ניתן לחשוב על תשובות רבות לשאלה מדוע מקלטים רבים לכלבים וחתולים בישראל מעידים כי אחוזי אימוצי חיות המחמד ממשיכים לרדת באופן משמעותי לאחרונה, וכמות הנטישות והעזיבות עלתה. אך הן לא ישנו את העובדה שהנפגעים האמיתיים הם ההולכים על ארבע, שבמקרים רבים נשארים בכלובים במשך שנים רבות, או מומתים בהסגרים.
מדובר בתופעה עולמית שהחלה לאחר תקופת הקורונה: יותר ויותר אנשים בוחרים לנטוש את חיות המחמד שלהם, בחלק מהמקרים חיות שהם גידלו לאורך שנים רבות. אם זה בשל בעיות כלכליות, מעבר דירה למדינה אחרת, החלטה שקשה להם לגדל את הכלבה או החתול, או כל דבר אחר - כמו אפילו נסיעה לחו"ל, שבה הם מעדיפים לנטוש את החבר הנאמן.
יובל נבון, מנכ"ל עמותת צער בעלי חיים רמת גן והסביבה, סיפר כי "70% מהטלפונים שאנחנו מקבלים בעמותה מגיעים מאנשים שרוצים למסור את בעלי החיים שלהם. מדובר במבול של נטישות. זה קורה גם בבתי מחסה בקנדה ובארצות הברית. בקורונה אומצו מאות אלפי כלבים. מספיק שרק 15% מהאנשים הללו לא מסוגלים לגדל כלב, ויש אלפי כלבים שנפלטים".
נבון סיפר שישנה ירידה של בין 50% – 70% בכמות האימוצים בהשוואה לתקופה של לפני הקורונה. "לפני הקורונה, הממוצע היה 30 – 40 אימוצים בחודש, וכיום אני בקושי מגיע ל-15. המשבר היום עמוק מאוד, ורק הולך ומחריף. אנחנו רואים את זה גם בכלבים וגם בחתולים. בסופו של דבר, עמותה כמו שלי, שבה כל כלב נשאר ולא מומת ומוצאת את עצמה עם מספרים מאוד נמוכים של אימוצים, מאוד נפגעת. חלק מהכספים שלנו מגיעים מאנשים שמאמצים ומשלמים סל אימוץ, והם לא מגיעים אלינו. זאת בכייה לדורות".
לדבריו, נזק נוסף שעשתה הקורונה הוא החשיפה של מיליוני אנשים לשוק הכלבים הגזעיים הקטנים – שיצו, צ'יוואה, פודלים, פומרניאן וכדומה, שאנשים רואים כהיפו-אלרגניים. "זה שוק שמגלגל מיליונים, ובמקרים רבים מדובר בשוק שחור של סחר בלתי חוקי בבעלי חיים. הקונים לא מבינים מה עובר על האמא של הגורים שהם קנו. לא מדובר כבר בכלבה, אלא בכספומט. בסופו של דבר אנחנו פוגשים את האימהות הללו אחרי שהן ננטשות או נשלחות להסגרים, אחרי שהן כבר לא 'מניבות' כסף. חלק מהאנשים לא מודעים לכך, ולא מבינים שהם מעודדים שוק לא מפוקח שמציף את המדינה. תמיד הוא היה קיים, אבל היום זה בעוצמה מטורפת".
"כלב זה לא מותג. אם אתם רוצים כלבים – אמצו אותם. למה קונים כשיש כל כך הרבה כלבים שמחפשים בית? אותם האנשים שקונים כלבים גזעיים במקרים רבים גם לא מעקרים ומסרסים אותם, ואז המעגל ממשיך. יש פה כלבים שמתים ואוכלוסייה שלא מבינה מה המשמעות של קניית כלב", אמר יובל.
דנה ליכטן מעמותת כלבלאב שבקיבוץ יסעור שבגליל המערבי, הוסיפה ש"השנה האחרונה היא מאתגרת במיוחד. אם היינו רגילים בעבר לכך שביום אימוצים חלש יש 6-5 אימוצים וביום טוב 12-10 אימוצים, מתחילת השנה אנחנו חווים במקרה הטוב אימוץ אחד או שניים. המשמעות היא חוסר יכולת שלנו לקבל עוד כלבים חדשים ואנחנו לא רוצים למסור אותם להסגר יסעור, כי הם ממיתים את הכלבים".
