחוד האירופי, יפן וקנדה, יסיימו את פעילותה של התחנה המיושנת, ויכוונו אותה למסלול של התרסקות מבוקרת, כך שרוב מרכיביה יישרפו בכניסה לאטמוספרה. פעילות המחקר המתקיימת כיום בתחנה, גם של סוכנויות חלל וגם של גופים אחרים, תמשיך להתקיים בתחנה הפרטית.
הדפסת איברים בחלל
"בנייתה של התחנה תעלה כשלושה מיליארד דולר, וכבר יש לנו קו ראייה ברור להשלמת הגיוס של הסכום הזה", אומר עמיר בלכמן, מנכ"ל ההשקעות של חברת "אקסיום", ומי שהיה השכיר הראשון שהצטרף אל שני מייסדיה. "שנתיים אחרי שניפרד מתחנת החלל הבינלאומית, התחנה שלנו כבר תניב כשלושה מיליארד דולר בשנה, כלומר 100 אחוז מערך הנכס. אין דברים כאלה בשוק הנדל"ן, מצד שני, זה כמובן לא נדל"ן רגיל".
בלכמן נולד בארצות הברית לזוג ישראלים שהגיעו ללמוד בלוס אנג'לס בשנות ה-60, ונשארו שם. הוא קיבל חינוך ציוני, ואחרי שנת לימודים אחת באוניברסיטה החליט לעלות בארץ ולשרת בצה"ל. בתום שלוש שנות שירות בחיל האוויר חזר לאמריקה, סיים באוניברסיטת קליפורניה תואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון, עבר שוב לכמה שנים לישראל וחזר לארצות הברית לעבוד בתחום ההשקעות בחברות הזנק ובנדל"ן.
"תמיד רציתי לחבר את העבודה בתחום ההשקעות לאהבה שלי לתחום התעופה והחלל, וב-2014 רכשתי חלק מחברת השקעות שמתמחה בחלל. זהו סינדיקט גדול שכבר מימן כ-40 חברות בתחום", סיפר בלכמן בראיון לאתר מכון דוידסון. "ב-2015 השתתפתי בכינוס השנתי של השותפים בתחנת החלל הבינלאומית, הרציתי על מימון השקעות בתחומי חלל, ושם נוצר הקשר עם סופרדיני. הוא החל לדבר איתי על מימון חברות חלל פרטיות, הכיר לי את גפריאן, וב-2016 הצטרפתי אליהם כשותף זוטר והשכיר הראשון בחברה".
כיום "אקסיום" מעסיקה כ-550 עובדים וגדלה במהירות, כשבלכמן אחראי על ההשקעות בחברה, על ניהול ההשקעות של החברה ועל פיתוח שותפויות אסטרטגיות. "בעשור הקרוב ההכנסה העיקרית שלנו תהיה מסוכנויות חלל שישלמו לנו על הטסה של אסטרונאוטים לתחנת החלל שלנו ועל עבודתם שם", מסביר בלכמן. "בעשור הבא עיקר ההכנסה יגיע מייצור בחלל של מוצרים המיועדים לכדור הארץ, כמו הדפסה תלת-ממדית של רקמות ואיברים להשתלה, ייצור חלבונים לשימוש רפואי, וייצור של סיבים אופטיים ושל סגסוגות מתכת – אלה מוצרים שיש יתרון לייצור שלהם במיקרו-כבידה, ושוק גדול מאוד בכדור הארץ".
