בשיתוף מרכז מדעני העתיד
מה ישראלי בעיניכם? עבור חלק גדול מאיתנו, מדובר על יכולת ההמצאה המופלאה שלנו, שהביאה לעולם המצאות כמו דיסק און קי, וויז, כיפת ברזל וגם את עגבניית השרי הקטנה והמתוקה.
פרופ' חיים רבינוביץ', גנטיקאי צמחים, ומי שפיתח את עגבניות השרי יחד עם פרופ' נחום קידר ז"ל, נפגש עם נמרוד שרייבר ודבורה דב"ש, תלמיד ובוגרת אלפא, תוכנית למחקר בתחומים מדעיים לתלמידות ולתלמידים מחוננים ומצטיינים בגילאי התיכון של משרד החינוך ומרכז מדעני העתיד. בשיחה משותפת הם דיברו על המצאת עגבניית השרי, על הבחירה בתחום החקלאות, ועל המחקרים שבחרו המדענים הצעירים לבצע.
הגיעה מאמריקה הדרומית ללא טעם, והפכה לעגבנייה המתוקה של ימינו
פרופ' רבינוביץ' מספר כי הפיתוח שיפר את העגבניות שהרנאן קורטס הביא מאמריקה הדרומית ב-1590 לאירופה. העגבניות שהובאו הניבו פירות קטנים שמבשילים ומיד נסדקים, חסרי טעם לחלוטין. "בשנות ה-70 וה-80 של המאה העשרים יצרנו מהפכה בייצור העגבניות בעולם על ידי זה שהארכנו את חיי המדף של העגבנייה", הוא נזכר. "בשלב מסוים, 'מרקס אנד ספנסר', שהייתה רשת חנויות הכולבו הגדולה באנגליה, פנתה אלינו ושאלה אותנו – יש עגבניות קטנות שגדלות בגינות בתים – האם אתם יכולים לעשות את הפלא הזה גם איתן? בסופו של דבר הצלחנו", הוא אומר בחיוך.
1 צפייה בגלריה
עגבניות שרי
עגבניות שרי
עגבניות שרי
(shutterstock)
"בחרתי בתחום כי אהבתי את זה. בנערותי הייתי חבר בתנועת נוער וחבר בקיבוץ שדה בוקר, שם ישבתי שולחן ליד דוד בן גוריון", אומר פרופ' רבינוביץ' לאחל שנשאל מה גרם לו להשראה בפיתוח ירקות וגידולים חקלאיים. "גידלתי צמחים, ויום אחד החלטתי לנסות להבין למה אני עושה את מה שאני עושה – והלכתי ללמוד חקלאות".
כאשר פרופ' רבינוביץ' שאל את המדענים הצעירים מה הניע אותם לבחור בתחום, נמרוד סיפר כי המחקר שלו בחקלאות משלב בין ביולוגיה למדעי המחשב, תחומים שהוא מאוד מתחבר אליהם. "חקרתי צלילים שנפלטים מעגבנייה, כך שלמעשה בעזרת הקלטה של עגבניות, אפשר להבין האם הן זקוקות להשקיה ולנטר את מצב הצמחים, כך שיהיה אפשר להשקות אותם בצורה מדויקת. באופן שכזה, מפחיתים את בזבוז המים ונותנים לצמח בדיוק את מה שהוא צריך". דבורה מספרת "במחקר שאני השתתפתי בו ניסינו לבטל את התלות בין הפריה של פרח העגבנייה לבין יצירת פרי העגבנייה".
כאשר דבורה שואלת את פרופ' רבינוביץ' מהו האתגר המרכזי של תחום החקלאות בעתיד, הוא אומר כי העולם עומד בפני קטסטרופה בכל הנוגע לביטחון תזונתי. "אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בקרוב ל-2 מיליארד איש עד 2050. האו"ם צופה כי ב-2050 יהיו 2.3 מיליארד אנשים רעבים, מתוכם 780-790 מיליון בחרפת רעב, כלומר נמצאים בסכנת מוות מרעב. אם לא נעשה בנושא עכשיו, לא נצליח להגיע לפתרון. ואנחנו לא עושים".
"מדובר באתגר של התחממות גלובלית של מצבי קיצון אקלימיים שהולכים ונהיים שכיחים יותר", מוסיפה דבורה. "זה משפיע על כולנו - חקלאים ואזרחים גם יחד. רואים את זה בעליית מחירים וגם בהשפעות על הסביבה שלנו".
"תוכנית אלפא נתנה לי ניסיון שאי אפשר להמיר בשום דבר אחר"
כאשר פרופ' רבינוביץ' שואל את מדעני העתיד מה הם הכלים, המשמשים אותם כדי להגיע להצלחה, דבורה משתפת: "תוכנית אלפא נתנה לי להתנסות בדברים ייחודיים, לקרוא מאמרים, להיכנס למעבדה של 'אנשים מבוגרים'. זה ניסיון שאני לא יכולה להמיר אותו בשום דבר אחר, וזאת גם חוויה מטורפת".
לסיום, כאשר דבורה שואלת את פרופ' רבינוביץ' מה ישראלי בעיניו, פרופ' רבינוביץ' אומר שזו החברות. "המוכנות לתרום, המוכנות לתת. אנחנו רואים את זה בימים האלה באופן רבתי". בנוסף, פרופ' רבינוביץ' מציין כי גם היזמות היא מאפיין ישראלי מאוד בעיניו. "אנחנו רואים את זה בכל שטחי החיים - מדינה קטנה המהווה אלפית מאוכלוסיית העולם, שינתה את העולם כמעט בכל אספקט שאני מכיר".
בימים אלה ההרשמה לתוכניות לתלמידות ולתלמידים מחוננים ומצטיינים של משרד החינוך ומרכז מדעני העתיד בעיצומה. התוכניות מיועדות לתלמידות ולתלמידים בכיתות ז'-ט' והן פועלות במוסדות אקדמיים ברחבי הארץ. התוכניות: אלפא (תוכנית למחקר בתחומים מדעיים), אודיסיאה (תוכנית ללימודים אקדמיים במדעים), אידיאה (תוכנית למחקר בתחומים הומניסטיים) ומצוינות למדע (תוכנית הזנק מדעי לתלמידות מצטיינות במדעים).
ההרשמה לתוכניות תסתיים ב 21/1/24.
בשיתוף מרכז מדעני העתיד
פורסם לראשונה: 08:00, 31.12.23