חוק ההסדרים מכיל שורה של גזירות, שעלולות לפגוע קשות בסביבה - בין היתר בשל הקיצוץ החד בתקציב השטחים הפתוחים, שנועד לשקם את נזקי המלחמה.
עד כה התקבלו 474 הערות מהציבור, מתוכן 336 הערות מוצגות באתר הממשלתי (138 אינן מוצגות לבקשת השולח). רבות מההערות עוסקות בסעיף 18 לחוק ההסדרים - הקרן לשטחים פתוחים. המדינה רוצה לקחת מחצית מכספי הקרן לשטחים פתוחים ולהשקיע אותו בשטחים עירוניים, בניגוד למטרות המקוריות של הקרן. להתנגדויות מקרב הציבור הצטרף גם מרכז השלטון האזורי, החולש על שטחים פתוחים רבים.
שריפות כתוצאה מירי חיזבאללה
(צילום: דוברות כבאות והצלה לישראל מחוז צפון)
אז מה אומר סעיף 18? המדינה רוצה לקחת 50% מהכנסות הקרן לשטחים פתוחים לטובת הקמת שכונות ענק של אלפי יחידות דיור. בטויטת חוק ההסדרים נכתב כי על שר הבינוי והשיכון ושר האוצר לתקן את תקנות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), כך ש- 50% מתקציב הקרן בכל שנה (החל משנת 2025) תיועד לטובת הסכמי גג ובמגה הסכמי גג, ותיועד לתכנון ופיתוח שטחים פתוחים ושטחי פנאי באותם תוכניות.
בעצם, משרד האוצר מייעד את כספי הקרן לשימושים שנוגדים את מטרות היסוד שלה. בחברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים מתנגדים נחרצות לשינוי היסודי במטרות הקרן. וכעת גם מרכז השלטון האזורי.
יו"ר מרכז השלטון האזורי שי חג'ג פנה לשר האוצר ח"כ בצלאל סמוטריץ' בדרישה שלא לפגוע ביעדי הקרן. חג'ג, ראש המועצה האזורית מרחבים, ציין כי "הפגיעה בקרן תביא לפגיעה קשה ביותר בציבור. הפגיעה בקרן תוביל לפגיעה בניהול נגר, הגנה מפני שיטפונות ושימור מערכות אקולוגיות, צמצום שטחי פנאי, נוף ומורשת אשר על כל אלה מופקדות הרשויות המקומיות, ועל פי רוב המועצות האזוריות. בצפון ובדרום, שספגו מכה קשה בעקבות המלחמה, יזדקקו לכספי הקרן כדי לשקם את השטחים שנפגעו מפעילות הצבא ומתחמושת האויב".
"אין לשמירה וטיפוח השטחים הפתוחים מקורות תקציביים אחרים, למעט תקציבי המועצות האזוריות או הרשויות הציבוריות המנהלות את השטחים כגון רשות הטבע והגנים והקרן הקיימת בישראל", כתב חג'ג'. "המשמעות היא פגיעה כפולה ומכופלת במועצות האזוריות ובתקציבן, וכפועל יוצא פגיעה בכלל הציבור במדינת ישראל הנהנה מפיתוח שטחים אלה לטובת הכלל. מספר המבקרים בשטחים הפתוחים במועצות האזוריות נאמד במאות אלפים ועד למיליוני מבקרים בשנה טרם המלחמה. כך לדוגמה הערכות לגבי מספר המבקרים במועצות אזוריות גולן וגליל עליון עומדות על כשני מיליון מבקרים".
חג'ג' ציין כי הרשויות מקדמות פרוייקטים בשטחים הפתוחים בעזרת תקציב הקרן, דוגמת שיקום נחל הקישון, שיקום מורד הירדן, שיקום נחל אלכסנדר, שיקום נחל הדס בדרום השרון, סיוע והנגשת דרך ירושלים הקדומה ועוד.
כאמור, באתר משרד המשפטים, שם טויטת התוכנית הכלכלית הייתה פתוחה להערות הציבור, הלכו והצטברו הערות נגד סעיף 18. יעל גרודק, מנהלת פרויקטים לשיקום נחלים במכון דש"א, כתבה כי "ההצעה להקצאת חצי מתקציבי הקרן לשטחים פתוחים לפיתוח רק בתוך הערים הינה הרת אסון לעתיד תושבי המדינה, החי והצומח בתחומה. הקרן לשטחים פתוחים מממנת פרויקטים רבים וחשובים וכבר היום התקציבים לא מספיקים לצרכי השיקום ושמירת הטבע הנחוצים. מדינת ישראל חייבת את שמירת הטבע לתושביה, למען העתיד ועל מנת לעמוד באמנות האקלים הבינלאומיות עליהן היא חתומה".
ד"ר יוני וייץ, אקולוג וחוקר בתחום השטחים הפתוחים בישראל, כתב כי "ההשלכות של החלטה זו ייפגעו במשאבי טבע בישראל שגם כך הולכים ומידלדלים, רק בשנה האחרונה ניזוקו אלפי דונמים של שטח בנגב המערבי , בצפון ובאזורים נוספים שיידרשו שיקום והגנה. ללא תקציבים של הקרן - לא יישאר לנו על מה להגן מעבר למשטח בטון אחד ארוך".
יוסי שכטר, ראש חטיבת מורשת ונוף ברשות הטבע והגנים, הוסיף: "ההחלטה שמנסה לקדם משרד האוצר, פוגעת בעקרון שלשמה הוקמה הקרן, שעיקר עניינה ופעילותה, היה פיצוי השטחים הפתוחים ממגמות הפיתוח האינטנסיבי, במדינה צפופה כמו שלנו. וזאת למען שיקום וטיוב השטחים הפתוחים ושמירת הטבע והמורשת, למען הציבור ולמען הדורות הבאים. זאת חובותינו המוסרית והערכית. התקציבים, משמשים בין היתר, לשיקומם של שטחים פתוחים, שסבלו משך שנים מפגיעות והזנחה, הסדרת שבילי טיול חדשים, לטובת הציבור, הקמת מצפורים, שימור ושיקום נחלים והסדרת שבילי טיול לאורכם, הסדרת והקמת שבילי אופניים בשטחים הפתוחים ביניהם שביל ישראל לאופניים ועוד מגוון רחב של פרוייקטים״.
