קורס החובה שמשלב חשיבה הוליסטית של סטודנטים ממקצועות הרפואה והבריאות
הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב משלבת לראשונה את רוב הסטודנטים לרפואה ולמקצועות הבריאות, שלומדים לתואר ראשון, בקורס שמטרתו לשפר את איכות הטיפול תוך הסתכלות רחבה והוליסטית על המטופל ועל חיזוק עבודת הצוות בין נותני הטיפול השונים. בקורס זה, המכונה "יחד: הקורס הרב-מקצועי לפיתוח עבודת צוות", משתתפים כ- 445 סטודנטים ממקצועות הרפואה, פיזיותרפיה, סיעוד, הפרעות בתקשורת וריפוי בעיסוק.
בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב מסבירים כי מדובר בקורס ראשון מסוגו בארץ, שמאגד מספר כה רב של מקצועות בתחומי הבריאות המעורבים באבחון, טיפול ושיקום של המטופלים ושמטרתו לפתח עבודת צוות רב מקצועית. הקורס מקנה לבוגרי הפקולטה כלים ייחודים שיסייעו להם בעבודתם המקצועית. יוזמי הקורס הם פרופ' עמי פישמן, המשנה לדקאן לקידום ההוראה ולחינוך רפואי - ופרופ' ליאת קישון-רבין, דאקנית חדשנות בהוראה ולמידה ולשעבר ראשת בי"ס למקצועות הבריאות, יחד עם מפתחות הקורס בפועל ד"ר מיכל אברך בר וד"ר מרגלית פדה מהחוג לריפוי בעיסוק, מסבירים כי שיטת הלימוד בקורס מבוססת על תיאורי מקרה המדמים את המציאות הקלינית Problem Based Learning (PBL) ומתבצעת בקבוצות קטנות.
דאקנית חדשנות בהוראה ולמידה, פרופ' ליאת קישון-רבין, אמרה: "קורס 'יחד' מאפשר בפעם הראשונה לסטודנטים ולסטודנטיות מחמישה מקצועות רפואה ובריאות שונים ללמוד זה מזה על ההיבטים השונים של החולה. עד כה, כל סטודנט למד את מה שרלוונטי לתחומו בלבד. כמו כן, הקורס מאפשר לחזק מיומנויות כמו יכולת אינטגרציה של מידע, למידה עצמית, הערכת עמיתים, חשיבה עצמית, קבלת ביקורת, וכיבוד תחומי מקצוע אחרים, וזאת בנוסף לפיתוח עבודת צוות. אלו מיומנויות חשובות בהכשרה המקצועית עם השלכות למתן טיפול טוב, יעיל ובטוח יותר לחולה".
ד"ר מרגלית פדה מהחוג לריפוי בעיסוק, הוסיפה: "הקורס מתקיים כבר ארבע שנים, בתחילה כקורס בחירה קטן ובהמשך כקורס חובה שמתקיים בזום. בתשפ"ג הוא עבר מספר שינויים, בין היתר המפגשים יערכו חלקם פרונטלית בכיתה בקמפוס, על מנת לשפר את התקשורת בין הסטודנטים. כמו כן, תיאורי המקרה הם תיאורי מקרה 'מתגלגלים', כך שבכל שלב הסטודנטים.יות מקבלים.ות את המשך התרחיש עבור המטופל. תרחישים אלה מזמנים צורך בחשיבה בצוות רב מקצועי למציאת פתרונות. החשיבה המשותפת של אנשים ממקצועות שונים באשר למצבי בריאות מורכבים (עקב הארכת חיים ותוחלת החיים, השלכות משבר האקלים, קיום מגפות וכדומה) מאפשרת לראות את האדם השלם ולמצוא פתרונות טובים לשיפור בריאותו ואיכות חייו. זאת ועוד, ידוע כי תקשורת טובה בצוות מפחיתה סיכונים עבור המטופל ומפחיתה שחיקה של אנשי מקצועות הבריאות. החזון הוא להפגיש בעתיד סטודנטים ממקצועות נוספים מפקולטות אחרות, למשל, סטודנטים לפסיכולוגיה, עו"ס ועוד שעובדים אף הם עם צוותי הטיפול במסגרות השונות".
חטיבה חדשה לניהול סיכוני אקלים באוניברסיטת רייכמן
חטיבה חדשה לניהול סיכוני אקלים הוקמה בבית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן. בראש החטיבה יעמוד פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר, מומחה אקלים ואטמוספירה.