תנאים משופרים
המודול הראשון של החברה, שנמצא כיום בשלבי ייצור והרכבה במתקן שלה ביוסטון, יהיה מתחם מגורים ועבודה המותאם לארבעה אנשי צוות. הוא אמור לספק תנאי מחיה נוחים בהרבה מהתנאים הקיימים בתחנת החלל הבינלאומית, המאוישת ברציפות כבר יותר מעשרים שנה, ומצב התשתיות שלה – בהתאם. "תאי המגורים יהיו גדולים יותר, עם מקום לאחסן את החפצים האישיים של האסטרונאוטים. בכל תא יהיה חלון שפונה אל כדור הארץ, גדול יותר מכל החלונות הקיימים כיום בתחנה הבינלאומית, כך שלכל אסטרונאוט בתחנה תהיה עמדת תצפית אישית על כוכב הלכת שלנו", מסביר מנדר. ב"אקסיום" מתגאים שאת תאי המגורים תכנן פיליפ סטארק (Starck), המעצב התעשייתי הצרפתי הנודע. "התכנון שלו סייע לנו לשלב נוחות עם פונקציונליות, וזה כולל דרך נוחה לישון, להציב את שק השינה בחדר, מסך תצוגה גדול בכל תא שישמש את האסטרונאוטים גם לצרכי עבודה אבל גם לתקשורת עם המשפחה ועם חברים בכדור הארץ". ואם כבר מדברים על תקשורת, מנדר מדגיש כי התחנה אמורה להיות מצוידת במערכת אופטית, מבוססת לייזר, שתאפשר תקשורת מהירה בפס רחב, ממש כמו על כדור הארץ.
גם בכל הנוגע לתנאי המחיה השוטפים, התחנה החדשה אמורה להציע חוויה משופרת לאסטרונאוטים. מקלחת או אמבטיה לא יהיו בתחנה בעתיד הנראה לעין, כי מים זורמים ותנאי מיקרו-כבידה לא מסתדרים טוב יחד. "עם זה נחכה כנראה לתחנות עם כבידה מלאכותית", מחייך מנדר. אבל הביקור בשירותים, למשל, אמור להיות נוח יותר מאשר חדרון הנוחיות המאתגר למדי בתחנה הקיימת. "אנחנו נראה בתחנה של אקסיום אבולוציה של ממש בתנאי החיים לעומת התחנה הבינלאומית, ועובדים עם מעצבים שמתכננים למשל שירותים במטוסים, כדי לתת חוויה משופרת". מכיוון שהאסטרונאוטים מרחפים על קיבתם, ולא רק מרוקנים אותה, ב"אקסיום" מתכננים לשדרג גם את חוויית האכילה בחלל. "כיום מטיסים לתחנה מזון שנארז בוואקום, או מזון מיובש שמוסיפים לו מים חמים. אנחנו רוצים להעניק לצוות הזדמנויות לבשל ממש, בתנור מיקרוגל או בתנור אפייה, לתת להם אפשרות להכין אוכל טרי יותר ממה שיש כיום בתחנה. סביר להניח שיהיה גם גידול צמחים בתחנה, חלקו במסגרת מחקר וחלקו כחוויה של הצוות ואמצעי לספק מזון טרי".
כמה זמן תחזיק אמורה לפעול התחנה של אקסיום? "הרבה מאוד זמן", אומר מנדר. "המודולים עצמם נבנים כך שיוכלו לתפקד כשלושים שנה, והתכנון שלהם גם גמיש מאוד. אם השווקים ישתנו עם הזמן, יהיה אפשר להתאים כל מודול לשימוש חדש בקלות יחסית. בנוסף, בניגוד לתחנה הקיימת, כל מודול שלנו הוא חללית בפני עצמו, כולל מערכת הנעה וניווט. כך שאפשר לשנות בקלות את מבנה התחנה כולה, ולהעביר מודולים ממקום למקום. בשעת הצורך גם אפשר לנתק מודול מסוים, לשלוח אותו להישרף באטמוספרה בלי לגרום נזק, ולחבר אחרים במקומו".
המחירים יעלו
אחד הנושאים המדוברים בתעשיית החלל בשנים האחרונות הוא תיירות חלל – שיגור לחלל של בני אדם שאינם בעלי הכשרת אסטרונאוטים, שטסים לחלל כדי להנות, לאו דווקא לצורך עבודה מסוימת, ובעיקר – שמממנים את ההרפתקה בכוחות עצמם. לצד התחרות המתפתחת בין חברת "וירג'ין" של איל ההון ריצ'רד ברנסון (Branson) לחברת "בלו אוריג'ין" של המיליארדר ג'ף בזוס (Bezos) על טיסות תיירות קצרצרות לגבול החלל, לא מעט חברות מסתכלות רחוק יותר, ומתכננות "מלונות חלל" – תחנות חלל פרטיות במסלול סביב כדור הארץ. תמורת כמה עשרות מיליוני דולרים, המלונות הללו ישמחו לארח תיירים לשבוע של נופש עם תצפיות מרהיבות על כדור הארץ, פעילות בתנאי מיקרו-כבידה, ואפילו כבידה מלאכותית חלקית בכמה מהתוכניות, שתאפשר הסתגלות קלה יותר לחיים בחלל.
