אולי לא שמים לב לכך, אבל כדור הארץ נוטה יותר ממה שהיה בעבר. בשל שאיבת מים מהאדמה והעתקם למקומות אחרים, בני האדם העבירו מסה כה גדולה של מים עד כדי כך שכוכב הלכת שלנו נטה כמעט 80 ס"מ מזרחה בין 1993 ל-2010. יחד עם זאת, מדובר על הערכה בלבד, שכן קשה לאמוד במדויק את הכמות של מי התהום שנשאבו.
בהתבסס על מודלים אקלימיים, מדענים העריכו שבני אדם שאבו 2,150 ג'יגה טונות של מי תהום, שווה ערך ליותר מ-6 מ"מ של עליית פני הים, מ-1993 עד 2010. על פי גישה שמתמקדת בקוטב הסיבובי של כדור הארץ, כלומר הנקודה שסביבה הוא מסתובב, כדור הארץ נע בתנועה קוטבית, כאשר המיקום של הקוטב הסיבובי משתנה ביחס לקרום כדור הארץ.
התפלגות המים על פני כדור הארץ משפיעה על אופן חלוקת המסה, כך שבדומה לתנודות משקל על סירה (אם כל נוסעיה יזוזו לצד אחד ובכך יגרמו לסירה לנטות לצד אחד בלבד או אפילו במקרים קיצוניים להתהפך), כך גם משתנה האופן שבו מסתובב כדור הארץ כשהמים שעל פניו מוזזים ממקום אחד למקום אחר, כשבמקרה זה הוספת מים לצד אחד של כדור הארץ גורמת לו להסתובב קצת אחרת. "הקוטב הסיבובי של כדור הארץ משתנה מאוד", הסביר הגיאופיזיקאי קי-וואון סאו, פרופ' חבר המחלקת למדעי כדור הארץ מטעם האוניברסיטה הלאומית של סיאול, שהוביל את המחקר. "המחקר שלנו הראה שבין הסיבות הקשורות לאקלים, לפיזור מחדש של מי התהום יש למעשה את ההשפעה הגדולה ביותר על סיבוב כדור הארץ".
יכולתם של המים לשנות את סיבוב כדור הארץ התגלתה בשנת 2016, ועד כה, התרומה הספציפית של מי התהום לשינויים הסיבוביים הללו לא נחקרה. במחקר החדש, שממצאיו פורסמו בכתב העת Geophysical Research Letters, המחישו החוקרים את השינויים באמצעות בחינת יריעות הקרח והקרחונים בלבד, ולאחר מכן הוסיפו תרחישי חלוקה מחדש של מי התהום. המודל של החוקרים הראה כי בשל שאיבה של 2,150 ג'יגה טונות מי תהום, כדור הארץ נטה כ-78.5 ס"מ מזרחה בין השנים 1993 ל-2010, כלומר מעל 4 ס"מ בשנה. "אני שמח מאוד למצוא את הסיבה לשינוי, אך כתושב וכאב שחי פה, אני מודאג ומופתע כאחד לגלות ששאיבת מי תהום מהווה סיבה נוספת לעלייה בגובה פני הים", אמר סאו.
ד"ר סורנדרה אדהיקארי, מדען מחקר במעבדה להנעה סילונית של נאס"א, שלא היה מעורב במחקר זה, נמנה על מחברי המחקר מ-2016 ואמר כי סאו ועמיתיו כימתו את התפקיד וההשפעה שיש לשאיבת מי תהום על התנועה של קוטב כדור הארץ, כך שמדובר בצעד משמעותי ביותר.
מיקומם של מי התהום משנה עד כמה הם יכולים לשנות את תנועת כדור הארץ, שכן ברגע שחלוקת מי התהום משתנה בקווי הרוחב האמצעיים, חלה השפעה גדולה יותר על הקוטב הסיבובי של כדור הארץ. על כן, להזזת מי התהום מקווי הרוחב שנמצאים בין 35 ל-55 מעלות צפונית או דרומית לקו המשווה, יש השפעה גדולה יותר על שינוי הסיבוב של כדור הארץ. במהלך תקופת המחקר, נמצא שרוב המים חולקו מחדש בצפון-מערב אמריקה ובצפון-מערב הודו, שניהם בקווי רוחב אמצעיים. למרבה הצער, גם אם מדינות יפעלו להאטת דילול מי התהום שלהן, הרי שיידרשו עשרות שנים של מאמץ מתמשך כדי לשנות באופן תיאורטי את מה שנגרם כתוצאה משאיבת מי התהום, בין היתר לצרכי חקלאות.
יחד עם זאת, נקודת האור היא שנכון לעכשיו, שאיבת מי התהום ככל הנראה לא תגרום לשינויי עונות - מצב שבו עונות מגיעות מוקדם או מאוחר יותר, מה שעלול לגרום לעצים ולפרחי בר למשל לפרוח מוקדם מהרגיל. "התבוננות בשינויים בקוטב הסיבובי של כדור הארץ רבת חשיבות לשם הבנת וריאציות של אגירת מים בקנה מידה יבשתי. נתוני תנועת הקוטב זמינים כבר מסוף המאה ה-19. לכן, אנו יכולים להשתמש בנתונים אלה כדי להבין את וריאציות אגירת המים היבשתיים במהלך 100 השנים האחרונות. האם היו שינויים במשטר ההידרולוגי שנבעו מהאקלים המתחמם? תנועת הקוטב יכולה לתת את המענה לכך", סיכם סאו.
