ראש הממשלה, נפתלי בנט, המריא אחר הצהריים (יום א') לוועידת האקלים, שנפתחה מוקדם יותר היום בגלזגו שבסקוטלנד. בנט צפוי לומר מחר בוועידה כי ישראל מחויבת לאפס פליטות גזי חממה עד 2050, כפי שנחשף ביום שישי ב-ynet וב"ידיעות אחרונות". בשיחה עם עיתונאים לפני ההמראה דיבר בנט על תקציב המדינה, על הפגישות הצפויות לו עם מנהיגים ברחבי העולם וגם על הקורונה. עם זאת, הוא לא הזכיר במילה אחת את האקלים, פרט לעובדה שהוא טס לוועידה.
נפתלי בנט ראש הממשלה לפני ההמראה לועידת האקלים בגלזגו, סקוטלנד
(צילום: נדב אבס )
בנט אמר לפני עלייתו למטוס: "אני צפוי לפגוש את ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון, את נשיא צרפת מקרון ורבים וטובים. מעמדה הבינלאומי של ישראל הולך ומתחזק מיום ליום. נפעל להעלאת קרנה של מעמדה של ישראל בעולם". לאחר מכן הוא דיבר על תקציב המדינה, שיובא לאישור בקריאה שנייה ושלישית בכנסת השבוע. "כאן בארץ צפוי שבוע משוגע, שיילך ויעשה פרוע יותר עם התקרב מועד ההצבעה על התקציב. מרגע שהתקציב יעבור השבוע, זה קונה יציבות רבת שנים לממשלה והמשמעות לאופוזיציה היא התפוררות והתפרקות לרסיסים. הם נואשים להביא לבחירות חמישיות. זו מטרתם".
ראש הממשלה התייחס גם לקורונה ולמצב הכלכלי בארץ. "אני מותיר את מדינת ישראל, שהשתלטה על זן הדלתא של הקורונה. היא בשליטה. בצמיחה כלכלית הגדולה מזה שנים רבות. המדינה בכיוון טוב. לכן אני מבקש מחברי הכנסת של הקואליציה: התנהלו באורח רוח: השבוע ייגמר עם תקציב מאחורינו ושגשוג גדול". בנט נשאל אם בכוונתו להתייחס לאקלים, אבל הוא המשיך בהליכה לעבר המטוס.
"משבר האקלים נוגע לחיים של כולנו"
בוועידה, שהחלה בצהריים ותימשך עד יום שישי בשבוע הבא, יתקיימו דיונים מכריעים על הניסיון הבינלאומי לבלום את השינוי האקלימי, הנחשב כיום לאיום הכבד ביותר לגורל האנושות. במהלך השבוע האחרון סיכם בנט עם שרת האנרגיה קארין אלהרר על הצגת יעד ותוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי החממה בישראל עד לאפס פליטות בשנת 2050. הצעה בנוסח זה תובא להחלטת ממשלה בשבועות הקרובים. יחד עם בנט יטוסו לסקוטלנד גם אלהרר והשרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג.
בנט אמר בדיונים השבוע כי "משבר האקלים נוגע לחיים של כולנו, וגם לחיי הילדים והנכדים שלנו. זה בנפשנו, ולכן אנחנו נדרשים לזה במלוא הנחישות גם כאן. ישראל היא אומת החדשנות, וביכולתה לתרום לעולם מהכישרון ומהיצירתיות שיש רק לה. עם היעד החדש, ישראל מתייצבת לצד מדינות העולם המפותחות שכבר פועלות להשגת היעד של אפס פליטות, ומאשררת את מחויבותה להסכם פריז וההסכמות הבינלאומיות בנושא".
אבל האם ישראל תעמוד ביעד? נכון לעכשיו, התוכנית של בנט לא מגובה במעשים, היא איננה מתוקצבת ולכן מדובר בהצהרה ללא שיניים. "אנחנו חושבים שלא רק שהיה צריך, אלא שאפשר היה לעשות זאת קודם", אמרה השרה זנדברג. "כל המדינות המפותחות נמצאות שם ואין סיבה שישראל, כמדינה שיש לה את כל הכלים, לא תהיה שם מבחינת מחויבות בינלאומית ואנרגטית".
פוטנציאל הפחתת הפליטות המשמעותי ביותר נמצא בייצור החשמל. עד עתה היעדים בתחום ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות לא הושגו. היעד של ישראל בתחום האנרגיות המתחדשות נמוך בהשוואה ליתר חברות ה-OECD ומדינות אחרות. חלקן מציגות יעדים לאנרגיה מתחדשת לשנת 2030 שנעים בין 40% ל-100% (למעט סין, 35%), ואילו ישראל מציגה יעד חדש של 30% בלבד. גם בתחום התחבורה יש עוד דרך ארוכה והפעולות לקידום חלקם של הרכבים החשמליים נמצאות בראשיתן.
התחבורה אחראית לכ-20% מהפליטות בישראל (בעולם מדובר על כ-17%). לפי האיחוד האירופי חלקה של התחבורה עולה ל-26% אם כוללים בה תחבורה ימית ואווירית. התלות בנפט כמקור אנרגיה לתחבורה בארץ ובעולם היא כמעט מוחלטת.
לפי משרד האנרגיה, יותר מ-90% מצריכת האנרגיה בתחבורה העולמית מקורם בנפט, ובישראל התלות גדולה אף יותר. מעבר לכלי רכב חשמליים ושיפור מערך התחבורה הציבורית יכולים להוביל לירידה דרמטית בפליטות. נכון לשנת 2020 מלאי כלי הרכב החשמליים בישראל הוא 12,000 בלבד מתוך 3 מיליון רכבים (שיעור של 0.4%), מהם רק 1,500 רכבים חשמליים מלאים (שיעור של 0.05% מכלל הרכבים), והפעולות לקידום חלקם של הרכבים החשמליים בסקטור התחבורה נמצאות בראשיתן. בין אם נסעתם בתחבורה ציבורית בשנה האחרונה והייתם על הכבישים עם הרכב הפרטי, אתם יודעים שאנחנו לא במסלול הנכון.
