זה כבר נהיה עניין שבשגרה: בכל נסיעה בכביש ראשי, טיול בפארק ציבורי או הליכה על החוף אנחנו נתקלים בערימות של זבל שמקורן אינו ידוע. כבר לא מדובר רק בפסולת שמשאירים אחריהם מטיילים, אלא בחומרי בניין, פגרים של חיות, ועוד. ערימות הזבל מזהמות את הסביבה בצורה ישירה ועקיפה, מתפזרות בים ובחופים ומגיעות לחיות משוטטות שאוכלות מהן. תופעת השלכת הפסולת הפיראטית במקומות ציבוריים, בחופי ים ובשמורות טבע הולכת ומתרחבת עם השנים, ומחייבת את המדינה לנקוט בפתרונות יצירתיים.
עדן אוליאל ויניר בן-אריה נחשבים ל"שריפים" של הדרום. מצוידים במשקפות, אקדחים, ציוד הסוואה וג'יפים מיוחדים הם יוצאים אחת לשבוע למבצע תפיסת עבריינים שזורקים ושורפים זבל בשטחים ציבוריים, במסגרת יחידת "ינשוף". הפעם, בנוסף אלינו, מצטרפים למבצע גם גורמים ממשטרת ישראל, מג"ב ורשות מקרקעי ישראל.
"לפני שנתיים הוחלט במשרד להגנת הסביבה להקים יחידה שתעסוק בזריקת ושריפת פסולת", אומר עודד נחמיה, מרכז הפעילות הארצית של יחידת ינשוף. "הרבה אנשים במדינה לא יכולים לפתוח חלון כי מאחורי הבית שלהם נשפכת באופן קבוע כמות אדירה של פסולת, באופן לא חוקי, במקום באתר שמיועד לכך".
למשל, הוא מסביר, בעל מפעל בדרום שרוצה לפנות משאית פסולת לאתר דודאים, אחד מאתרי הטמנת הזבל הרשמיים במדינה, יצטרך לשלם בממוצע 2,500 עד 4,000 שקל, "אבל אם הוא ייקח אותה מכולה, ישפוך אותה במקום אחר וייתפס, הוא ישלם קנס של 1,500 שקל בלבד. אין מקום בארץ שאפשר לזרוק בו זבל בחינם. בנוסף, בהרבה מקומות לא מתבצע פינוי של פסולת באופן קבוע. בעל מפעל שמסיים יום עבודה עם מכולה מלאה בפסולת לא מקבל פינוי כמו שמגיע לו. בכל מקום בארץ משאיות שופכות כמות אדירה של זבל על חוף הים, בפארקים ציבוריים, בצידי הדרכים".
מה היקף התופעה?
" בשנתיים האחרונות תיעדנו 7,000 השלכות זבל פיראטיות, רובן של פסולת בניין. אנחנו מחלקים את העבירות לשלושה סוגים: פסולת מטיילים, בעלי עסקים שזורקים את הזבל שלהם בשטח ציבורי במקום באתרים רשמיים, ואנשים שמתעסקים בפסולת למחייתם בהיקפים אדירים - משפחות פשע וקבלנים שהקימו אתרים פיראטיים וקבלנים פרטיים משלמים להם כדי לפנות את הזבל".
הדרום הפרוע
16:00, הכניסה לקיבוץ שובל. עשרה אנשי צוות מתכוננים ליציאה למבצע לתפיסת זורקי הפסולת, שמתחיל בתדרוך של צוות ינשוף. "אחד הדברים הייחודיים שיש לנו בצוות דרום", אומר עדן אוליאל, רכז צוות ינשוף בדרום, "הוא היכולת לצרף למבצעים שלנו גופים מתגברים כמו מג"ב, רשות מקרקעי ישראל, פקחים של היחידה לאכיפה סביבתית, שיטור עירוני, ועוד. בשל שיתוף הפעולה הזה אנחנו מצליחים להשיג תוצאות גם בשגרה".
מנהל המבצע, שמטרתו לצמצם את שריפת ופיזור הפסולת ברהט ובפזורה הבדואית, הוא יניר בן-אריה, פקח מטעם יחידת ינשוף בנגב הצפוני. "הכי חשוב זה לתעד את הזריקה ולהוכיח שהיא נעשית באזור אסור", מתדרך יניר את אנשי הצוות. "בשריפה קודם כל מכבים אותה, ואז מוצאים את האחראי. קוראים לשיטור, למכבי אש, ואוכפים".
איך מטפלים בזמן אמת בהשלכת פסולת?
"יש מגוון עונשים, אבל זה לא מספיק. אפשר לתת אזהרה או קנס, וברף העליון זה החרמת כלים ותיקים פליליים, אבל זה כמעט בלתי מושג. לדעתי האכיפה לא מספיקה בשביל לעצור את התופעה. צריך רמת הוכחה גבוהה מאוד כדי להשיג הפללה, וההליך נמשך המון זמן. מי שנתפס אתמול יקבל פסק דין עוד שנתיים".
אחרי התדריך אנחנו יוצאים לכיוון השטחים שמסביב לבאר-שבע. בשעות הערב המוקדמות, כשבעלי המשאיות חוזרים מהעבודה, יש הכי הרבה אירועי השלכה ושריפת פסולת. כבר בדרך אפשר לראות הררים של זבל ושורות של משאיות עם פסולת. הריח בלתי נסבל. "מצד ימין רואים את השטחים של קיבוץ משמר הנגב", אומר עודד, "משמאל זו המועצה האזורית בני שמעון. באמצע, מול רהט, יש כמויות עצומות של זבל שאין לו בעלים. המקום הזה נקרא ציר תפוז, והוא אחד מצירי הנסיעה העיקריים בדרום. מנקים אותו פעמיים בשנה, והזבל נערם מחדש כל פעם".