האם חברת "אקסיום", שבונה כרגע תחנה לפעילות מחקרית, שתחליף כאמור את התחנה הבינלאומית, עשויה להיכנס גם לתחום מלונות החלל? "אני לא יודע אם 'אקסיום', מבחינה אסטרטגית, רוצה להיכנס לתחום של אירוח אזרחים פרטיים בחלל, אבל אנחנו בהחלט נרצה להיות שחקן בשוק התשתיות שאולי ישמשו חברות אחרות בהקמת מלונות כאלה", אומר מנדר. "אני לא חושב שיהיה מלון עם המיתוג של 'אקסיום' בחלל, אבל אולי נהיה בעסק של בניית ה'הילטון' הבא בחלל".
"יש כיום כ-4,000 מיליארדרים בעולם שיכולים להרשות לעצמם טיסה לחלל מכספם, וזה לא שוק שיגדל באופן משמעותי", מוסיף בלכמן. "אנחנו כיום היחידים שמטיסים תיירים לתחנת החלל, ונמשיך להוביל בתחום הזה. יכול להיות שמספר התיירים הפוטנציאליים יגדל אם מחירי השיגור יירדו, אבל אנחנו לא מתבססים על זה. השוק העיקרי שלנו הוא סוכנויות החלל, התעשיה ומוסדות המחקר". ולמי שבנה על ירידת מחירים כבר בטווח הקרוב, כדאי לשנות את התוכניות. משתתפי המשימה הראשונה של "אקסיום" לתחנת החלל, בהם איתן סטיבה הישראלי, שילמו כ-50 מיליון דולר כל אחד, אבל המחיר יעלה בקרוב, מעדכן בלכמן. "במשימות הקרובות של 'אקסיום' האסטרונאוטים הפרטיים כבר ישלמו כ-60 מיליון דולר לכרטיס, ומשימות עתידיות לכמה חודשים בתחנה (במקום שבוע או שבועיים כיום - א"נ) יעלו יותר מ-100 מיליון דולר, למרות שהעלות שלנו – תשלום לחברה אחרת על השיגור – לא משתנה משום שזה עדיין שיגור אחד".
בתי חרושת בחלל
אחרי שהתחנה הראשונה שלה תהיה עצמאית, ככל הנראה במהלך המחצית השנייה של העשור, מתכננת "אקסיום" להתחיל לבנות תחנות נוספות. "בשלב הראשון נרחיב את התחנה עם עוד ועוד מודולים, ככל שיהיה ביקוש", מסביר בלכמן. "בעשור הבא נתחיל את הבניה של תחנות הרבה יותר גדולות, כולל חלקים מסתובבים לייצור כבידה מלאכותית, מה שיאפשר לישון ולעבוד יותר בקלות באזורים מסוימים של התחנה. הסיבה לבניית כמה תחנות היא לא מספר האנשים שיגורו ויעבדו בהן, אלא גם צרכי ייצור. למשל ייצור של סגסוגות מסוימות עלול לפלוט חומרי רעילים, ועדיף להרחיק ממנו בני אדם, בעוד ייצור של סיבים אופטיים או גבישים אחרים עשוי להיות רגיש להפרעות של בני אדם, כמו רטט של מערכות הייצור".
"בשלב הזה כל הפעילות תהיה במסלול סביב כדור הארץ", מדגיש מנדר. "אם אנו מייצרים דברים בשביל כדור הארץ, ומתבססים על אספקה ממנו, אין טעם להיות רחוקים יותר. המיקרו-כבידה היא בבסיסה אותו הדבר בכל מקום. בעתיד רחוק יותר אני בהחלט יכול לראות את אקסיום מציבה פלטפורמות מסחריות סביב הירח או כוכבי לכת אחרים, ככל שהאנושות תתקדם רחוק יותר ויותר במרחבי מערכת השמש. אבל עוד מוקדם להיכנס לספקולציות על זה. אחד הדברים שאני מניח שאנו נצטרך לראות בעתיד זה הפקה של חומרי גלם מהירח. למשל חילוץ מינרלים שימושיים מאדמת הירח, שימוש במים מהירח כמקור לדלק, או פשוט לקיום חיים בחלל. והשאלה הופכת להיות איך מייצרים את שרשרת האספקה הזו, ואיזה ציוד אתה צריך במסלול סביב הירח כדי להעביר את חומרי הגלם האלה לאן שצריך".
