שינויי האקלים מפחיתים את זרימת הנהרות לים התיכון. לכך עלולות להיות השלכות הרסניות, לא רק לחיים הימיים, אלא גם לקהילות החוף שמתבססות על הדגה העשירה שבמימיו. למעשה, השפעות של שינויי האקלים, כמו אירועי בצורת תכופים וחמורים יותר בגלל היעדר משקעים והתאיידות גבוהה, צפויות להחריף את משבר המים באירופה.
המספרים מלמדים שכ-20% משטחה של אירופה וכ-30% מאוכלוסייתה סובלים מהשלכותיו של המשבר מדי שנה, מה שמוביל לא פעם להגבלות שמוטלות על צריכת המים. מחקר חדש, שנערך מטעם הנציבות האירופית (הרשות המבצעת של האיחוד האירופי והיוזמת של מרבית חוקיו), שפורסם בכתב העת Nature Communications, עסק בהשפעה של הצניחה בזרימת מי הנהרות שמזינים את הים התיכון, תוך שימת דגש על ההשפעה שיש לכך על המערכות האקולוגיות הימיות בים התיכון.
באירופה, השפעת שינויי האקלים עתידה להחמיר את זרימת המים המתוקים בנהרות בדרום היבשת. דוגמה לכך ניתן לקבל בדמות נהר הפו באיטליה או נהר הטר בספרד, שזורמים לים התיכון, אך חוו רמות נמוכות של זרימה ואף אזורים שהתייבשו בשל תנאי האקלים החמים.
בנהר הפו, למשל, הצטמצמה כמות המים שזורמת בו כמעט בחצי, חמש פעמים במהלך כל שנות הניטור (2023-2001). בשנת 2022, למשל, הגיעה הירידה בזרימת המים של הנהר האיטלקי הנודע לשפל שיא של 39% מערכה הממוצע בתקופת הניטור.
על מנת להגביל את עליית הטמפרטורות ובניסיון להתמודד עם האקלים המשתנה, האיחוד האירופי הציב יעדים ואסטרטגיות להורדת הפליטות שלו ב-55% לפחות (בהשוואה לרמות הטרום-תעשייתיות), עד 2030, בשאיפה לאפס פליטות עד 2050. על כן, נציגי הנציבות האירופית בנו אסטרטגיה שנתית שמטרתה להבטיח את אספקת המים, להפחית את סיכוני השיטפונות ולמתן את השפעות הבצורת.
המחקר בחן את השפעת תרחיש קיצון של שינויי האקלים והתחממות גלובלית של 4 מעלות צלזיוס מעל הרמות הטרום-תעשייתיות, מה שעלול לגרום לירידה של 41% בזרימת הנהרות אל הים התיכון. זרימות נהרות נמוכות אל מקווה מים כמו הים התיכון פירושן שינוי עמוק במערכות האקולוגיות החופיות עקב כמות נמוכה של מים מתוקים וחומרים מזינים, מה שיוביל לירידה בתפוקה הראשונית של המערכת.
ירידה זו בפריון בבסיס השרשרת הטרופית עלולה להתפשט כלפי מעלה, ולהשפיע בכך על כל שרשרת המזון, לרבות מיני פירות הים המנוצלים באופן מסחרי ומהווים את הבסיס הכלכלי של קהילות חופי הים התיכון. על פי ממצאי המחקר, ירידה של 41% בזרימת הנהרות עלולה להפחית את הפריון הימי בים התיכון ב-10% ואת ביומסת הדגים שבו ב-6%, מה שיוביל להפסדים שנתיים בשווי 4.7 מיליארד יורו למגזר הדייג.
הים האדריאטי והים האגאי - ימים שוליים בשטחו של הים התיכון, שהפכו פגיעים במיוחד בעקבות התחממות כדור הארץ - עלולים לחוות פיחות בתפוקה הימית ובביומסת הדגים של 12% ו-35%, בהתאמה.
4 צפייה בגלריה
מיפוי הירידה בזרימת הנהרות לים התיכון על פי התרחישים השונים
(איור: Nature Communications)
מדובר בנורת אזהרה של ממש, שכן מדובר באזורים שידועים בזכות כמות הדגה שלהם. בכך, הפכו האזורים הפוריים ביותר ברחבי הים התיכון לכאלה שנתונים בסכנה הגבוהה ביותר, עם אובדן ביומסה עתידי עגום במיוחד, שעולה בכמה רמות על האובדן הנוכחי בים התיכון, שגם כך מתמודד עם אתגרים חסרי תקדים עקב שינויי האקלים והביקוש הגובר למים.
מחקר חדש זה מספק ממצאים בעלי חשיבות מכרעת בנוגע להשפעות הפוטנציאליות שעלולות להיות למחסור במים במדינות השוכנות לחופי הים התיכון. מדובר אפוא בצלצול השכמה עבור קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות, שנדרשים לטפל בנושא במלוא כובד הראש, על מנת לנסות ולהימנע מתרחיש האימים שמחברי המחקר חזו.
