במושבים הגבוהים של האצטדיון האולימפי בבאקו, באזור שבו שכבה של אבק, הורשו פעילי אקלים להציב מיצג ענק עם המילים "לשלם" לעולם. המפגן דרש שבועות של מחשבה ותכנון, אך רוב המשתתפים בוועידת האקלים של האו"ם, המתקיימת בבירת אזרבייג'ן, לא ראו או שמעו עליה - אולי פרט לכמה אנשים במשרדי נשיאות COP29. רוב המשתתפים בוועידה, שאמורה לקבל החלטות בנוגע לעתיד המימון של פעולות האקלים, נותרו במתחם העצום תחת יריעות לבנות ללא חלונות.
המיצג עם "הנחש הענק"
(צילום: רויטרס)
"זה באמת קשה לגרום לדרישות שלנו להישמע", אמרה ביוניקה קסטרו, פעילת אקלים מפורטוגל. היא השתתפה בכמה ועידות האקלים בעבר. לדבריה, בעבר היו הפגנות גדולות ברחובות ופעולות במהלך האירוע - כמו בוועידת האקלים בגלזגו ב-2021. אלא שבשלוש הוועידות האחרות - שהתקיימו בשארם א-שייח, דובאי ובאקו - יש הגבלות על הפגנות. אפילו פעילת האקלים הבולטת, גרטה טונברג, שנמצאת באזור, בחרה שלא להגיע. היא העדיפה להמשיך ממחאה נגד המשטרה בגאורגיה לפעילות בארמניה ובין היתר היא ביקרה במוזיאון המציג עדויות מרצח העם הארמני.
בינתיים במושבי האצטדיון בבאקו המארגנים הודיעו למוחים בדיוק היכן ומתי הם יכולים לעמוד. דובר של אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים (UNFCCC) אמר שהפעולה התרחשה בחלק של המתחם שאינו פתוח למשתתפים, וכללה דיאלוג נרחב בין המשתתפים, מנהלי המתקן ועוד כמה גורמים נוספים. למרות זאת, קסטרו אמרה כי הקושי להשפיע גרם לכך ש"אנשים מאבדים תקווה בתהליך".
פעילים המעורבים בהפגנות טוענים כי בשנים האחרונות קיימת מגמה של חוקים נוקשים יותר מצד מארגני הוועידות, כאשר הן מתקיימות במדינות שבהן הממשלות מגבילות מחאה. אך באו"ם טוענים כי קוד ההתנהגות, שלפיו ועידות האקלים מתנהלות לא השתנה, וגם אופן יישומו לא השתנה, ומארגני COP29 בבאקו טוענים כי יש מקום ברחבי המתחם למשתתפים "כדי להשמיע את קולותיהם לפי קוד ההתנהגות של ה-UNFCCC ולפי החוק של אזרבייג'ן בצורה בטוחה וללא הפרעות".
למרות המגבלות בבאקו על הפגנות, פעילים אומרים שזהו זמן קריטי להישמע בנוגע לעוולות ההיסטוריות והנוכחיות, שדורשות כסף וגם קשב. הדבר נכון במיוחד השנה בוועידת האקלים, שבה הנושא המרכזי הוא מימון למדינות החלשות שנפגעות משינויי האקלים.
ראצ'יטה גופטה, המובילה רשת עולמית של ארגונים הפועלים למען צדק אקלימי, ציינה כי יש יותר ויותר חוקים המגבילים את האפשרות של מפגינים לקרוא בשמות של מדינות או אנשים ספציפיים במחאה. "אנחנו מרגישים שההגבלות הגיעו למצב שבו כל הזמן יש קרב על מה שאנחנו יכולים לומר", אמרה גופטה. פעילים לא יכולים להזכיר מדינות, אנשים או עסקים ספציפיים בהתאם לקוד ההתנהגות של ה-UNFCCC.
בינתיים, בבניין במרכז העיר באקו, פעילים צבעו וגזרו בד ופסלים מקרטון ומעיסות נייר, במטרה ליצור סמלים ויזואליים למחאה אקלימית. המתחם האמנותי היה פעם מקום קהילתי, שבו אנשים היו באים כדי להביע את רגשותיהם דרך יצירה, אמר אמאלן סת'אננתאר, מתאם של קולקטיב שנקרא "רשת של אמנים אקטיביסטים". אך כיום, הצוות שלו שומר את המתחם האמנותי ואינו מגלה את מיקומו בשל חששות ביטחוניים.
ההגבלות, עם זאת, יכולות להוליד יצירתיות בקרב האמנים שעיצבו את הדגלים, השלט והאביזרים שהמפגינים השתמשו בהם במהלך ההפגנות המוגבלות. בהיעדר האפשרות להזכיר שמות מדינות או אנשים ספציפיים, או להניף דגלי מדינות, הם נאלצו למצוא דימויים אחרים כדי להעביר את המסרים שלהם.
אחת מהעבודות השנה של המוחים היה נחש ענק לפעולה עם הסיסמה "הוציאו את הנחשים", כשהמטרה הייתה לקרוא להוצאת מזהמים גדולים ולוביסטים של דלקים מאובנים מהשיחות בוועידת האקלים. ג'אקס בונגון, מאחד הארגונים בקואליציית "הוציאו את המזהמים הגדולים", אמר: "האם תזמין מצית כדי לכבות את האש?" אגב, חלק מהפעילים שהחזיקו את הנחש עטו כאפיות, כמחאה על פעילות ישראל בעזה.