גם בחלל הקרוב יותר יש משאבים שניתן לנצל. במסלול סביב כדור הארץ אפשר לאסוף שברי לוויינים וחלקי טילים, למחזר את המתכות שלהם לבניית חלליות חדשות או רכיבים שלהן, וכך גם לנקות את המסלול מפסולת חלל, וגם להשיג חומר גלם מתכתי בלי צורך לשגר אותו במסלול סביב כדור הארץ.
"במשימת AX-1 עשינו ניסוי ראשון בטכנולוגיה של מבנה המרכיב את עצמו בחלל, שפותחה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT)", מספר מנדר. "המערך, שנקרא TESSERAE , מורכב מאריחים חכמים המכילים מגנטים ומעבדי מחשב זעירים. אפשר לשגר אותם לחלל כחבילה, והם יכולים להרכיב את עצמם בצורה תלת ממדית במסלול. הניסוי הראשון היה פיילוט קטן מאוד, בתוך התחנה, אבל המטרה שלנו היא להטיס הדגמות גדולות ויותר ויותר של הטכנולוגיה הזו, ולבחון אותה בחלל עצמו. בעתיד יהיה אפשר להשתמש בטכנולוגיה הזו למגוון שימושים, מבניית מודולים למגורים בחלל ועד לכידה של פסולת חלל במעטפות כאלה. מה שיפה הוא שאפשר להשתמש באריחים האלה שוב ושוב, בכל פעם בקונפיגורציה אחרת".
גם אם בעתיד הרחוק תפעל "אקסיום" הרחק מכדור הארץ ואפילו תייצר שם חלק מחומרי הגלם, מוקד ההכנסות העיקרי שלה בעתיד הנראה לעין יהיה ייצור בחלל עבור השוק של כדור הארץ. "גם כשנגיע לירח ויהיו לנו מאות אנשים במסלול נמוך סביב כדור הארץ, זה עדיין שוק קטן לעומת כשמונה מיליארד בני אדם על כדור הארץ", מדגיש בלכמן. "קח לדוגמה את התחום של הדפסת רשתית להשתלה בעין בתלת-ממד. בתנאי מיקרו-כבידה אפשר להדפיס רשתיות באיכות הרבה יותר גבוהה מאשר בכדור הארץ. יש בעולם כ-30 מיליון בני אדם שצריכים השתלת רשתית, וחברות הביטוח הרפואי משלמות על רשתית להשתלה 75 אלף דולר לעין. זה פוטנציאל של עשרות מיליארדי דולרים בתחום הזה לבדו".
לחיי התחנות שבדרך
בעוד אנשי "אקסיום" סופרים את הדולרים העתידיים, סביר להניח שהתחנה שלהם לא תהיה לבד בשוק הזה לזמן רב, ודאי אם הוא כה רווחי. נוסף על תוכניות של נאס"א להקים עם שותפים תחנת חלל במסלול סביב הירח, לפחות שלוש שותפויות גדולות מתכננות להפעיל תחנות חלל פרטיות משלהן במסלול נמוך סביב כדור הארץ, ואף זכו בשנה שעברה במכרזים של נאס"א לפתח את התחנות הללו. חברת NanoRacks האמריקאית, שבשנים האחרונות פיתחה והפעילה לא מעט מהציוד המדעי והטכנולוגי בתחנת החלל הבינלאומית, מתכננת להפעיל תחנה פרטית בשם StarLab, בשיתוף עם חברת Voyager ועם לוקהיד מרטין, שתשמש פלטפורמה למחקר וייצור בחלל. חברת "בלו אוריג'ין", בבעלות המיליארדר ג'ף בזוס , הכריזה בשנה שעברה על תחנה משלה, Orbital Reef, שתשמש "פארק עסקים משולב" ותספק הזדמנויות למחקר בחלל, לייצור ולתיירות. גם היוזמה הזו כוללת כמה שותפים עם ניסיון בתחום החלל, בהם חברת "בואינג". את השותפות השלישית מובילה חברת נורת'רופ גרומן, גם היא ותיקה מאוד בתחום החלל, אך עד כה היא כמעט לא מסרה פרטים על תכניותיה.
