שימור מגוון גנטי של מספר רב של אלמוגים, הגדלים בתנאיי מחייה שונים, מגדיל את הסיכוי לשמר את שרידותם בתנאיי קיצון. כך עולה ממחקר משותף, שנערך באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה הטכנולוגית סידני באוסטרליה. המחקר פורסם בכתב העת nature communications.
"בניגוד למקובל היום, ממצאי המחקר שלנו מראים לראשונה כי כדי לשמר שונית בריאה במצבי קיצון, יש צורך לשמר מגוון רחב של מינים החיים בתנאים סביבה שונים ולא להתמקד רק ב'אלמוגי על', כפי שקורה כיום", אמרה פרופ' טלי מס מבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה, מעורכות המחקר.
לשוניות האלמוגים תפקיד קריטי במערכת האקולוגית באוקיינוסים ובימים השונים, מכיוון שהם מהווים בית גידול ל-25% מבעלי החיים בים. עליית טמפרטורת מי הים, בעקבות ההתחממות הגלובלית והעלייה ברמת החומציות במי הים, תהליך הנקרא החמצת האוקיינוסים, מהווה סכנה לקיומן של שוניות האלמוגים ומכאן, סכנה לשיווי המשקל של המערכות האקולוגיות הענפות שתלויות בשוניות.
המחקר כיום מתמקד ב"אלמוגי על", אלמוגים שמצליחים לגדול בתנאי קיצון של טמפרטורת מים גבוהה ומליחות גבוהה, בעזרת מנגוני הגנה שפיתחו. פרופ' מס אמרה כי התפיסה המקובלת כיום טוענת שהבנה של מנגנוני ההגנה של "אלמוגי העל" יאפשרו להגן על שוניות אחרות באזורים אחרים במקרה של התחממות והחמצת האקויינוסים.
במחקר הנוכחי ביקשה פרופ' מס מבית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה, יחד עם צוות חוקרים מאוניברסיטה הטכנולוגית בסידני ומאוניברסיטת Charite בברלין, לבדוק את המנגנונים הגנטיים והמורפולוגים של Porites lutea, אלמוג שגדל בשוניות הנמצאות ביערות המנגרובים באוסטרליה.
"באזורים אלה קיימת מערכת אקולוגית ייחודית וקיצונית. האלמוגים גדלים בסביבה שבה יש טמפרטורה גבוהה, מליחות גבוהה ורמת החומציות במים נמוכה. למעשה אלה הם התנאים שצפויים להיות בעתיד בים כתוצאה ממשבר האקלים. בדיקת המנגנונים הביולוגיים שבהם גדלים ושורדים האלמוגים בתנאי קיצון תעזור לנו לפתח מדיניות לשמירת שוניות האלמוגים", הסבירה פרופ' מס.
מתוצאות המחקר עולה כי האלמוגים שגדלים בתנאי קיצון הופכים להיות דומים מאוד אחד לשני מבחינה גנטית, לעומת אלמוגים שאינם חיים בתנאי קיצון. מניתוח של ההתבטאות הגנטית של האלמוג עולה כי האלמוג מעביר אנרגיה רבה לטובת שימור המערכת הפזיולוגית בתנאי קיצון, שמוביל לירידה בקצב השקעת השלד של האלמוג.
אולם עוד התברר במחקר שלמערכות ההגנה שפיתחו אלמוגים אלו היה מחיר מורפולוגי: לאלמוגים אלו צפיפות שלד נמוכה והם יותר פריכים לעומת האלמוגים החיים בסביבה הטבעית.
פרופ' מס הוסיפה כי הדמיון הגנטי הרב והמחירים המורפולוגים של אלמוגים אלו עלולים דווקא לסכן את עתיד השונית, במצב שבו מצב הקיצון יהיה אחר מזה אליו הם נחשפים היום. "האלמוגים שחקרנו פיתחו מנגנונים המאפשרים להם להתבסס בסביבות קיצוניות של טמפרטורה ורמת חומציות גבוהה, אבל אנחנו כמובן לא יודעים מה שינויי האקלים צופנים לנו בעתיד והאם אירוע הקיצון הבא יהיה בעל מאפיינים שונים".
החוקרים סיכמו: "בגלל הדמיון הגנטי הגדול שנוצר בתוך השונית, אם האלמוגים לא יצליחו לפתח מנגנון למצב החדש - השונית כולה עלולה למות. ולכן, המסקנה שלנו היא שהיכולת של השוניות לשרוד במצבי קיצון שונים תלוייה דווקא במגוון גנטי ולא בדמיון גנטי. במצב שבו השונית מורכבת מאלמוגים בעלי מגוון גנטי, הסיכוי שיהיו אלמוגים שכן יצליחו לפתח עמידות למצבים שונים ומשתנים עולה".