התפרצויות געשיות עלולות להיות לעתים כה עוצמתיות, עד שהן ממיטות חורבן על שטח נרחב וגוררות השפעות ארוכות טווח. היו לא מעט התפרצויות עוצמתיות שכאלה בהיסטוריה המתועדת, בין אם הייתה זו ההתפרצות המינואית של הר הגעש באי סנטוריני (תירה) שבים האגאי בתקופת הברונזה ובין אם התפרצות הר הגעש הונגה-טוגנה שהתרחשה לפני קצת יותר משנתיים במימי האוקיינוס השקט.
כעת, חוקרי אוניברסיטת קובה ביפן חשפו כי ההתפרצות הגעשית הגדולה ביותר בהיסטוריה המתועדת, אירעה לפני 7,300 שנה, ובה נפלטו פי שלושה מכמות הסלע והאפר הגעשי של ההתפרצות הר טמבורה השוכן באי האינדונזי סומבאווה ב-1815, שנחשבה עד כה לעוצמתית ביותר בהיסטוריה המתועדת.
התפרצות קיקאי-אקאהויה (Kikai-Akahoya), התרחשה מדרום לקיושו, האי השלישי בגודלו ביפן, שם הלוח הטקטוני הפיליפיני החליק תחת הלוח האירו-אסיאתי. הר הגעש התת-ימי התפרץ בעוצמה שלוש פעמים ב-140 אלף השנים האחרונות, כשהשלישית מתוכן הייתה העוצמתית מכולן, כך על פי מחקר שהתפרסם בכתב העת Journal of Volcanology and Geothermal Research.
בזמן שחוקרים הכירו בהתרחשותה של ההתפרצות הוולקנית הקדומה, מחברי המחקר החדש חשפו כי מדובר כאמור בהתפרצות הגדולה ביותר של התקופה הגאולוגית הנוכחית (הולוקן). בשל קשיי הגישה להר הגעש התת-ימי, חל קושי בקביעת עוצמת ומידת ההתפרצות ומה שהוביל להתרחשותה.
לכן, מחברי המחקר החדש אספו מספר נתונים סיסמיים, באמצעותם יצרו מפה מפורטת של קרקעית הים סביב הר הגעש היפני. המפה חשפה מרבצים תת-ימיים עצומים, אותם דגמו החוקרים באמצעות קידוחי קרקעית האוקיינוס במספר מקומות, אותם ביצע רובוט שנשלט מרחוק. ליבות המשקעים שחולצו מהמעמקים חשפו שכבה של 4,500 קמ"ר, שהכילה זכוכית וולקנית התואמת את ההרכב והתזמון של התפרצות קיקאי-אקאהויה.
הזכוכית ופסולת געשית אחרת הסתכמו בערך ב-71 קמ"ק של חומר שנפלט לים בהתפרצות - כמעט כפול מההערכות שפורסמו במחקר קודם. החוקרים שילבו את הממצאים הללו עם הערכות קיימות של פסולת געשית מההתפרצות, שפוזרה על היבשה, וגילו שהמגה-התפרצות פלטה נפח כולל של 332 עד 457 קמ"ק של סלע ואפר געשי - כמות מספקת למילוי שטח כפול מזה של אגם טאהו במערב ארה"ב.
ההערכה החדשה פירושה שהתפרצות קיקאי-אקאהויה היא ההתפרצות הגדולה ביותר של ההולוקן, תקופה גאולוגית שהחלה לפני כ-12 אלף שנים, בסוף עידן הקרח האחרון, ונמשכת עד היום. חרף עוצמתה הרבה, שהובילה להשפעות רבות ממדים (לשם השוואה, התפרצות הר טמבורה גרמה בין היתר למותם של כ-100 אלף בני אדם כתוצאה מזרמים פירוקלסטיים, רעב ומחלות, כמו גם לשנה ללא קיץ ב-1816), הרי שהתפרצות קיקאי-אקאהויה עדיין מחווירה בהשוואה להתפרצויות עתיקות יותר, כמו התפרצות-העל של הר הגעש טובה בסומטרה לפני 74 אלף שנים, שפלטה 5,000 קמ"ק של מאגמה - כמות שגרמה לחורף געשי, שבתורו גרם להצטמצמות האוכלוסייה האנושית לכמה אלפי פרטים ולהיווצרות צוואר בקבוק גנטי בקרב המין האנושי.