בקצא"א מנסים להמשיך ולקדם את הסכם RED-MED עם איחוד האמירויות, למרות העובדה שסקר הסיכונים שערכו אינו עומד בסטנדרטים שהציבו להם במשרד להגנת הסביבה. במכתב שנשלח למנכ"לית המשרד גלית כהן, מאשים יו"ר הדירקטוריון ארז כלפון את השרה תמר זנדברג בביטול פגישות מקצועיות מול נציגי החברה. "חובתכם כמשרד ממשלתי לספק מעטפת של רגולציה ופיקוח וכל שכן לחברה ממשלתית". היו"ר כלפון התלונן על היחס, לטענתו, של המשרד להגנת הסביבה כלפי החברה, ורמז כי עיכובים שיהיו בעקבות דחיית המשרד את סקר הסיכונים - שהובהר כי יש בו פגמים רבים - עלול לגרום לנזק כלכלי משמעותי לחברה ולמדינה, ובנוסף לגרום לפגיעה ביטחונית ומדינית, וכן לפגיעה ישירה בחוסנה האנרגטי של מדינת ישראל. לאחר מכן התלונן כי החברה השקיעה ממון רב בתוספות בטיחותיות שנדרשו כדי להגדיל את היקף הפעילות. לבסוף ביקש לתאם פגישה כדי לשוב ולדון בסקר הסיכונים.
יש לציין כי לדבריו של כלפון, שלפיו עיכוב עלול לגרום לפגיעה בחוסן האנגרטי, אין כל אחיזה במציאות. במשרד האנרגיה הבהירו היטב כי לישראל אין עניין בהסכם לשינוע נפט ממפרץ אילת לאשקלון בשל שיקולים אסטרטגיים אנרגטיים. מנכ"לית המשרד כהן הבהירה ליו"ר במכתב תשובה כי "הערתך על החשיבות האסטרטגית של נמל קצא"א באילת אינה רלבנטית לעניינו. משרד האנרגיה הבהיר בפורום המנכ"לית, כי הסכם RED-MED כשלעצמו אינו חשוב לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל ולא צפוי להשפיע עליו".
ההסכם בין קצא"א לאמירויות - סיקור נרחב בערוץ הסביבה:
הפגנות נגד הסכם הנפט בין האמירויות לקצא"א: "לפיד, הבטחת שינוי"
נדחתה עוד חוות דעת של קצא"א
תקלה פעם ב-1,111 שנה? הדו"ח המדאיג על קצא"א באילת
המנכ"לית כהן הבהירה לכלפון כי ההשקעה הכספית שביצעו היא כזו שנדרשו לעשות כבר לפני יותר מחמש שנים. ולאחר מכן עקצה: "מוטב היה לקיים התייעצויות אלה בטרם הלכה קצא"א וקידמה את ההסכם בחשאי, על כל הסיכונים הכרוכים בו, מאשר להציב את מדינת ישראל בעמדה לא נוחה מבחינה מדינית. המשרד להגנת הסביבה מחויב לייצג את האינטרס הציבורי ולפעול על פי סמכויותיו כדי למצות את הבחינה של השלכות ההסכם". עוד הזמינה כהן את ראשי החברה לפנות אליהם בכתב אם דרושות להם הבהרות נוספות בנוגע לסקר הסיכונים.
בקצא"א לא קיבלו ברוח טובה את הביקורת והעקיצות של מנכ"לית המשרד. בתגובה מסרו כי "קצא"א היא שער האנרגיה של מדינת ישראל ולפעילותה חשיבות אסטרטגית למשק האנרגיה, לתפקודו הרציף ולביטחונה האנרגטי". לאחר מכן נכתב: "הטענה לפיה קצא"א קידמה חתימת הסכם בחשאי היא טענה מופרכת וחסרת אחיזה במציאות שכן המשרד היה מיודע להסכם זמן רב לפני חתימתו ולא הביע כל התנגדות למימוש ההסכם. גורמי ממשל שונים, ובהם משרד האוצר, משרד החוץ והחשכ״ל היו מיודעים על ההסכם ובדירקטוריון החברה יושבים נציגי מדינה, כולל רשות החברות, שאישרו את החתימה על מזכר ההבנות, זמן רב לפני חתימת ההסכם. עצם קיום המגעים פורסם בכל אמצעי התקשורת ותמוה שנעלם מעיני המשרד להגנת הסביבה".
כמו כן נכתב: "יתרה מכך, גורמי מקצוע במשרד, ניהלו דיאלוג עם קצא"א והנחו על אבני דרך ותוכנית פעולה לקראת מימוש ההסכם. במשך 30 שנה פועלת קצא"א בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה ומקיימת פגישות תכופות עם גורמי המקצוע ואף קיבלה מחמאות מצידו על התנהלותה. הדרישה לפנות רק בכתב היא דרישה שערורייתית ותמוהה שנראה שמקורה במעורבות ושיקולים פוליטיים ופופוליסטים. על רקע משבר האנרגיה העולמי, טוב יעשה המשרד אם יבין את חשיבותה של קצא"א לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל ולתפקודו הרציף. הגם שהנפט הוא 'דלק מעבר' הוא ישרת לפחות בעשור הקרוב את אזרחי המדינה. המשרד בהתנהלותו עוד עלול להוביל למצב של משבר אנרגיה בישראל בדומה למתרחש באירופה. קצא"א תמשיך לפעול בדיאלוג מול המשרד להגנת הסביבה ולעמוד בכל ההנחיות והדרישות כפי שעשתה עד היום".
