חברת נמלי ישראל פועלת להקים שבעה שוברי גלים מול חוף קרית חיים, במטרה למנוע את נסיגת החול והרס החופים. אלא שהחוקר הימי פרופ' אודי גלילי, ארכיאולוג ימי ידוע שעבד ברשות העתיקות, מזהיר כי הקמת שוברי הגלים מסכנות ממצא אריכאולוגי ייחודי: ספינה טרופה מהמאה ה- 19. לפי פרופ' גלילי שובר הגלים ייבנה כמה עשרות מטרים בלבד מהספינה.
מדובר בספינת מפרשים שהגיע מאירופה במאה ה-19. אורכה של הספינה הוא כ- 50 מטרים והיא הכילה מטען רעפים וחומרי בנייה שהובאו ממרסיי. שבר הספינה יצר בליטה בגובה כמה מטרים מעל פני קרקעית הים והוא ניתן לאיתור בקלות. מדובר בספינה מוכרת לדייגים המקומיים ולצוללים, והיא עדות ארכאולוגית והיסטורית ייחודית, השופכת אור על ראשית ההתיישבות בארץ ישראל.
במסגרת התוכניות להקמת שוברי הגלים ערכה חנ"י (חברת נמלי ישראל) סקר ארכיאולוגי בתוואי השוברים המתוכננים. את הסקר ערכה באמצעות היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות. מנהל הסקר וכותב הדוח שהוגש לחנ"י הוא יעקב שרביט, כאשר המטרה הייתה לאתר ולתעד פריטים ארכיאולוגים העשויים להיפגע משוברי הגלים.
בסקר התגלו שברי עץ של ספינות עתיקות, אחד השברים תוארך למאה ה- 17. בנוסף נמצאו גם שברי כלי חרס המתוארכים לתקופה הביזנטית. כמו כן נמצאו שרידים מספינות מפרש מהמאה ה- 19 או ה-18 סמוך לשוברי הגלים המתוכננים.
במפרץ חיפה, נכתב בסקר, התנהלו קרבות ימיים בתקופה העותמנית בין שליט עכו לצי המצרי, או במסע נפוליון לעכו, ואולי אלה ספינות פיראטים או ספינת סוחר שנטרפה באזור. בסקר נכתב כי לרשות העתיקות אין התנגדות להתקדם ולהקים את שוברי הגלים בתוואי המתוכנן. ברשות ציינו כי אם יתגלו בכל זאת ממצאים עתיקים במהלך העבודות, יש להפסיק אותן ולהודיע ליחידה לארכיאולוגיה ימית.
באותו סקר לא הוזכרה ולא במילה ספינת הרעפים הטרופה. מטען הספינה, שמשקלו מוערך במאות טונות, כלל חומרי בנייה רבים, בהם אריחי טרה קוטה ושקים וחביות עץ ועוד. בתחילת המאה ה- 19 הגיעו מהגרים מאירופה, ואלה הביאו עמם מסורות בנייה שונות מאלו שהיו מקובלות בארץ, בהם הבניה עם אריחי טרה קוטה.
נראה שהספינה נקלעה לסערה תוך כדי עגינה. פרופ' גלילי ציין כי "מדובר בפרק בהיסטוריה של חיפה וארץ ישראל. תחילה ייבאו את חומרי הבניה ממרסיי ורק אחר כך החלו לייצר את הרעפים האלה בארץ. אין עוד ספינה כזו".
פרופ' גלילי מזהיר כי יש לבצע בדיקות נוספות כדי לוודא שהספינה לא תיפגע. עוד ציין כי תמוה העובדה כי בסקר הרשות אין ולו אזכור לספינה הטרופה. "ניהלתי את היחידה הימית ברשות העתיקות לפני שנים. את הסקר ביצעו עם סונארים ומכשירים מתקדמים ואיכשהו פספסו את זה. אני לא יודע איך זה קרה אבל זה המצב. כותב הסקר פנה אליי לקבלת את הקוארדינציות של הספינה. צריך לראות את פריסת שוברי הגלים".
ברשות העתיקות מסרו בתגובה כי "הרשות ניהלה סקר פיתוח לפני הקמת שוברי הגלים מול חוף קריית ים/חיים. הסקר נערך על תוואי שוברי הגלים המתוכננים. לא נמצא כל שריד של ספינה בתוואי זה. הספינה המדוברת נמצא במרחק כ-100-80 מטר מחוץ לשטח השוברים ולא נשקפת לה סכנה. רשות העתיקות תפקח על עבודות ההקמה על מנת לשמור על שרידי מורשת חשובים".
"לדעתי, ברשות פשוט פספסו את הספינה ולא רוצים להודות בכך", אמר פרופ' גלילי. בשיחה עם מומחה למדעי הים ציין כי במרחק של כ-100 מטר הספינה לא צפויה להיפגע, אלא שלטענתו של גלילי המרחק הרבה יותר קטן והוא עומד לפי חישובים שערך על 45 מטר בלבד.
מחברת נמלי ישראל נמסר: "שימור מורשת הספנות והנמלים בארץ ישראל הוא חלק בלתי נפרד מפעילותה של חנ"י. בכל הנוגע לטיפול בעתיקות, חנ"י פועלת באופן הדוק עם רשות העתיקות ותפעל בהתאם להנחיותיה".
