ארכיאולוגים גילו את אתר אמנות המערות הפליאוליתית הגדול והחשוב ביותר, בחוף המזרחי של חצי האי האיברי. יוצרי אותם איורי קיר - שהשתמרו באיכות גבוהה למדי - השתמשו בטכניקות שלא נראו באתרים אחרים של אמנות המערות הפליאוליתית.
יותר מ-100 ציורים ותחריטים עתיקים, המתוארכים כבני 24 אלף שנה לפחות (בהסתמך על הזמן שבו נכחד דוב המערות, שסימני טפריו הופיעו על חלק מציורי הקיר), התגלו במערה באורך 500 מטרים ב"Cova Dones" - אתר שנמצא בקרבתה של עיר הנמל ולנסיה בספרד.
אתר המערה מוכר היטב על ידי המקומיים ולעתים קרובות מבקרים בו מטיילים וחוקרים, אך קיומם של ציורים פליאוליתיים לא התגלו עד שחוקרים מאוניברסיטאות סרגוסה ואליקנטה בספרד ומהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת סאות'המפטון שבאנגליה, חשפו את התגלית המרגשת ביוני 2021. ממצאי המחקר על אמנות המערות, שמדגישים את משמעותה האמיתית, התפרסמו כעת בכתב העת Antiquity.
"כשראינו את האיור הראשון של המין הנכחד שור הבר, הידוע גם כאורוקס או בקר הבר, מיד הבנו כי מדובר בממצא רב חשיבות. למרות שספרד היא המדינה עם המספר הגדול ביותר של אתרי אמנות המערות הפליאוליתית, רובם מרוכזים בצפון המדינה. מזרח חצי האי האיברי הוא אזור שבו תועדו רק מעטים מהאתרים הללו עד כה", אמר ד"ר אייטור רואיס-רדונדו, מרצה בכיר לפרהיסטוריה באוניברסיטת סרגוסה ושותף מחקר באוניברסיטת סאות'המפטון.
ד"ר רואיס-רדונדו הוסיף כי "יחד עם זאת, השוק הרציני בעת הבנת המשמעות של אתר זה הגיע הרבה אחרי הגילוי הראשוני. ברגע שחקרנו את האתר יותר ויותר הבנו שאנו עומדים בפני מקום בעל חשיבות עליונה בכל הקשרו לאמנות מערות, אף יותר מאלה שניתן למצוא במקומות אחרים כגון קנטבריה (קהילה אוטונומית בצפון ספרד), בחבל אנדלוסיה ובדרום צרפת".
יחד עם עמיתיו למחקר, ד"ר וירג'יניה ברסיאלה-גונסאלס וד"ר חימו מרטורל-בריז מאוניברסיטת אליקנטה, תיעדו השלושה יותר ממאה ציורים ותחריטים עתיקים שעיטרו את קירות המערה. ריבוי המוטיבים ומגוון הטכניקות הכרוכות ביצירתם הופכים את המערה לאתר אמנות המערות הפליאוליתית החשוב ביותר בחופו המזרחי של חצי האי האיברי.
למעשה, זו כנראה המערה הפליאוליתית עם המספר הגדול ביותר של איורים ותחריטים עתיקי יומין שהתגלו באירופה מאז עשרות ציורי הקיר שהתגלו ב-2015 במערת Atxurra שבצפון ספרד, אשר תוארכו כבני 14,500 שנה. מחברי המחקר הדגישו כי ישנם לפחות 19 ייצוגים מאושרים של בעלי חיים, כולל אייל אציל (אייל אדמוני), סוסים וכאמור שור הבר.
"בעלי החיים והסימנים שעיטרו את קירות המערה, צוירו באמצעות משיכת האצבעות וכפות הידיים שכוסו בחימר אדום על קירות המערה. הסביבה הלחה של המערה עשתה את השאר, כך שהציורים התייבשו לאיטם ולא נמחקו או התקלפו במהירות. בנוסף לכך, חלקים מסוימים כוסו בשכבות קלציט, ששמרו עליהם עד היום", הסביר ד"ר רואיס-רדונדו, שיחד עם עמיתיו ימשיכו לחקור את איורי הקיר במערה, כך שבשנים הקרובות בוודאי ייחשפו עוד חלקים רבים מהפאזל המרתק של איורי המערות מהתקופה הקדומה.
ד"ר רואיס-רדונדו סיכם כי "למעשה, על אף הדוגמאות של ציור בחימר באמנות הפליאוליתית, הרי שמרביתם נעשו באמצעות שימוש באוכרה (פיגמנט אדמת-טיט טבעי, שהיא תערובת של תחמוצת ברזל וכמויות משתנות של חימר וחול) או באבקת מנגן. הטכניקה העיקרית במערת Cueva Dones הייתה כאמור באמצעות חימר אדום, כשרמת השימור של האיורים רק הוסיפה לייחודיות של ממצא זה, כמו גם העובדה שיוצרי איורי הקיר מרחו את החימר כדי ליצור דמויות מוצללות".