מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיה גרמו לדורית בנט (57), מנכ"לית ומייסדת חברת אילת-אילות לאנרגיה מתחדשת, לפרוש מתפקידה ולעבור לפעול למען תושבי העוטף. "בשבעה באוקטובר האדמה רעדה והחיים של כולנו השתנו. אין צורך לפרט פה מה עברנו כאזרחים וכאומה", היא אומרת. "כולם התגייסו ועדיין מתגייסים לסייע בחזיתות רבות כל כך. אני בדרכי בחרתי לנסות ולסייע באמצעות הידע המקצועי שלי".
בנט עצמה איבדה בתחילת המלחמה את אחיין שלה, סרן במיל' יובל הלבני (30) מיחידת מגלן, שנפל בשדרות ב-9 באוקטובר. הלבני, תושב משגב דב, חשף חוליית מיירטים והציל את חייהם של רבים. בנט, שמסכמת 17 שנות פעילות באילת-אילות, התגייסה לסיוע ליישובי הנגב המערבי יחד עם עמוס לסקר, מנכ"ל חברת החשמל לשעבר, ד"ר נורית גל, לשעבר סמנכ"לית רגולציה ברשות החשמל, ואישים נוספים: "גייסנו צוות של כ-40 מתנדבים, אנשי מקצוע, והוצאנו דוח המלצות מקצועי לחבל תקומה וגורמי הממשל הרלוונטיים, שבו ממליצים ומציעים כיצד האנרגיה יכולה להוות מנוף לפיתוח אזורי. זה כולל גם המלצות סטטוריות. אני גם יועצת לרשות מקרקעי ישראל אילו תוכניות שיקום הן ריאליות ליישום וכיצד, ומה צריך לקרות כדי שהן יתממשו".
היום (ד'), בפעם העשירית במספר, ייפתח כנס אילת-אילות הבינלאומי לאנרגיות מתחדשות ונקיות באילת. הכנס אוסף אליו קובעי מדיניות וראשי תעשיית האנרגיה ובפרט האנרגיה המתחדשת מישראל ומהעולם, יזמים, חוקרים ומשקיעים, כדי לדון במעבר לעולם של אנרגיה מתחדשת וכלכלה נטולת פחמן, בצל משבר האקלים והשנה גם בצל המלחמה בישראל.
"אני מניחה שמהחודש הבא, בהנחה שלא מחכות לנו עוד הפתעות ביטחוניות, אתחיל לעבוד עם התושבים ויחד איתם נבנה חזון אנרגטי-כלכלי לאזור, מתוך הבנה שהרשויות הממשלתיות יסונכרנו בהתאמה", מציינת בנט. "אסון גדול פקד את האזור, אותנו, גם אותי באופן אישי, אבל יפה עשה מי שהחליט לקרוא לאזור הזה 'חבל תקומה'. אנחנו נשתקם ונבנה את עצמנו טוב יותר, לצד עצב עמוק. יהיה הרבה 'יש' ויהיה הרבה מאוד 'חסר'".
ראש מועצת שער הנגב, אופיר ליבשטיין ז"ל, שנרצח ב-7 באוקטובר בידי מחבלים בכפר עזה, חלם להפוך את האזור למוקד לאנרגיה סולארית – ובנט נחושה להמשיך את אותו חלום. "העוטף צריך הרבה עזרה בתחומים רבים", היא אומרת, "התחום האנושי, בתחום היישובי ועוד. הפרנסה שם היא חקלאות ואנרגיה. היום העוטף מייצר ג'יגה ואט חשמל מאנרגיה סולארית. בחבל אילת-אילות אנחנו מפורסמים באנרגיה סולארית ומייצרים 'רק' 250 מגה ואט. כאשר באתי ללמוד את העוטף הבנתי שהם מייצרים פי ארבעה יותר מאיתנו. יש שם תוכניות מאושרות שלא מקבלות מקום, כי אין מקום ברשת החשמל לעוד ג'יגה וואט. יש שם 85 יישובים חקלאיים. כל יישוב יכול לתת 250 דונם לייצור סולארי, והם לא מצליחים לעשות את זה כי אין להם מקום ברשת".
העובדה שאין מקום ברשת החשמל היא בעיה ידועה. תשתיות הן נקודה כואבת בכל הנוגע לחשמל בישראל. "אם רוצים לעזור לעוטף צריך למצוא דרך לקדם את נושא התשתיות, כדי שהם יממשו את כל פוטנציאל הייצור שלהם", לדבריה. "זו גם הזדמנות. כולם מדברים על מנופים כלכליים לעוטף. ומה היה עד היום? חברות אנרגיה צפוניות, תל-אביביות, היו באות למושבניקים או לקיבוצניקים ומבקשות מהם לשכור את השטח ולקבל כמה מאות אלפי שקלים בשנה. אני אומרת שזה לעג לרש. הכסף משכירות ומארנונה זה גרושים. צריך ליצור מתווה של הלוואות ליישובים ולרשויות האזוריות, כך שהם יהיו שותפים בשדות הסולאריים וייהנו מרווחים ל-25 שנה. לא 400 אלף שקל אלא 4 מיליון שקל לשנה. הם יוכלו להחזיר את כל ההלוואה למדינה בתוך שש-שבע שנים".
