עומסי חום כבדים מאוד, טמפרטורות שיגיעו ל-50 מעלות, ירידה בכמות הגשמים, ופרקי גשם חזקים במיוחד. השירות המטאורולוגי מפרסם היום (יום ג') את דוח "מגמות אקלימיות ואירועי קיצון בישראל עד סוף המאה ה-21", המציג נתונים עדכניים ותחזיות אקלימיות מעוררות דאגה. למרות תחזית האימים והצורך להיערך כמה שיותר מהר, כמה משרדי ממשלה - ובראשם משרד האוצר - לא התחילו לגבש תוכנית.
בשירות המטאורלוגי אמרו כי מסקנות הדוח מתבססות על מחקר מעמיק, שבחן לראשונה תדירות אירועי אקלים קיצוניים, ובהם עומסי חום ממושכים ועוצמות גשם גבוהות בפרקי זמן קצרים. הדוח מציג תחזיות פסימיות של המשך המגמה בעשורים הקרובים.
מחברי הדוח חוזים כי ישראל תמשיך להתחמם, בתרחיש של "עסקים כרגיל", כלומר שפליטת גזי החממה - כתוצאה משריפת דלקים מאובנים כמו נפט וגז - תגרום להמשך התחממות כדור הארץ. מהדוח עולה כי הטמפרטורה הממוצעת תמשיך לעלות בשיעור של 0.6-0.5 מעלות בכל עשור, ועד סוף המאה הטמפרטורה הממוצעת תהיה גבוהה בכ-3.5 מעלות מהממוצע ב-20 השנים האחרונות. בשירות המטאורלוגי ציינו כי המספר הנמוך לכאורה עלול להטעות, מכיוון שהוא כולל תכיפות גבוהה של אירועי חום קיצוני, אשר יהפכו את החיים באזורים נרחבים בישראל לבלתי נסבלים עד כדי סכנת חיים.
במישור החוף, למשל, אירועי חום קיצוני של 45 מעלות ומעלה נרשמו עד כה רק פעם במאה שנה. בעשורים הקרובים הם צפויים לקרות פעם ב-20 שנה, ועד סוף המאה - פעם ב-שלוש שנים בממוצע. באזורים חמים יותר, כמו עמקי הצפון והנגב, תדירותם של ימים עם 45 מעלות חום תגדל מפעם ב-25 שנה לפעם בשנה וחצי.
עוד עולה מהדוח כי גם טמפרטורות של 50 מעלות ומעלה, שכמעט לא נרשמו באזורנו מעולם, יהיו אפשריות, ולקראת סוף המאה יגיעו מדי 15 עד 25 שנה. אזורי ים המלח והערבה, עלולים לסבול מחום אימים כזה מדי שנתיים.
שיאי הטמפרטורה צפויים להישבר גם הם: 7-6 מעלות יותר לטמפרטורת המקסימום, 6-5 מעלות פחות לטמפרטורת המינימום. בשירות המטאורולוגי אמרו כי גם בלילות לא תהיה רווחה מהחום. בתל אביב, לדוגמה, שיא החום הנוכחי עומד על 41.5 מעלות ביום ועל 29.2 מעלות בלילה. בשנת 2100 יירשמו טמפרטורת מקסימום של 47.4 מעלות ביום, ובלילה - 37.3 מעלות.
עוד אמרו בשירות המטאורולוגי כי עומס החום, המבטא את רמת האי נוחות האקלימית למחייה ונקבע כשילוב של הטמפרטורה והלחות היחסית, יעלה בכל אזורי הארץ בשתי דרגות. במישור החוף, הממוצע יעלה מעומס חום מתון לעומס כבד, ובים המלח והערבה מעומס בינוני-כבד לעומס חום קיצוני. המשמעות היא שכל יציאה מהחללים הממוזגים תהיה קשה עד בלתי אפשרית בסוף המאה. אירועי עומס חום כבד יתרחשו מדי שנה עד שלוש, לעומת מדי עשר שנים כיום.
וזה לא הכול. תדירותם, עוצמתם ומשכם של גלי החום - רצף של ימים ולילות חמים מאוד - יגדלו משמעותית. כיום, אנו חווים בשנה בממוצע כ-4 גלי חום, הנמשכים 5-4 ימים ומתאפיינים בטמפרטורה מקסימלית של כ-36 מעלות. בעשורים הקרובים יעלה מספר גלי החום ל-5 עד 6 גלים בשנה, משכם יתארך ל-5 עד 6 ימים, וטמפרטורות המקסימום יגיעו ל-40 עד 42 מעלות. עד סוף המאה צפויים שבעה גלי חום בשנה, שיארכו בממוצע 18 ימים כל אחד ויגיעו לטמפרטורות שיא של 45 מעלות.
ומה עם המשקעים? בשירות המטאורולוגי מצאו כי כמות הגשם צפויה לפחות באופן דרסטי עד סוף המאה, בשיעור ממוצע של 25-20% יחסית לשנים האחרונות. ירידה כה קשה תביא לעלייה בתדירות שנות הבצורת, מחסור במים להשקיה ומחסור במזון. בשירות המטאורולוגי הזהירו כי גם אם מדינת ישראל תוכל לספק מענה למחסור במים באמצעות התפלה מוגברת של מי הים, המחסור יורגש במלוא חומרתו במדינות השכנות לנו, וצפוי להביא לטלטלות, נדידות עמים וחוסר יציבות מדינית שתורגש בוודאי גם כאן.