"אני מקווה שהשוק יהפוך גדול מספיק כך ששחקנים רבים יוכלו לפעול בו בהצלחה", אומר מנדר. " כשיש ביקוש גבוה לחלל, זה מקום מצוין לחדשנות ולתחרות, ולפיתוח של כל מגוון התשתיות הדרושות לפעילות העסקית בחלל". גם בלכמן אינו מודאג במיוחד מהתחרות המסתמנת בשוק. "כל המושבים שלנו לטיסות הבאות כבר נמכרו, ונראה שאנו בעומס יתר של הזמנות עד אמצע שנות ה-30. רק אז נוכל לענות על כל הביקוש".
תופרים חליפות
נכון לעכשיו "אקסיום" שיגרה משימה מאוישת אחת לתחנת החלל הבינלאומית, AX-1, ועוד שלוש משימות מתוכננות לשנתיים הקרובות. את השיגורים עצמם החברה אינה מבצעת, אלא קונה מחברת ספייס-אקס. בעתיד היא עשויה לקנות שיגורים מחברות נוספות, אבל אין לה כוונה לפתח בעצמה טילי שיגור או חלליות. "פיתוח של משגר זה לא משהו שהולך ברגל. זה דורש השקעה עצומה וזה לא משתלם כלכלית מבחינתנו להיכנס לזה עכשיו", מדגיש בלכמן. "אנחנו מספקים את היעד להגיע אליו בחלל, לא את אמצעי התחבורה לשם", מוסיף מנדר. "וכל עוד השוק גדל יותר משתלם לנו לקנות מחברות אחרות את שירותי הטסת הצוותים שלנו למסלול סביב כדור הארץ וממנו".
עד כה החברה גם לא חתמה על חוזים לשיגור המודולים שלה עצמם לחלל. כאן מדובר על שיגור מטען גדול יותר מחללית מאוישת קטנה, ויידרש טיל שיגור חזק יותר, כמו ה-Falcon Heavy של ספייס-אקס. "חוזי השיגור ייסגרו בחודשים הקרובים, אבל אסור עדיין לומר עם מי נשגר", אומר בלכמן, אך מודה כי "יכול להיות שנחתום על הסכם עם יותר מחברה אחת".
בימים אלה, לצד ההתקדמות בבניית התחנה, שוקדת החברה החברה על השלמת המימון שלה. "עד כה גייסנו מימון של מאות מיליוני דולרים ממשקיעים, ואנו לקראת סיום של סבב גיוס נוסף. כמו כן חתמנו על חוזים בשווי של יותר משני מיליארד דולר", אומר בלכמן. "יש כמה מדינות שחתמו איתנו על הסכמים לשגר אסטרונאוטים שלהן לתחנת החלל, בהן איחוד האמירויות, טורקיה, איטליה והונגריה. אפיק הכנסה נוסף הוא האסטרונאוטים הפרטיים שמשלמים על טיסות. בשתי המשימות הראשונות המפקדים הם אנשי 'אקסיום' (מייקל לופז אלגריה פיקד על משימת AX-1 ופגי ויטסון תפקד על AX-2 – א"נ) אך בטיסות הבאות המפקד יהיה אחד מהאסטרונאוטים הפרטיים, כך שהמקום המתפנה פירושו הכנסה נוספת. כמו כן חברות ומוסדות מחקר משלמים לנו על הטסת ניסויים לתחנת החלל, ובכל שיגור אנו מנצלים את עודף המקום בחללית להעברת מטענים נוספים בתשלום עבור סוכנויות חלל".
נוסף על אלה החברה מקבלת תקציב של כ-30 מיליון דולר לשנה מנאס"א לפיתוח התחנה עצמה, במסגרת המכרז שזכתה בו. לאחרונה נאס"א גם בחרה ב"אקסיום" כאחת משתי החברות שיפתחו את חליפות החלל העתידיות, לצד חברת "קולינס" הוותיקה בתחום. "אנו כעת במשא ומתן על הפרטים של פיתוח החליפות, אבל זה פרויקט שיכול להניב לנו 1.3 מיליארד דולר", אומר בלכמן.
