חוקרים סבורים שהם מצאו את העדויות המוקדמות ביותר לרכיבה על סוסים. מדובר באנשי תרבות יאמניה, שהחלו לרכוב על סוסים לפני כ-5,000 שנה. במחקר, שפורסם בכתב העת Science Advances בסוף השבוע, ביססו החוקרים את המסקנות שלהם על ניתוח של שרידי שלדים של בני אדם מאותה תקופה, שנמצאו בבולגריה, הונגריה ורומניה.
מחקרים קודמים מצאו כי סוסים בויתו כבר בסביבות שנת 3500 לפני הספירה, אבל אז הם גודלו כדי להשתמש בחלב של הסוסות. "המקור של רכיבה על סוסים נותר חמקמק", אמרו החוקרים.
במחקר החדש החוקרים מאוניברסיטת הלסינקי וממוסדות מחקר אחרים באירופה תיארכו את התחלת הרכיבה על סוסים לשנת 3000 לפני הספירה עד שנת 2500 לפני הספירה בקרב בני תרבות יאמניה. "הממצאים שלנו מספקים טיעון חזק, שרכיבה על סוסים הייתה פעילות נפוצה עבור חלק מבניי היאמניה כבר בשנת 3000 לפני הספירה", אמרו החוקרים.
עצמות של סוסים התגלו במקומות שבהם גרו בני היאמניה, אך הן לא השתמרו בצורה טובה כמו שלדים של בני אדם, שזכו לקבורה נאותה בתלי קבורה, המכונים קורגאנים. לדברי החוקרים, השלדים של בני האדם סיפקו את המקור הטוב ביותר למידע על אודות רכיבה על סוסים באותה תקופה, כיוון שלדבריהם נמצאו עדויות שאותם בני אדם קדומים רכבו על סוסים. "אדם חי מגיב לדברים", אמר מרטין טראוטמן, פוסט-דוקטורט באוניברסיטת הלסינקי ואחד ממחברי המחקר. "אם אתה יושב על סוס, אתה צריך להתאזן בכל צעד. אתה גם צריך להיאחז בחוזקה עם הרגליים".
החוקרים הוסיפו כי פעולת הרכיבה מותירה שינויים מובהקים במורפולוגיה של העצם אצל בני האדם, כולל "ניוון חוליות הנגרם מלחץ", שלדברי טראטמן זו מחלה שכיחה בקרב אלו שרוכבים על סוסים תקופה ארוכה. "אנחנו גם יודעים שאוכפים וארכופים הגיעו בתקופה מאוחרת יותר", אמר החוקר מאוניברסיטת הלסינקי. רוכבי הסוסים המוקדמים ככל הנראה רכבו ללא עזרים והם אחזו ברעמת הסוס.
פרופ' וולקר הייד מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת הלסינקי אמר כי הממצאים "מתאימים מאוד לתמונה הכוללת של תרבות יאמינה". לדבריו, "כבר חשדנו בהם שהם השתמשו בסוסים על מנת לרכוב עליהם". הוא הוסיף כי הדבר יכול להסביר את ההתרחבות הגיאוגרפית "החריגה" שלהם בדורות שלאחר מכן. "קשה לדמיין איך ההתרחבות הזו הייתה יכולה להתרחש ללא אמצעי תחבורה משופרים", אמרו החוקרים. "שימוש בסוסים להובלה היה צעד מכריע בהתפתחות התרבותית האנושית".
החוקרים מעריכים גם כי בני היאמניה לא השתמשו בסוסים למלחמות בהתחלה, אלא רק למסחר ולגידול בקר וצאן. "הם היו בוקרים, לא לוחמים", אמר טראוטמן. פרופ' הייד הוסיף שרוכבי הסוסים הראשונים "כנראה עזרו לאנשי יאמניה בשמירה על בעלי החיים שלהם, בעיקר על הבקר והכבשים".