עדן מצביע על עמוד גבוה ליד ערימות הזבל. "הצבנו אותו לפני כמה שבועות עם שלוש מצלמות שיתעדו את ההשלכות. כמה דקות אחר כך הן כבר נשברו ונעקרו. גם הפסולת עצמה שחורה ושרופה, כדי שלא יהיה שום סימן שיסגיר את הזורקים וגם כדי לצמצם את המסה. את הזבל הזה אוכלים כלבים, שחפים, עורבים. זו פגיעה עצומה בטבע".
בזמן שהוא מדבר, עדן מבחין מנקודת התצפית שלו בעשן עולה מהקצה השני של השטח הפתוח. אנחנו מקפלים את הציוד ודוהרים לשם, לנסות לתפוס את המצית. בינתיים עולה מולנו בקשר רכב מג"ב שמאשר כי אכן מדובר בשריפת זבל יזומה. בשטח אנחנו מוצאים ערימת פסולת בנייה בוערת, אך העבריינים הספיקו לברוח. כוחות כיבוי אש ומשטרה כבר בדרכם למקום, ואנחנו מתקדמים לאזור הכי בעייתי בגזרה.
"זה נקרא 'מתחם עשר'", מסביר עודד. "ב-2010 התחילה פה השלכת פסולת פיראטית באופן קבוע. מגיעות משאיות בלילה וזורקות בשטח את הזבל מאתרי הבנייה מכל המדינה. במקום להמשיך לדודאים, עושים גיחה קטנה לפה. חוסכים המון כסף וזמן. משאית אחת בלילה, 200 בשנה, כפול עשר שנים - זו כמות מטורפת".
נוכחות מרתיעה
משם אנחנו עוברים לאזור "המשתלה", ממנו יש נקודת תצפית טובה על שטח גדול. "השטח הזה פרטי, שייך לבעלים של משתלה", אומר עודד. "הפכו לו את השטח לאתר פסולת ואין לו מה לעשות עם זה. עשינו פה אכיפה מנהלית, העברנו דוחות למשרד להגנת הסביבה והתרענו שזה לא אזור מפוקח משום בחינה. כתוצאה מהדוחות הוציאו צו שגרם לעירייה לנקות פה, אבל זה לא פתר את הבעיה".
הקריאה הבאה מגיעה מהאזור הדרומי של הנגב, שם תועדה זריקה משמעותית ולאחר מכן הצתה של פסולת. כשאנחנו מגיעים למקום, יחד עם צוותים נוספים, הלהבות כבר מתחילות להתגבר ולהתפשט לשטחים הסמוכים. עדן והפקחים של ינשוף פושטים על הבתים באזור, ומצליחים להבין מאחד השכנים מי אחראי להשלכה ולשריפה של הפסולת.
החשוד, בשנות החמישים לחייו, טוען נחרצות שהזבל לא שלו, למרות שכל הסימנים מעידים אחרת. "אדוני, יש לך כמה דקות לכבות לבד את השריפה שעשית ולפנות את הזבל, אחרת נזמין מכבי אש ואתה תשלם קנס גבוה", אומר לו עדן. רק כשהמשטרה מגיעה ומדברת עם החשוד, הוא לוקח אחריות על המעשה ומתחיל לנסות לכבות את השריפה בעצמו. נרשם לו קנס כספי, וכוחות כיבוי אש נקראים לאזור כדי להשתלט על האש.
"הקנס הוא לא המטרה", מסביר עדן. "עצם ההגעה של כל הכוח שלנו, האנשים שמסביב רואים צ'קלקות, אכיפה, ויכוחים - זה מרתיע. העבריינים מסביב שחשבו לזרוק פה זבל מחר כנראה יחשבו שוב לפני שיעשו את זה, או ינסו לזרוק במקום אחר שאני מקווה שגם עליו נעלה. אני מבסוט מהתפיסה הזאת. רק אמצע השבוע וכבר עלינו על שני אירועים. המצב הרבה יותר קשה בסופי שבוע, אז יש עשרות אירועים בגזרה".
כל המצב הזה מסכן גם אתכם.
"חד־משמעית. פוגעים ברכבים שלנו, מאיימים עלינו כל הזמן, יש פקחים שלא מסכימים להזדהות בגלל הדברים האלה. אין מה לעשות, זו השליחות שלנו והיא שווה את הסיכונים. תושב שאומר לך תודה ששיפרת לו את איכות החיים בזכות הפעילות שלך בגזרה, זה שווה עולם ומלואו".
יוסי בר, מנהל המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, מוסיף כי "המשרד הציב לעצמו כיעד מרכזי את הטיפול בתופעת השלכת הפסולת הפיראטית ושריפתה הבלתי חוקית בשטחים הפתוחים ובמרחב הציבורי. במקביל לעידוד פתרונות סביבתיים, ולצד פעולות תומכות הסדרה ושיקום, אנחנו משקיעים משאבי פיקוח ואכיפה משמעותיים הכוללים שיתופי פעולה עם כלל גורמי האכיפה במדינה, חיזוק יכולות הפיקוח והאכיפה של השלטון המקומי, שינויי חקיקה ייעודיים, הרחבת גורמי הפיקוח במרחב הציבורי ובתוך כך גם יחידת ינשוף, שמהווה נדבך מרכזי במערך הפיקוח והאכיפה הכולל של המשרד להתמודדות עם תופעת שריפת הפסולת. אנו ממשיכים לפעול בכל המישורים לטיפול בתופעת השלכות ושריפות הפסולת ברחבי הארץ, שהפכו למכת מדינה של ממש".