חוקרים ברחבי העולם מזהירים כי העשורים הבאים של המאה ה-21 יאופיינו בשינויי אקלים עולמי ובתמורות קיצוניות במזג האוויר, שצפויים להשפיע בעוצמה על החברה האנושית והכלכלה, ועשויים להמיט חורבן על אינספור מערכות אקולוגיות. אסונות טבע, אירועי מזג-אוויר קיצוניים – בצורות ושיטפונות, גלי-חום ושריפות - יגרמו לנזקים לאספקה בת-קיימא של מזון ומים, ובכך עלולים לערער את היציבות של משטרים במדינות מוחלשות ולהניע גלי הגירה חסרי תקדים. ישראל, השוכנת באגן הים התיכון, שהוא אזור פגיע במיוחד לשינוי אקלים, צפויה להתמודד עם תמורות אלו במהירות ובעוצמה רבה כבר בעתיד הקרוב, בפרט בערים הגדולות ובמישור החוף.
במסגרת החטיבה החדשה לניהול סיכוני אקלים ילמדו הסטודנטים על טיב הסכנות הצפויות, ויכירו את האופן בו יש להיערך במגזרים הציבורי והפרטי לאסונות טבע ומעשי ידי-אדם, וכיצד ניתן לצמצם את הפגיעה האפשרית במערכות תומכות החיים במדינה. הסטודנטים ירכשו כלים ניהוליים מעשיים המאפשרים תכנון אסטרטגי הערוך להתמודדות עם השינויים הצפויים. החטיבה תכלול קורסים בנושאי ניהול אסונות וחוסן, יציבות משטרית נוכח אסונות, תשתיות לאומיות חסינות אקלים, חדשנות טכנולוגית ועסקית להתמודדות עם סיכוני אקלים, ועוד.
פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן וראש החטיבה החדשה לניהול סיכוני אקלים, מסביר כי "העלייה במודעות לנושא סיכוני האקלים וההבנה כי עלינו לפעול כאן ועכשיו, מביאה את הסטודנטים של היום, שהם מנהלי העתיד של מחר, להבין את חשיבות שילוב שיקולי אחריות סביבתית ותאגידית בתהליכי קבלת החלטות בכל תחום בו יעסקו, ממוסדות ציבור, גורמי ממשל וגופים פיננסיים, דרך חברות טכנולוגיה, ועוד. קבלת ההחלטות של היום ובעתיד חייבת לקחת בחשבון את התלות ההדדית בין גורמים שונים המשפיעים על חיינו כיום: מים, מזון, אנרגיה, תשתיות חיוניות, תחבורה וביטחון לאומי, בעידן דינמי בו מתרחשים שינויים מהירים בכלכלה העולמית".
ללמוד על מטבעות וירטואליים באוניברסיטה הפתוחה
במסגרת הקורס "ממטבעות דיגיטליים לחוזים חכמים" יתוודעו התלמידים הן לפן הטכנולוגי, כלומר למטבעות הקריפטוגרפיים, לטכנולוגיית הבלוקצ'יין, ולחוזים החכמים, והן לפן הכלכלי והמשפטי – סוגיות כלכליות, סוגיות מיסוי, וסוגיות משפטיות שהתעוררו סביב המטבעות הקריפטוגרפיים והחוזים החכמים.
אחרי למידת ההיבטים הללו יישמו התלמידים את החומר שנלמד תוך ניתוח שני מקרי בוחן בהם יושמה טכנולוגיית הבלוקצ'יין והחוזה החכם, במרחבים קיימים: פלטפורמות למסחר בטוקנים של אומנות דיגיטלית, ופלטפורמות מימון מבוזרות למתן הלוואות מגובות במטבעות קריפטוגרפיים.
תוכנית לתואר B.Sc. בהנדסה אזרחית בבראודה
המכללה האקדמית להנדסה בראודה כרמיאל פותחת תוכנית לימודים חדשה לתואר ראשון בהנדסה אזרחית בדגש על התמחות בהנדסת ניהול הביצוע ובהנדסת מבנים.
תוכנית הלימודים תימשך ארבע שנים, בסופה בוגרי התואר יהיו זכאים לתעודת מהנדס B.Sc. התוכנית תכלול לימודי יסוד מדעיים, מקצועות הנדסה בסיסיים ומקצועות העשרה ממדעי החברה והאומנויות, לצד קורסים מקצועיים הקשורים לענף הבנייה כמו תכנון ויציבות מבנים, ניהול וביצוע פרויקטים, בטיחות באתר עבודה, גיאודזיה (מדידות), כבישים ותחבורה, הנדסת מים וסביבה ועוד.
