ארכיאולוגים מצאו בספרד חפץ ברונזה בצורת יד, שעליו חקוקות מילים בשפה ואסקונית, שקדמה לשפה הבאסקית המודרנית, ששרדה ועדיין מדוברת בחלקים של צפון ספרד ודרום-מערב צרפת. כעת נעשה צעד ראשון בדרך לפענוח הכיתוב - צעד ששופך אור על אירוע שהתרחש לפני כ-2,000 שנים.
יד הברונזה השטוחה נמצאה ביוני 2021 באתר מתקופת הברזל, הסמוך לטירת אירולגי, ששרידיה ממוקמים בעיריית ארנגרן (Aranguren) שבצפון ספרד. החפץ, שמכונה "היד של אירולגי" (Hand of Irulegi), על שם האתר שבו נמצא, יועד להיתלות על הדלת, כנראה כקמע לשם הגנה ממזל רע. "זהו לוח ברונזה בצורת יד ימין מושטת, שעליה חקוקות כתובות בשפה הוואסקונית, שקדמה לבאסקית המודרנית", אמר ד"ר מאטין אייסטראן, שניהל את עבודות החפירה באתר. הוא הסביר שהחפץ העתיק מורכב בין היתר מ-53.19% בדיל, 40.87% נחושת ו-2.16% עופרת - תרכובת נפוצה בסגסוגות ישנות מאוד, כמו זו המתוארכת לכ-2,000 שנים.
"האתר עצמו מתוארך למאה ה-1 לפנה"ס, והוא נמצא במקום שבו נטועים שורשיהם של הבאסקים, מקום שהיה אחד ממוקדי הלחימה כחלק מהמלחמה הסרטוריאנית - מלחמת אזרחים שהתחוללה בחצי האי האיברי בין השנים 80 ל-72 לפנה"ס, כשמורדים רומים לחמו בכוחות רומיים ממשלתיים במלחמת האזרחים", הוסיף ד"ר אייסטראן. באתר זה נמצאו חפצים רבים המספרים את סיפור החיים היומיומיים בטירה, חפצים אשר מילאו תפקיד משמעותי בקנה מידה מקומי ואזורי. עם זאת, הכול השתנה כאשר יד הברונזה נחשפה מתחת לפחם ושרידי לבני טיט שנשרפו.
אורכה של היד של אירולגי הוא 14.5 ס"מ והיא מכילה 40 סמלים מסתוריים המפוזרים על פני ארבע שורות, ומייצגים ככל הנראה חמש מילים. המילה הראשונה, 'סוריונקו' (Sorioneku), דומה מאוד למילה 'זוריונקו' (Zorioneko) בשפה הבאסקית המודרנית, שפירושה 'מזל טוב/בר מזל'. "הצלחנו להבין את המילה הראשונה, אבל אנחנו עדיין לא יכולים לפענח את המילה הבאה", אמר פרופ' חואקין גורוצ'אטגווי, פרופ' לבלשנות הודו-אירופית באוניברסיטת חבל הבאסקים. "זהו התיעוד הכתוב המוקדם ביותר ללא ספק שנכתב בשפה הבאסקית", הוסיף פרופ' חאבייר ואלזה מאוניברסיטת ברצלונה.
הגילוי של המילים הכתובות על יד הברונזה בת 2,000 השנים, גם אם רק אחת מתוך החמש פוענחה ותורגמה עד כה, עשוי לסייע בשכתוב ההיסטוריה של השפה הבאסקית הקדומה, אחת הלשונות המסתוריות ביותר באירופה. למעשה, ישנן השערות כי ארבע המילים הנותרות מתייחסות לאלוהויות באסקיות או למקומות שסגדו להם, כגון אתרים קדושים ברחבי הרי הפירנאים כולל פסגות הרים, מערות, מעיינות ובארות, אך זה לא אומת באופן ודאי עד כה.
התגלית עשויה לערער את האמונה הרווחת של הבלשנים כי הוואסקונס (Vascones), שבט מתקופת הברזל, שמהווה את אבותיהם הקדמונים של הבאסקים, ושבמרכזו טריטוריה המרכיבה את אזור נווארה (Navarra) המודרני של ספרד, החלו לכתוב בשפתם רק לאחר הכנסת הכתב הלטיני על ידי פולשים רומים. "התגלית הזו משנה לחלוטין את מה שחשבנו עד עכשיו על הוואסקונס וכתיבתם, שכן היינו משוכנעים כי הוואסקונס לא ידעו לקרוא או לכתוב בעת העתיקה והשתמשו בכתב רק לשם הטבעת מטבעות", הסביר פרופ' גורוצ'אטגווי.
בכל אופן, השפה הבאסקית מוגדרת כיום רשמית כ"שפה מבודדת", כלומר שאינה חלק מאף משפחת שפה אחרת. כאמור, דוברי הבאסקית מונים כ-700 אלף איש, רובם בחבל הבאסקים בספרד, שם משמשת השפה הבאסקית כשפה הרשמית, לצד הספרדית (כמו גם בנווארה), ואילו בחבל הבאסקים הצרפתי, השפה הבאסקית אינה שפה רשמית, אלא הצרפתית.
