במשך שבע שעות דנה היום (ג') ועדת הפנים והגנת ההסביבה של הכנסת בהצעת חוק האקלים. בסופו של הדיון, שבו הביעו ארגונים ירוקים וגם חברי כנסת מהאופוזיציה את התנגדותם לחוק האקלים המרוכך, הוא אושר. בקרוב הוא יובא לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.
נציגי משרד המשפטים אמרו בדיון כי יעדי הפחתת פליטות גזי חממה הקבועים בנוסח הצעת חוק האקלים - אינם מחייבים את הממשלה, ולא תקום עילה לעתירה בנוגע לאי עמידה של הממשלה ביעדים. יעדי ההפחתה שנקבעו הם 27%, יעד נמוך משמעותית מכלל חוקי האקלים במדינות ה-OECD.
בנוסף, בהצעת החוק לא הייתה התייחסות לחובה למעבר לאנרגיות מתחדשות, מהלך משמעותי שמוביל להפחתת פליטות גזי חממה לאטמוספרה - הגורם המשמעותי בהתחממות כדור הארץ. כמו כן, החוק מאפשר לממשלה לפטור משרד ממשלתי מהכנת תוכנית הפחתת פליטות גזי חממה. כך, לדוגמה, ניתן לפטור את משרד האוצר מהכנתה.
בהודעה לעיתונות מטעם יו"ר הועדה, ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), נטען שהצעת החוק אושרה לאחר שזו "הוזנחה ולא קודמה על ידי ממשלות קודמות, ביניהן ממשלת לפיד-בנט-זנדברג". יש להזכיר שהשרה להגנת הסביבה הקודמת, תמר זנדברג, היא שהובילה את חוק האקלים והביאה אותו לאישור בקריאה ראשונה. אך לאחר מכן השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, החליטה להתחיל בתהליך מהתחלה, מה שגרם לעיכוב בחקיקה.
יו"ר הוועדה ח"כ אשר דווקא בירך על אישור החוק בוועדה: "קרה היום משהו שלא אירע הרבה שנים - לקחנו חוק רזה שעבר שתי ממשלות ולא קודם, יצקנו לתוכו תוכן רחב ופרקטי ליישום - עשינו את המקסימום לרתום את המערכת הממשלתית ליישום החוק. מדובר ברפורמה רב שנתית בעלת חשיבות גדולה, הבאנו חוק מאוזן, נכון, וחכם, ואני שלם איתו".
כאמור, הארגונים הירוקים וגם חברי כנסת מהאופוזיציה הביעו את זעמם על החוק המרוכך. ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) אמר בתגובה כי ההסתייגויות משקפות את הכעס, התסכול והדאגה כלפי החוק, "שאין בו את תחושת הדחיפות הראויה להתמודדות עם משבר האקלים. סוג של אחיזת עיניים ששולחת מסר מאוד בעייתי למשרדי הממשלה, ושלא תאפשר לישראל לעמוד בהתחייבויות הבינלאומיות שלקחה על עצמה".
"המשמעות היא שחוק האקלים לא מחייב את הממשלה להפחתת פליטות גזי חממה והיעדים שקבועים בחוק הם יעדים שניתן לשאוף אליהם בלבד", אומרים בארגון "אדם טבע ודין". "יש לזכור כי הפרשנות להקמת עילה לעתירה נתונה לסמכותו של בית המשפט בלבד (ולא לממשלה) ורק בית המשפט יבחן את הפרת מחויבותה של הממשלה בעיניים ביקורתיות ובלתי תלויות ולא לעמדת הממשלה".
מנכ"ל "אדם טבע ודין", עו"ד עמית ברכה, הוסיף: "הצעת החוק היא אות קין על מצחה של הממשלה הכי אנטי סביבתית בתולדות המדינה. נמשיך להיאבק לשינוי החקיקה כך על זכותם של ילדינו לחיים נאותים בעידן של משבר אקלים שעתיד לפגוע בכל פן של חייהם".
עו"ד ברכה הוסיף כי "ממשלת ישראל בחסות משרד האוצר ויושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, יעקב אשר, החליטו לתקוע את המסמר האחרון בארון הקבורה של ההתמודדות עם משבר האקלים. ממשלה צינית תשקר לעולם שישראל אישרה חוק אקלים מודרני. בפועל, מדובר בחוק עם מנגנון השמדה עצמי, שמאפשר בכל עת וללא פיקוח פרלמנטרי לשנות את יעדי הפחתת גזי החממה; שמאפשר לפטור משרדי ממשלה מעריכת תוכניות היערכות למשבר".
מטעם יו"ר הוועדה נמסר כי החוק מייצר תוכניות עבודה להפחתת פליטות גזי חממה, ומהווה מסגרת ניהולית עבור הממשלה. "בין השינויים הרבים שהוטמעו בחוק, נקבע שבניגוד להצעת החוק הממשלתית המקורית, הממשלה תוכל לדחות את יישום התוכנית על ידי הגשת נימוק מפורט, רק פעם אחת ולכל היותר בשלוש שנים", נמסר. "בנוסף כל שינוי בתוכניות או בייעדים נדרש לעבור אישור בוועדת הפנים. יו"ר הוועדה הגיע להסכמה עם מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר, שהממשלה תסייע בתקצוב הכנת התוכנית בכלל הרשויות המקומיות, בנוסף מועצת האקלים תכלול נציגי רשויות מוחלשות על מנת לסייע בעדם בגיבוש והכנת התוכניות".
במקביל, בארגון "שומרי הבית" פנו ליועצת המשפטית לממשלה ולנציבות שירות המדינה, והתלוננו על התנהלות פסולה לכאורה מטעם אנשי משרד האוצר בהליך קידום החוק.