בסיום התוכנית כל סטודנט יידרש לבצע פרויקט גמר שנתי בהנחיית חברי סגל של המחלקה במשותף עם מהנדסים בכירים מהתעשייה, במסגרתו הסטודנטים יזכו להתנסות בעבודת צוות ובמרכיבים של שני תחומי ההתמחות: תכן מבנים והנדסת ניהול וביצוע. במכללה האקדמית הוסיפו כי בראש התוכנית עומד ד"ר רמי עיד, וסגל התוכנית כולל אנשי אקדמיה ומומחים בתחום ההנדסה האזרחית.
פרופ' אריה מהרשק, נשיא המכללה האקדמית להנדסה בראודה כרמיאל, אמר: "קיים כיום מחסור של אלפי מהנדסים אזרחיים במדינה אל מול ביקוש הולך וגובר מצד התעשייה והמשק. המחסור ניכר בכל תחומי התכנון והביצוע של פרויקטים ברמה המקומית והארצית כמו כבישים, מגורים, ניקוז וכו'. בוגרי לימודי הנדסה אזרחית מבוקשים מאוד בשוק העבודה, ופתיחת התכנית תאפשר לתושבי הגליל, שזו התכנית הראשונה בתחום המוצעת באזור, להשתלב בענף הפורח. רק אם נשכיל למשוך, להכשיר ולשמר אנשים איכותיים נוכל להדביק את הפער".
שרון זייד נבחר לתפקיד מנכ"ל אוניברסיטת חיפה
שרון זייד נבחר לתפקיד מנכ"ל אוניברסיטת חיפה והחליף בתפקיד את מיכאל ויינר, שפרוש לגמלאות. זייד, שכיהן בעברו בתפקידי מפתח במשק הישראלי במגוון חברות, כשבתפקידו האחרון כיהן כמנכ"ל קבוצת ברן, בחר להצטרף לאוניברסיטת חיפה על מנת לקדם את חזון הקיימות החדש שלה.
"אני מודה על האמון שניתן בי על ידי חברי ועדת האיתור ואעשה את הדרוש על מנת לתרום רבות להמשך קידומה של אוניברסיטת חיפה בזירה הלאומית והבינלאומית. לאוניברסיטת חיפה יש תפקיד מפתח בחיזוקה של החברה הישראלית, ואני גאה להיות חלק ממנה וכחלק ממימוש חזון הקיימות החברתית והסביבתית אותו מובילה האוניברסיטה", אמר זייד.
"אנו שמחים על הבחירה בשרון זייד לתפקיד מנכ"ל האוניברסיטה. הניסיון הניהולי העשיר שלו וההצלחות הרבות שרשם לאורך השנים יאפשרו לו להוביל את אוניברסיטת חיפה למחוזות חדשים. מחויבותנו להיות חלק בלתי נפרד מהקהילה והחברה ובשורת הקיימות שגיבשנו באוניברסיטה, הם שינחו את עבודתו של מר זייד ואני מאחל לו הצלחה רבה. אנחנו מודים למיכאל וינר על שירותו הארוך והמסור את האוניברסיטה", אמר נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' רון רובין.
זייד, בן 58, אלוף משנה במילואים, בעל תואר ראשון בהנדסת חשמל מהטכניון. זייד נמנה החל משנת 2018 על חברי הוועד המנהל של אוניברסיטת חיפה כנציג ציבור, מה שהקנה לו ידע מעמיק על התהליכים האסטרטגיים המתנהלים באוניברסיטה ובראשם, החזון לפיו האוניברסיטה מחויבת לקיימות סביבתית וחברתית למען עתיד האנושות והחברה הישראלית, על פי 17 המדדים לפיתוח אנושי בר קיימא של האו"ם – SUSTAINABLE DEVELOPMENT GOALS (SDG).
כיום נמצאת האוניברסיטה בתהליך של העמקת הפעילות שלה במרחב העיר חיפה, כשהשנה יפתח לראשונה הקמפוס הטכנולוגי החדש בעיר התחתית. כמו כן, האוניברסיטה נמצאת במשא ומתן מתקדם להטמעת המרכז האקדמי ויצ"ו באוניברסיטה. האוניברסיטה אף פועלת להרחבת הפעילות של בית הספר למדעי הים שלה, ע"ש ליאון צ'רני, למוקדים נוספים לאורך קו החוף.