חובת ההוכחה
אקסיומה במתמטיקה היא קביעה שאין צורך להוכיח אותה, וזו בחירה מעניינת לשם של חברה שיש לה הרבה מה להוכיח. "זו שאלה הוגנת", אומר מנדר. "אקסיומה היא אמת שהופכת מובנת מאליה, ואני מעדיף לראות את זה כהזדמנות להראות כמה זה מובן מאליו שהחלל מספק הזדמנויות רבות. לא מעט אנשים חושבים שבחרנו בשם על שמה של ספינת החלל מהסרט WALL-E, שבה בני אדם עצלנים ומפונקים יצאו לחפש בית אחר אחרי שהרסו את כדור הארץ. אבל חשוב להדגיש שזה לא העתיד שאנו רואים. המהות של הפעילות שלנו היא לשפר את החיים על כדור הארץ, שהוא ערש האנושות, ולא להחליף אותו. אם האנושות רוצה להמשיך לגדול אנו נצטרך להתפשט גם לחלל, כי כדור הארץ לא יכול לקיים אוכלוסיה כה גדולה, אבל צריך למצוא גם פתרונות לאפשר קיום בריא של האנושות על כוכב הלכת שלנו, והרבה מהם נוכל למצוא דרך הפעילות שלנו בחלל".
"אם בעוד כמה מאות שנים ארכיאולוגים יתחילו להתחקות אחר השורשים של הפעילות האנושית בחלל, ויחפרו בערימות השרידים, אם אפשר להשתמש בביטוי הזה בהקשר של חלל, אני מקווה שממה שהם ימצאו בתחתית הערימה הם יבינו את התפקיד החלוצי שלנו", מסכם מנדר. "אני מקווה שבעוד 300 שנה האנושות תמשיך לבנות ולפתח את התשתיות בחלל, ואני מקווה שזה ייבנה על בסיס העבודה ההיסטורית שאנו עושים כיום".
הישראלי הבא בדרך
אחד משלושת האסטרונאוטים הפרטיים במשימת AX-1 היה כאמור הישראלי איתן סטיבה. "כישראלי שעובר ב'אקסיום' רציתי מאוד לראות אסטרונאוט ישראלי במשימה שלנו, וכשראיתי שהמשא ומתן עם האמירויות על שיגור אסטרונאוט שלהם מתקדם, דחפתי לקידום השיגור של נציג ישראלי, וביקרנו בארץ כמה פעמים לצורך זה. בסופו של דבר כשאיתן החליט לטוס ולממן את זה בעצמו, זה תפס תאוצה", מספר בלכמן. "הפעילות המדעית של ישראל בחלל היא בלי שום פרופורציה לגודל שלה, והעבודה שאיתן ומייקל לופז אלגריה עשו במשימת AX-1 הייתה הרבה מעבר למה שנאס"א והשותפות בתחנה חשבו שאסטרונאוטים פרטיים יוכלו לעשות. איתן וקרן רמון היו גם היחידים שעשו משימה בתוך משימה, כשהגדירו את משימת 'רקיע'".
בלכמן מספר כי הנוכחות הישראלית במשימה הורגשה היטב במתקנים של נאס"א ושל "אקסיום". "זו תמיד הייתה הפינה הכי רועשת ופעילה במתחם, והצוותים הישראלים עשו הרבה בלגן, אבל הם גם הביאו תוצאות, ועוררו הרבה גאווה. אני מקווה לראות את זה ממשיך".
ומה לגבי הסיכוי לראות ישראלי נוסף, או ישראלית, טסים לחלל עם "אקסיום"?
"יש מגעים שאני לא יכול לפרט לגביהם. אבל הם נוגעים גם להטסה של מטענים וגם להטסה של אנשים".
ויש סיכוי למשימה משותפת של אסטרונאוט ישראלי ואסטרונאוט מאיחוד האמירויות או ממדינה ערבית אחרת?
"אני מקווה שנראה את זה בקרוב".
איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע