דמיינו לעצמכם מאגר מים ענקי על ראש הר, מלא בכמות אדירה של מים שהינה שוות ערך לפי שלושה מצריכת המים השנתית של דנמרק. כעת, דמיינו מה קורה כאשר הכמות העצומה הזו הופכת לשיטפון בזק. זה מה שקרה כאשר אגם קטאלינה (Catalina) העצום במזרח גרינלנד שיחרר 3.4 קמ"ק של מים, שמקורם בהמסת שלג וקרח - יותר מ-3,000 מיליארד ליטרים - לפיורד קנגרטיטיווק (Kangertittivaq), הפיורד הארוך בתבל עם אורך כולל של 350 ק"מ.
3 צפייה בגלריה
תיעוד השיטפון שאירע במזרח גרינלנד, שהיה בין האירועים הגדולים ביותר בהיסטוריה המתועדת של אירועים מסוג זה
(צילום: University of Copenhagen)
נפח המים העצום מציב את האירוע הזה, שתועד על ידי חוקרי אוניברסיטת קופנהגן בין התאריכים 23 בספטמבר ל-11 באוקטובר, בין שלושת האירועים המתועדים הגדולים ביותר בהיסטוריה מסוג זה. במהלך האירוע החריג, ירד מפלס המים של האגם ב-154 מטרים. "מצאנו בעבר עקבות של שיטפונות בזק דומים, אך עקב ליל קוטב - תופעה המתרחשת בחוגים הארקטיים כאשר השמש נשארת מתחת לקו אופק במשך כל שעות היממה - ועננים שמונעים תצפיות לווייניות, מדובר בפעם הראשונה שאירוע מסוג זה מתועד בזמן אמת, לרבות מדידה של כמות המים שהשתחררה במהלכו", הסביר חוקר האקלים ד"ר אסלאק גרינסטד ממכון נילס בוהר באוניברסיטת קופנהגן.
השיטפון החריג' שאירע לאחרונה במזרח גרינלנד' התרחש מכיוון שמים שמקורם בשלג ובקרח שנמסו בהדרגתיות בגלל שינויי האקלים, הצטברו באגם קטאלינה ב-20 השנים האחרונות. האגם ממוקם בעמק החסום על ידי קרחון אדוארד ביילי. כשהאגם התמלא, המים החלו להרים את הקרחון, וחצבו מנהרה באורך 25 ק"מ מתחת לקרח, שדרכה פרצו בסופו של דבר המים לפיורד הארוך בעולם, שהוא גם בין העמוקים ביותר, שכן עומקו המרבי נאמד ביותר מ-1,500 מטרים.
תופעה זו, שבה אגם קרחוני מתמלא בהדרגה ולאחר מכן משחרר את מימיו בשיטפון פתאומי, הפכה תכופה יותר ויותר במהלך שלושת העשורים האחרונים עקב עליית הטמפרטורות העולמיות ושינויי אקלים. "הסכנה כתוצאה מאירועים שכאלה הולכת וגוברת עקב ההתחממות הגלובלית. לכן, נדרשת הבנה מעמיקה וטובה יותר של התופעה הזו, מה שיסייע בעתיד להיערכות ראויה במקרה של סיכון ממשי", אמר ד"ר גרינסטד.
בעוד ששיטפונות שמקורם באגמים קרחונים עלולים להיות קטסטרופליים באזורים מיושבים כמו הרי ההימלאיה, שם הם הורסים לעתים קרובות כפרים ואזורים מיושבים נוספים, ההתפרצות הספציפית הזו לא גרמה לנזק רב, מפאת אוכלוסייתה הדלילה של גרינלנד.
עם זאת, מחברי מחקר שנערך אשתקד הגיעו למסקנה ש-15 מיליון אנשים ברחבי העולם חיים תחת איום של שיטפונות קטלניים, שמקורם במי השלג והקרח שנמסו. "אני צופה שנהיה עדים לשיטפונות בזק גדולים עוד יותר בעתיד, בדגש על שיטפונות שמקורם באגמים קרחוניים, כאשר יריעת הקרח של גרינלנד תיסוג במאות הבאות. כדי להבין את הכוחות האדירים שטמונים שבהם, עלינו ללמוד את השיטפונות ההלו בעודם הם מתרחשים", הסביר ד"ר גרינסטד.
האנרגיה המשתחררת משיטפונות הבזק שמקורם באגמים הקרחוניים היא מדהימה. לדבריו של ד"ר גרינסטד, האנרגיה ששוחררה באירוע הספציפי במזרח גרינלנד הייתה שווה ערך לתפוקה מלאה בת 22 ימים של תחנת הכוח הגרעינית הגדולה בעולם.
לכן, המלצתו של ד"ר גרינסטד היא לשקול כיצד לנצל את האנרגיה העצומה של תופעות טבע מסוג זה כמקור לאנרגיה ירוקה. בתיאוריה, האנרגיה שהשתחררה מהאירוע באגם קטאלינה הייתה יכולה לספק 50 מגה וואט של חשמל (באופן רציף) - כמות מספקת למענה על צרכי התושבים בעיירה קטנה.
עם זאת, במקרה זה, היישוב הקרוב ביותר נמצא במרחק של 180 ק"מ ומאוכלס ב-350 תושבים בלבד - מה שמציב אתגר טכנולוגי משמעותי לניצול האנרגיה. "כמו במשאבי טבע רבים אחרים בגרינלנד, תשתיות הן עיקר הבעיה. אבל במידה ויקום המהנדס המבריק שיצליח להבין איך לנצל את האנרגיה האגורה באירועים מסוג זה, הרי שניתן יהיה לנצל את הכוח ופוטנציאל האנרגיה שטמונים בהם", סיכם ד"ר גרינסטד.