לדבריה, "אין שבוע שעובר בלי שאנשים אצלינו מגיעים בבוקר למשמרת ומוצאים כלבים קשורים לגדר של הכלבייה. הם קושרים את הכלבים, במקרים רבים פעמים גם לא משאירים אוכל ומים, ואנחנו מתחילים במירוץ של לחפש פתרון כי אין לנו מקום ואף אחד מאיתנו לא מסוגל להשאיר כלב בחוץ. בכל פעם שמתפנה מקום – אנחנו לוקחים כלב אחר במקומו. המשפט הקבוע שלנו הוא שאם מאמצים כלב – מאמצים למעשה שני כלבים: אחד שאומץ ושני שנכנס במקומו. העומס הוא בלתי נתפס".
גם חדווה ונדנברוק, מנהלת ומייסדת עמותת ירושלים אוהבת חיות, סיפרה שבשנה האחרונה כמויות האימוצים ירדו באופן משמעותי. "אנחנו עמותה שמוציאה כלבים מהשירות הווטרינרי, לרוב כלבים וחתולים. בתקופת הקורונה אנשים אימצו הרבה מאוד, וכשהיא הסתיימה השעשוע נגמר והם פנו להחזיר אותם. יש מעט מאוד אימוצים והרבה אנשים שרוצים למסור כלבים. לפני שלושה שבועות עשיתי יום אימוצים שחשבתי שהיה טוב: היו ארבעה אימוצים, שמתוכם שלושה כבר חזרו. כואב הלב. ביום האימוץ האחרון כלבה אחת הגיעה לאומנה, וכלבה אחרת שאומצה כבר הוחזרה".
ונדנברוק סיפרה שהיא נמצאת בבעיה בכל פעם שאנשים פונים אליה כדי למסור כלב, כי אין לה לאן להעביר אותם. "מאז שהקמתי את העמותה אחוזי ההמתה ירדו לשמחתי, אבל זה עדיין קורה כל הזמן כי לשירות הווטרינרי אין להם מקום להחזיק את הכלבים", הוסיפה.
כדי לסייע לכם להגיע להחלטה אם לאמץ כלב או חתול, בארגון הרופאים הווטרינריים לחיות הבית הכינו כמה נקודות שיש לקחת בחשבון:
- נסו להבין למי אתם מאמצים, והתאימו את אופי בעל החיים בהתאם.
- איפה גרים ומה סוג הבית? האם זו דירה או בית קרקע? האם ישנן מדרגות מרובות? מה המיקום הגיאוגרפי שלו בארץ? יש לחשוב מה הציפייה שלנו מבעל חיים בהתחשב בסגנון חיינו, ואיך היינו רוצים שישתלב במרקם החיים שלנו.
- האם בבית יש חולים מדוכאי חיסון? מדוכאי חיסון חשופים יותר לטפילים ומזהמים. לדוגמא: עבור אדם המקבל כימותרפיה, לא באיגוד לא ימליצו עבורו על גידול בעל חיים שנכנס ויוצא מהבית במקרה כזה עדיף לאמץ בעלי חיים ששוהה רק בבית, כגון חתול.
- גם המיקום הגאוגרפי הוא לא פעם שיקול, כי לאמץ סן ברנרד לדוגמה בעין גדי או אילת זה לא הוגן לבעל החיים.
- יש משפחות שיתאים להן יותר גידול חתולים, למרות שהן נורא רוצות כלב ויש להיפך. חתול יכול להסתדר ולהיות ״עצמאי״ יותר בעוד שכלבים מפתחים יותר תלות רגשית בבעלים ואנשים שעבודתם מחייבת אותם להעדר למעלה מ 8-10 שעות ביום ואינם יכולים לקחת את הכלב לעבודה – מומלץ על גידול חתול. כלב הוא חיית להקה ונפגע מהיעדרויות ממשוכות באופן משמעותי יותר.
- הפופולאריות הגדלה של כלבי הטוי הקנים מחייבת אותנו לחזור ולהזכיר שאלו כלבים שלרוב אין להם כישורי חיים והם אינם יכולים להסתדר לבד גם באינטראקציות עם כלבים אחרים – בחלק מהמקרים הם כלבים שצריכים להימצא על הידיים, בעוד כלבים כמו רועה אוסטרלי, רועה גרמני או ווימראנר לדוגמה צריכים פעילות ספורטיבית והוצאת אנרגיות.
- גם בחתולים ניתן להתאים - חתולים פרסים לרוב הם יותר סנובים ופחות צריכים משחקים וחברה. חתולים ג'ינג'ים הם הרבה יותר שובבים והרבה יותר תלויים חברתית בבעליהם. ככלל גם חתולים צריכים את היחס ואת המשחקים.
למדור האימוץ השבועי של ynet לחצו כאן