במקביל לירידה בכמות הגשם השנתית, צפויה עלייה בעוצמת הגשם, בהמשך למגמה שנצפתה בעשורים האחרונים. ב-30 השנים האחרונות נרשמה עלייה של עד 40% במטחי גשם חזקים בפרקי זמן קצרים של 60-30 דקות. אם בשנות ה-60 עד ה-90 של המאה הקודמת הגיעו מטחי גשם כבד עד 54 מ"מ/שעה, בעשורים האחרונים הם הגיעו ל-76 מ"מ/שעה - מדובר בעלייה של 40%.
על פי המודלים האקלימים, מגמה זו צפויה להימשך ואף להאיץ עם המשך התחממות כדור הארץ. מערכות הניקוז הקיימות אינן ערוכות לסלק כמויות גדולות של מי גשם בפרק זמן קצר, ועוצמות גבוהות של גשם עלולות לגרום לשיטפונות ולהרס תשתיות.
מחברי הדוח בשירות המטאורולוגי מדגישים כי הממצאים מהווים אינדיקציה ברורה למגמות אקלימיות שכבר משפיעות על ישראל, וצפויות להחמיר מאוד בשנים הבאות. למגמות בדוח השלכות ניכרות על כל תחומי החיים בישראל: בריאות, מים, תשתיות, ניקוז, שירותי חירום, חקלאות, אנרגיה, סביבה ועוד, ומחייבות הערכות נרחבת והקצאת משאבים מסיבית.
בשירות המטאורולוגי אמרו כי שינויי האקלים בעשורים הקרובים ישנו את פניה של ישראל, והחיים כאן ייראו אחרת לגמרי מכפי שהתרגלנו אליהם. "הבנת השינויים האקלימיים שכבר מתחוללים, לצד אלו החזויים, תאפשר למקבלי החלטות בכל מגזרי המשק לתכנן ולהיערך בצורה טובה יותר, כל אחד בתחומו", נכתב בדוח.
מנהל השירות המטאורולוגי, ד"ר עמיר גבעתי, אמר: "התוצאות מצביעות על קצב התחממות גבוה בישראל שיכול להגיע עד סוף המאה ל-5 מעלות, וזאת ביחס למצב בעשורים האחרונים. הדוח מצביע גם על עלייה חדה בהסתברות לקבלת אירועי אקלים קיצוניים: עוצמות ומשך גלי חום, טמפרטורת קיצוניות ביום ובלילה ומנגד עלייה באירוע גשם כבד והצפות. מגמות אלה דורשות היערכות של מדינת ישראל לשינויי האקלים שכבר פוקדים אותנו".
ומה עושה הממשלה? בתחילת חודש יולי פרסם המשרד להגנת הסביבה את השלב הראשון של התוכנית הלאומית להיערכות לשינויי אקלים. אבל יש משרדי ממשלה שטרם החלו בגיבוש התוכנית.
המשרד החשוב ביותר, משרד האוצר, אפילו לא התחיל לגבש תוכנית. כך גם משרד ראש הממשלה, המשרד לביטחון לאומי, משרד הפנים, המשרד לעניינים אסטרטגיים ועוד. משרדים שהחלו בשלב הכנה ראשוניית הם משרד העבודה, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות ועוד. רק 12 משרדי ממשלה הגישו את תוכנית ההיערכות שלהם לשינויי אקלים, בהם משרד הביטחון ומשרד התחבורה. משרד הבריאות, שלהתחממות הגלובלית יש השפעה מכרעת על תפקודו, נמצא בשלבי הכנה מתקדמים.
ד"ר גבעתי הוסיף בעניין זה: "לא תמיד משמעות התוצאות ברורות לציבור ולמקבלי ההחלטות. התפקיד שלנו כגוף ממשלתי הוא לספק את המידע, לתת את המודיעין המקצועי למקבלי ההחלטות ולציבור. כי מזג אוויר ואקלים משפיע על כולנו. מדינה מתכננת עשרות שנים קדימה. אנחנו כבר רואים אירועי קיצון שמשפיעים עלינו. משק המים שלנו נערך עם התפלה, אבל כל שנה בחורף אנחנו רואים הצפות, בלי לדבר על הבינוי והציפוף. האם התשתיות ערוכות לעתיד? אקלים משפיע על כל תחומי החיים. אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בבעיה בעתיד. צריך להסתכל עוד עשורים קדימה, גם אם יש אי וודאות והמגמות עלולות להתהפך. אבל הכיוון הוא ברור. זה המודיעין".
את הדוח חיברו יצחק יוסף, אסף צפורי, איל אילוטוביץ, יצחק כרמונה, נועם חלפון, לינס אוזן, ענת בהר"ד, אבנר פורשפן, יואב לוי ועמיר גבעתי.