למרות שמה, נמלת פנדה (Euspinolia militaris) היא למעשה מין של צרעה, שמשתייכת למשפחת הקטיפיתיים (Mutillidae), נוכח הגוף השעיר והקטיפתי - משפחה שכ-50 מינים מתוכה נמצאים בישראל. במשפחה זו של צרעות, הזכרים מכונפים, אולם לנקבות אין כנפיים, והן מזכירות ויזואלית נמלים גדולות ושעירות.
לנמלת פנדה יש "פרווה" לבנה קטיפתית, עם כתמים שחורים סביב העיניים והגוף, מה שמזכיר את הפנדה הענקית האייקונית (Ailuropoda melanoleuca), ומכאן מקור שמה. צבע יוצא דופן זה נראה בדרך כלל רק על גופן של הנקבות, ומשמש אותן כשיטת התגוננות ששמה אפוסמטיות, כלומר הרתעת טורפים באמצעות צבעי אזהרה.
לנקבות יש גם עוקץ עוצמתי וארסי, שאיננו קטלני לבני אדם, אבל בהחלט עלול להכאיב. רק לנקבות יש עוקץ, שאורכו בערך מחצית מאורך גופן (8 מ"מ), כשהן משתמשות בו מספר פעמים, בשונה למשל מדבורת הדבש. "הצבעים של נמלת הפנדה מהווים שילוב שבטבע הוא סימן אוניברסלי כאזהרה, כחיקוי חרקים אחרים או כעדות לארס", מסבירה פרופ' נטע דורצ'ין, אוצרת אוסף החרקים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב.
מין ייחודי זה לא חי בקינים המוניים, אלא מנהל אורח חיים יחידאי (סוליטרי) באזורי חוף חמים ויבשים בצ'ילה. הוא ניזון בעיקר מצוף פרחים וחרקים קטנים, ונוטה לחיות באזורים חוליים שבהם ניתן לאתר מזון בקלות רבה יותר, אך גם למצוא קיני דבוראים אחרים ולהטיל בהם את הביצים (הנקבות מאתרות קיני דבורים או צרעות שמקננות על הקרקע ושם מטילות את הביצים).
"מדובר על צרעות קוקיות אשר לא מחפשות טרף או בונות קינים משלהן, אלא מחפשות קינים של חרקים אחרים ומטילות בו את ביציהן", מסבירה פרופ' דורצ'ין. כמו כן, נמלי הפנדה מזדווגות באוויר, כאשר הזכרים המכונפים מרימים את הנקבות חסרות כושר המעוף.
אחת ההשערות מדוע תהליך ההזדווגות מבוצע באופן הזה היא כדי להימנע מטורפים, וכדי למנוע מזכרים אחרים להזדווג עם הנקבה או כדי למנוע מהנקבה לברוח. לאחר מכן, הנקבות "יורדות למחתרת" כדי למצוא מקום ראוי להטלת ביציהן. כאמור, לא מדובר במין שיוצר קן משלו, אלא מטיל את הביצים בקינים של חרקים אחרים.
ברגע שביצי נמלת הפנדה בוקעות, הזחלים מתפתחים עד להתגלמות, ובסופו של דבר הופכים לנמלי פנדה בוגרות (נקבת נמלת פנדה יכולה להטיל עד 2,000 ביצים במחזור חייה בן השנתיים). "הזחלים של נמלי הפנדה טורפים את המזון שמיועד לזחלי החרק שהקן שייך לו, ואף את הזחלים עצמם. התנהגות דומה ניתן לראות בישראל בקרב צרעות ממשפחת הזהביתיים (Chrysididae), שחודרות לקינים של צרעות אחרות, מטילות בהם ביצים, מהן בוקעים זחלים שטורפים את הביצים או הזחלים של המארח", אומרת פרופ' דורצ'ין.
לנמלי פנדה יש עוד מיומנות יוצאת דופן - היכולת להפיק צלילים בתדרים גבוהים על ידי שפשוף חלקי גופן כמו רגליהן או מחושיהן - כדי להרתיע ולהרחיק טורפים. למרות שצרעות אחרות ממשפחת הקטיפיתיים יכולות להפיק צלילים דומים, הקול שמשמיעות נמלי פנדה יכול להגיע לתדרים המשמשים למטרת הרחקת טורפים כגון מכרסמים, כשלעיתים אף מדובר בקול שבני האדם לא יכולים לשמוע, אלא רק בעלי חיים מסוימים. "מדובר בגלי קול על-קוליים (אולטרה-סוניים) אותם בני אדם אינם יכולים לשמוע. הפקת הצלילים הללו אמורה להרתיע את טורפיהן של נמלי הפנדה, אבל לא משמשת למשיכת בני זוג", אומרת פרופ' דורצ'ין.
