האיחוד האירופי הכריז השבוע על 253 זוכי המענק התחרותי למחקר מתקדם מטעם ה-ERC (המועצה האירופית למחקר) בהם גם 12 חוקרים מישראל. ארבעה ממקבלי המענק הם ממכון ויצמן למדע, שלושה מהאוניברסיטה העברית, שלושה מאוניברסיטת תל אביב, אחד מאוניברסיטת בר-אילן ואחד מהטכניון.
מענק ה-ERC, המחולק מדי שנה על ידי האיחוד האירופי, נחשב לאחד ממענקי המחקר היוקרתיים והחשובים בעולם המדע. ה-ERC נוסד בשנת 2007 כגוף מימון וחסות למחקרים מצטיינים ופורצי דרך מכל רחבי אירופה. מטרתו של המענק התחרותי למחקר מתקדם לתמוך בחוקרים מצטיינים ומובילים בתחומם מכלל תחומי המחקר האקדמי.
מכון ויצמן למדע
זוכי המענק ממכון ויצמן למדע הם: פרופ' מיכאל אלבאום מהמחלקה לפיזיקה כימית וביולוגית, פרופ' יצחק גלנדר מהמחלקה למתמטיקה, פרופ' עידו עמית מהמחלקה לאימונולוגיה ופרופ' אורן שולדינר מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא.
אוניברסיטת תל אביב
זוכי המענק מאוניברסיטת תל אביב הם: פרופ' דן פאר , פרופ' דפנה יואל ופרופ' יניב אסף.
בהודעה מטעם ה- ERC נאמר כי פרופ' דן פאר, סגן הנשיא למחקר ופיתוח וראש המעבדה לננו-רפואה זכה במענק על מחקרו בנושא טיפול באמצעות רנ"א מעגלי של מחלת ניוון השרירים ע"ש דושן.
פרופ' דפנה יואל, מביה"ס למדעי הפסיכולוגיה ומביה"ס סגול למדעי המוח, זכתה במענק על מחקרה בנושא מעבר לבינאריות המגדרית.
פרופ' יניב אסף, מביה"ס לנוירוביולוגיה בפקולטה למדעי החיים וביה"ס סגול למדעי המוח זכה במענק על מחקרו בנושא בחינת השינויים במנגנונים מוחיים בעת למידת מיומנות שלא בסביבת מעבדה.
פרופ' אסף יניבצילום: אוניברסיטת תל אביבפרופ' דן פאר, סגן הנשיא למחקר ופיתוח, אמר: "אוניברסיטת תל אביב היא בית לחוקרים מובילים בתחומים רבים ומגוונים, ואני גאה להיות אחד מהם. לצדי זכו במענק למחקר מתקדם שני חוקרים מן השורה הראשונה ואני בטוח כי המענק יאפשר להם להצעיד את עולם המדע קדימה".
האוניברסיטה העברית
פרופ' אורנה קופרמן מביה״ס להנדסה ולמדעי המחשב, פרופ' צבי פירן ופרופ' נטלי בלבן ממכון רקח לפיזיקה מהאוניברסיטה העברית מצטרפים לרשימת הזוכים במענק ERC Consolidator היוקרתי, באוניברסיטה העברית אמרו כי לפרופ' פירן ופרופ' בלבן, מדובר בזכייה השלישית במענק המכובד – אירוע נדיר שמעיד על החשיבות העולמית של המחקרים שאותם הם מובילים.
פרופסור אורנה קופרמןהמחקר של פרופ׳ אורנה קופרמן עוסק בייצור אוטומטי של מערכות מתוך תיאור ההתנהגות הרצויה שלהן. במקום לתכנן מערכת מלאה מהבסיס, נוכל לתכנן רק מפרט עבורה ובלחיצת כפתור לקבל מערכת מושלמת.
מחקרה של פרופ' נטלי בלבן שואף להבין את התנהגות החיידק הבודד כמערכת מורכבת, תוך שימוש בכלים מהפיזיקה הסטטיסטית. מתברר שחיידקים במצבי "לחץ", שאליהם הם נקלעים על סף מוות, ניתנים לתיאור כמערכת כאוטית. המחקר מציע לפתח כלים כדי להבין לעומק את המצב המשובש של החיידקים ולנבא את התנהגותם. למשל, החוקרת מצאה כי דווקא במצב המשובש, החיידקים מוגנים מפני אנטיביוטיקה. להבנת המצב הכאוטי המשובש עשויות להיות השלכות קונקרטיות על מציאת טיפולים תרופתיים יעילים יותר – ייתכן שאף למחלת הסרטן.
מחקריו של פרופ׳ צבי פירן עוסקים בתופעות אסטרונומיות בהן התנאים קיצוניים ושונים לחלוטין מאלו הקיימים על כדור הארץ. תנאים כמו טמפרטורות גבוהות מאוד ושדות מגנטיים חזקים במיוחד, נוצרים לעתים בסביבת חורים שחורים.
אוניברסיטת בר-אילן
פרופ' יובל פלדמן יקבל את המענק עבור הצעתו "הבנת ההיתכנות של ציות וולנטרי בדוקטרינות ותרבויות שונות: בחינת היבטים התנהגותיים ורגולטוריים ביכולת של ממשלות דמוקרטיות לבטוח בשיתוף הפעולה, הציות והאתיקה של אזרחיהן".
באוניברסיטת בר-אילן אמרו כי הפרוייקט של פרופ' פלדמן יפתח מודלים ומתודולוגיות אמפיריות חדשות שיאפשרו השוואה שיטתית וחיזוי היעילות היחסית של אמצעים רגולטוריים שונים, כפונקציה הן של הדוקטרינה המשפטית והן של התרבות באותה מדינה.
פרופ' שולמית מיכאלי, סגנית הנשיא למחקר של אוניברסיטת בר-אילן, אמרה כי מדובר במגמה מעניינת של האיחוד האירופי: "יותר ויותר תקציבי ERC מופנים לאחרונה למדעים העיוניים ויש כאן הזדמנות תקציבית מאוד גדולה לחוקרים בתחום. פרופ' פלדמן הוא המשפטן היחיד מישראל שזכה הפעם במענק ואנו גאים בו על כך".
הטכניון
פרופ' רועי קישוני ומעבדתו מהפקולטה לביולוגיה על זכיה במענק עבור מחקר בנושא ניבוי ומניעה של דלקות חוזרות והתאמה אישית של אנטיביוטיקה.
בעבודתו בשנים האחרונות פיתח פרופ' קישוני כלים חדשים לניבוי עמידות לאנטיביוטיקה ולאחרונה פרסם בכתב העת Science אלגוריתם שפיתח ביחד עם צוות המחקר שלו. שימוש באלגוריתם זה מפחית בכ-70% את הסיכון להתפתחות עמידות לאנטיביוטיקה.
פרופ' קישוני הוא חבר במרכז הבין-תחומי למדעי החיים וההנדסה ע"ש לורי לוקיי ובעל מינוי משני בפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב בטכניון.
