ארבעה מיני עכבישים ייחודיים התגלו בקולומביה. החוקרים אמרו כי התגלית שופכת אור על המגוון הביולוגי העשיר והלא ידוע של האזור, הנמצא סמוך לאוקיינוס השקט. ממצאי המחקר הרחיבו את הידע אודות עכבישי מיגלומורפה, והדגיש את הצורך במחקר טקסונומי עתידי מקיף יותר.
5 צפייה בגלריה
העכביש אוטיקיילוס קונאמפיה (Euthycaelus cunampia)
(צילום: Mariana Echeverri, Sebastián Gómez Torres, Nicolás Pinel, Carlos Perafán)
אזור האוקיינוס השקט של קולומביה, השוכן בלב האזור הביוגיאוגרפי של מחוז צ'וקו (Chocó) - נמנה על 32 המחוזות של המדינה - חשף כמה מהפלאים הביולוגיים מדהימים. אזור זה, שהוכר כאחד ממוקדי המגוון הביולוגי החידתיים ביותר בעולם, לא נחקר ברובו, במיוחד כשמדובר במגוון עכבישים שחיים בו.
כעת, משלחת ביולוגית פורצת דרך - שפעלה באתר Jardín Botánico del Pacífico שבעיירה הקולומביאנית באהיה סוהאנו (Bahía Solano) - חשפה כמה חידושים טקסונומיים שצפויים להגדיר מחדש את ההבנה לגבי המערכת האקולוגית הזו, באזור שמהווה לא רק אטרקציה תיירותית, אלא גם ממלא תפקיד מרכזי בשימור יערות הגשם הטרופיים והמנגרובים שבו.
המחקר, שממצאיו פורסמו בכתב העת ZooKeys, התמקד בעכבישים מסדרת מיגלומורפה (Mygalomorphae), במטרה לשפוך אור על עולמם המורכב. קבוצת עכבישים אניגמטית זו מכילה מספר לא רב של מינים, אך רובם גדולים ובעלי ניבים (כליצרות) בולטים ומעוקלים קדימה. מרבית המינים בעלי גוף כבד הבולט בעיקר אצל הפרווניתיים, הגדולים שבעכבישים וחלקם גם מכוסים בשערות צורבות לאורך גופם, אם כי הם מפיקים קורי עכביש קטנים וחלשים יחסית.
עכבישים אלה צדים בשיטות שונות, לרוב במארב לטרף מתחת לעלים או סלעים. ניביהם הגדולים עוזרים להם להחדיר ארס לתוך גוף טרפם ולהרוג אותו במהירות. המינים הגדולים ביותר ובראשם תראפוזה בלונדי, הכבד שבעכבישים שמגיע לרוחב 30 ס"מ ומשקל של 170 גרם, יכולים להרוג גם חולייתנים קטנים כמו עופות, זוחלים ומכרסמים קטנים. הארס של רוב חברי הקבוצה חלש יחסית מכדי לפגוע בבני אדם, למעט יוצאי דופן בודדים כמו עכבישי משפך אוסטרליים.
במחקר הנוכחי, שהיה לראשון מסוגו ביערות הגשם של קולומביה באזור האוקיינוס השקט, גילה ותיעד צוות המחקר ארבעה מיני עכבישים יוצאי דופן, שזכו לשמות אומידיה סולאנה (Ummidia solana), ניישנוקולוס מקאנה (Neischnocolus mecana), אוטיקיילוס קונאמפיה (Euthycaelus cunampia) ומלוניה פסיפיקה (Melloina pacifica), כששלושת האחרונים נמנים על משפחת הפרווניתיים, שנקראים נקראים גם טרנטולות.
"פריצות דרך טקסונומיות אלו מייצגות את המקרים המתועדים הראשונים של המינים שלהם באזור, ומרחיבות את התפוצה הגיאוגרפית שלהם. כל מין הומחש בקפידה, תואר ונדון מדעית, והציע תובנות חשובות לגבי המאפיינים המורפולוגיים, הטקסונומיה והביוגיאוגרפיה שלו. מחקר זה משמש תרומה משמעותית להבנתנו את המגוון הביולוגי של האזור, הידוע בעושר המינים יוצא הדופן שלו ובאנדמיות שלו", אמרו החוקרים.
5 צפייה בגלריה
העכביש אומידיה סולאנה (Ummidia solana)
(צילום: Mariana Echeverri, Sebastián Gómez Torres, Nicolás Pinel, Carlos Perafán)
העכביש Ummidia solana, שמקורו בעיירה באהיה סולאנו, מהווה את תמצית החוף הקולומביאני באוקיינוס השקט, עם נופיו המהפנטים והצמחייה השופעת שבו. תגלית זו מסמנת גם את התיעוד הראשון של מין עכביש זה באזור הביוגיאוגרפי של מחוז צ'וקו, שבתקופה הפרה-קולומביאנית היה מיושב על ידי שבטי הקונה, האמברה והוונאן, כשהאדם האירופי הראשון שהגיע לאזור היה הקוניקסטדור ומגלה הארצות הספרדי רודריגו דה בסטידס ב-1501.
5 צפייה בגלריה
העכביש מלוניה פסיפיקה (Melloina pacifica)
(צילום: Mariana Echeverri, Sebastián Gómez Torres, Nicolás Pinel, Carlos Perafán)
מין העכביש השני שהתגלה, Melloina pacifica, שנקרא על שם אזור האוקיינוס השקט הקולומביאני שבו הוא שוכן, מייצג את המין המתואר הראשון של מין עכביש זה בקולומביה. בעוד שידוע שמין העכביש מלוינה משגשג במערכות אקולוגיות מגוונות, כולל מערות, תיעוד ספציפי זה מרחיב למעשה את התפוצה הידועה שלו, שתועדה בעבר אך ורק בוונצואלה ובפנמה.
המין השלישי, שזכה לשם Euthycaelus cunampia, נקרא כך כאות כבוד לדון חוסה ודון אנטוניו, חברי הקהילה הילידית של השבט אמברה. המעבר שלהם ממסורות ציד להפיכתם למדריכים תיירותיים ואקדמיים עבור האתר Jardín Botánico del Pacífico, נתן את ההשראה לשם המין. יש לציין כי תגלית זו מהווה את התיעוד הראשון שפורסם של המין אוטיקיילוס מחוץ לאזור הרי האנדים, שנחשבים לרכס ההרים היבשתיים הארוך בעולם ועוברים גם בקולומביה.
5 צפייה בגלריה
העכביש ניישנוקולוס מקאנה (Neischnocolus mecana)
(צילום: Mariana Echeverri, Sebastián Gómez Torres, Nicolás Pinel, Carlos Perafán)
המין הרביעי והאחרון, ניישנוקולוס מקאנה, מדגיש בשם שניתן לו את המחויבות של קהילת Jardín Botánico del Pacífico לשמר את המגוון הביולוגי העשיר של האזור. זהו המין המתואר הרביעי של המין ניישנוקולוס בקולומביה ומייצג את התיעוד הראשון שלו באזור הביוגיאוגרפי של מחוז צ'וקו וכן באוקיינוס השקט הקולומביאני, כך שתיאור זה מרחיב את הטווח הגיאוגרפי הידוע של מין עכביש זה. "מחקר פורץ דרך זה משמש עדות לקיומם הפוטנציאלי של מינים שלא התגלו עד כה, כך שיש לפעול לשם מחקרים טקסונומיים מקיפים נוספים כדי לחשוף את המינים שטרם התגלו", סיכמו החוקרים.
