בדיקה מדוקדקת של תמונות מצולמות ואיורים בני למעלה ממאה שנה, אותה ביצעו חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג', מצביעה על כך שהמדידות הראשונות אי פעם מראות שקרני הקרנפים קטנו בהדרגה עם הזמן, כשבני האדם יכולים להאשים רק את עצמם בשל ציד בלתי חוקי וטבח בקרנפים שגרמו לכך.
החוקרים, שפרסמו את מחקרם בכתב העת People and Nature, מדדו את הקרניים של קרנפים, שצולמו בתצוגת פרופיל בין 1886 ל-2018. הצילומים, שנשמרו במאגר מקוון של Rhino Resource Center (שם ישנם למעלה מ-5,000 איורים ותצלומים של קרנפים, כשהאיורים מכסים למעלה מ-500 שנים והתצלומים מכסים את 150 השנים האחרונות), כללו את כל חמשת מיני הקרנפים: רחב-שפה, צר-שפה, הודי, ג'אווה וסומטרה, והראו כי אורך הקרן של כל מיני הקרנפים קטן באופן משמעותי במהלך מאה השנים האחרונות.
קרני קרנפים אמיתיות הן כה חשובות עד כדי כך שישנם פרוטוקולי אבטחה קפדניים בדרך כלל, המונעים מחוקרים לגשת אליהן לצורך מחקר, כך שזו הפעם הראשונה שאורך הקרניים נמדד על פני פרק זמן ממושך כל כך. החוקרים סבורים שקרני הקרנפים הפכו קטנות יותר עם הזמן עקב ציד אינטנסיבי או טבח שבוצע בבעל החיים שנתון בסכנת הכחדה חמורה וממשית, זאת משום שאותם ציידים לא חוקיים רואים בקרניהם של הקרנפים הזדמנות ליצור רווח כספי הן באמצעות מכירה והן באמצעות שיווקן כמרכיב חיוני הרפואה האסייתית המסורתית, במדינות כמו סין ווייטנאם בין היתר.
הציד הבלתי חוקי לא רק גרם לצמצום חמור באוכלוסיות הקרנפים (מתוך 500 אלף קרנפים ששוטטו בכדור הארץ בתחילת המאה ה-20, נותרו קצת יותר מ-22 אלף, אלא שלדברי החוקרים הירי בקרנפים עם הקרניים הארוכות ביותר הותיר יותר ויותר ניצולים בעלי קרניים קטנות יותר - שהתרבו והעבירו את תכונותיהם בתורשה לדורות הבאים - מה שהוכח בקרב בעלי חיים אחרים בעבר (דוגמת הפילים האפריקנים שאורך חטי השנהב שלהם נפגע עם השנים בשל צייד לא חוקי), אבל אף פעם לא בקרב הקרנפים.
"ממש התרגשנו מהאפשרות למצוא עדויות מהתצלומים לכך שקרני הקרנפים הפכו קצרות יותר במרוצת השנים. קרנפים פיתחו את הקרניים שלהם מסיבה כלשהי - מינים שונים משתמשים בהם בדרכים שונות, יש מי שנעזרים בהם כדי לתפוס מזון ויש מי שמתגוננים בעזרתן מפני טורפים – לכן אנחנו חושבים שקרניים קטנות יותר יזיקו להישרדותם של הקרנפים", אמר אוסקר ווילסון, שהיה בעברו חוקר במחלקה לזואולוגיה של אוניברסיטת קיימברידג' באנגליה, משתייך כיום לאוניברסיטת הלסינקי בפינלנד ונמנה על מחברי המחקר.
ווילסון ועמיתיו מדדו חלקי גוף אחרים בתצלומי ואיורי הקרנפים, כולל אורך הגוף והראש, כך שהתאפשר להם למדוד את אורך הקרן במדויק ביחס לגודל הגוף. על ידי ניתוח של אלפי רישומים ותצלומים שנעשו במהלך 500 השנים האחרונות, הם הבחינו בשינוי דרמטי בתפיסות האנושיות כלפי הקרנפים בסביבות שנת 1950, כאשר בעלי החיים הללו הפכו למוקד מאמצי השימור במקום מטרה על הכוונת של הציידים. "מצאנו שאנו יכולים להשתמש בתמונות ובאיורים הללו כדי להבין כיצד השתנו עמדות בני האדם כלפי חיות הבר, וכיצד אמנים השפיעו על דעות אלו", אמר ד"ר אד טרנר מהמחלקה לזואולוגיה של אוניברסיטת קיימברידג', שנמנה גם הוא על מחברי המחקר.
מאות רבות של תצלומים המציגים קרנפים שנורו למוות על ידי ציידים, שצולמו בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, כלולים באוסף. אלה כוללים אפילו תצלום של הנשיא האמריקני תיאודור רוזוולט, שצולם ב-1911, עומד בתנוחת ניצחון ליד קרנף צר-שפה, אותו הרג רגע לפני שצולם. תמונות אחרות מציגות קרנפים כחיות ענקיות ומפחידות הרודפות אחרי בני אדם, מה שגרם לחוקרים לחשוב שהתמונות הללו הצדיקו כביכול את הציד של בעלי חיים אלה.
מהתמונות עולה כי היה מעט מאוד מאמץ לקדם את ההגנה והשימור של הקרנפים בפן הציבורי לפני שנות ה-50. אולם מאותן שנים ואילך, השתנה הלך הרוח והפוקוס עבר מציד הקרנפים למאמצים שמטרתם שמירה שלהם בחיים וניסיון להאיץ את התרבותם. לדברי החוקרים, השינוי הזה עולה בקנה אחד עם קריסת האימפריות האירופיות, כאשר מדינות אפריקה הפכו לעצמאיות ולציידים מאירופה כבר לא הייתה גישה קלה לאפריקה למטרות צייד וטבח בקרנפים.
בנוסף, נראה כי תמונות עדכניות יותר משקפות מודעות גוברת לאיומים העומדים בפני עולם הטבע. "במשך כמה עשורים לפחות ישנה התמקדות רבה יותר בשימור הקרנפים - וזה בא לידי ביטוי בתמונות העדכניות יותר, המתייחסות לשימורם במקומות ייעודיים או גילוי אמפתיה למצוקתם בטבע", אמר וילסון. מחברי המחקר מציעים להשתמש באוספים דומים של תמונות כדי לחקור בעלי חיים גדולים אחרים הנתונים בסכנת הכחדה, זאת משום שהניתוח עשוי לעזור ולהבין כיצד ללמוד בעלי חיים מסוימים התפתחו לאורך מאות שנים, ובמקביל, כיצד התפתחו והשתנו העמדות של בני האדם כלפיהם.