"אופיר ליבשטיין רצה לשים שדה סולארי על הגבול, למכור חשמל לעזה בזול", היא מוסיפה. "ליבשטיין לא סתם רצה את זה כל כך. העוטף הוא ה-מקום לאנרגיה סולארית במדינת ישראל. אפשר לעשות דו-שימוש ולחזק את החקלאות. העוטף גם קרוב למרכז הארץ. מה, המדינה תקים קווי הולכה מאילת לתל אביב? זה יעלה מיליארדים. ברמת הנגב יש פרויקט ענק שמתכננים אותו באזור אורות, אבל הוא יקום רק בעוד 40 שנה כי צריך להניח שלושה קווי מתח מוטמנים. חבל התקומה הוא במרחק כ-80 ק"מ מתל אביב. יש שם פוטנציאל של 10 ג'יגה ואט, זה מטורף. זו עוצמה כלכלית, וצריך לממש את הפוטנציאל הזה".
היא מדגישה שחשוב לשתף את תושבי העוטף בקבלת ההחלטות: "צריך לשאול אותם מה הם היו רוצים ואיך אפשר למקסם את ההכנסות מהפרויקטים לטובת האזור, תושביו, היישובים והרשויות. אני איתם כדי לחבר את הידע החשמלי, ההמלצות הסטטוטוריות, הרגולציה המיטיבה והתשתיות הקיימות והמתוכננות כך שיתמכו מצד אחד ביעדי המדינה ליצור אנרגיה מתחדשת, אך מצד שני יטיבו עם כלכלת האזור והרצון של התושבים לשמור על המרחבים הפתוחים וחבל הארץ המיוחד הזה".
"מלחמה בצפון תוביל להפסקות חשמל"
הדוח שבנט הייתה שותפה לכתיבתו כולל שורה של המלצות להקלות רגולטוריות, להקמת מתקני אגירה ולהשבה והקלות תכנוניות וביטחונות כלכליים, בין השאר הצמדת התעריף למתקני גגות סולאריים למדד, כדי למזער את הסיכון לתושבים ולתת להם תמריץ כלכלי.
"אם נמשיך בעסקים כרגיל, אנחנו לא נעמוד ביעד של 30% מייצור החשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות עד 2030", לדבריה, "זו החלטת ממשלה ולא נעמוד בה. אני לא אומרת שיהיה מחסור בחשמל, כי זו תהיה הגזמה ואוהבים להפחיד. אבל אנחנו צריכים למצוא פתרונות לגוש דן. אנחנו צריכים להסתכל על החשמל גם בהיבט של ביטחון אנרגטי. בקריית שמונה, אחרי ירי הטילים, לא היה חשמל. אפשר לייצר עצמאות אנרגטית לאזורים מסויימים, כך שלא יהיו תלויים ברשת החשמל. אפשר להקים מתקני ייצור עצמאיים, עם סוללה, שלא מחוברים לרשת. כך, אם הרשת נופלת, הבית או המתנ"ס לא יהיו תלויים ברשת. אפשר לייצר מיקרו-גרידים, מערכות חשמל עצמאיות, באזורים רגישים בארץ, כדי לאפשר אספקת חשמל רציפה. מנכ"ל חברת חשמל מזדעק כשהוא שומע את זה, אבל אני בטוחה שזה מהטעם שהשליטה על יכולת ניהול החשמל יוצאת לו מהידיים".
ומה לגבי צפון הארץ? "לגבי הצפון, אני לא חושבת שמשק האנרגיה צריך לחשוש מתרחיש יום הדין", אומרת בנט, "רוב מקורות האנרגיה נמצאים דרומה משם. אבל אסדת הגז תמר הושבתה לחודש וחצי בגלל המלחמה והיינו צריכים לייבא פחם, מה שמייקר לנו מאוד את חשבון החשמל. אילו הייתה לנו מספיק אנרגיה מתחדשת ואגירה, לא היינו צריכים לייבא פחם. אני לא יודעת אם תהיה פגיעה ביכולת האנרגטית של מדינת ישראל במקרה שתהיה מלחמה עצימה בצפון, אבל יהיו הפסקות חשמל, זה בטוח".
