יותר משלושה שבועות המתינה נקבת הנשר A25 בקן על מצוק במכתש הקטן לבן הזוג שלה, שלא שב להחליף אותה במשמרת הדגירה. היא לא אכלה ולא ירדה מהמשמר על הביצה או הגוזל שבקן. אך בן זוגה לא חזר וגם לא יחזור. הוא מת בהרעלה בסוף החודש שעבר.
בסופו של דבר, בלית ברירה, יצאה A25 לחפש מזון. אך גם היא לא שבה לקן. ביום שבת, לאחר 23 ימים של המתנה, היא אכלה פגר של בעל חיים שמת כתוצאה מרעלים שבהם משתמשים חקלאים להדברה - וכמו בן זוגה - גם היא מתה. כעת מנסים פקחי רשות הטבע והגנים לבדוק אם יש ביצה או גוזל בקן - כדי להציל את דור העתיד של הנשרים בישראל, שנפגעו קשות בשבועות האחרונים.
נשרים מתים באזור עבדת בנגב
(צילום: רשות הטבע והגנים)
ברשות הטבע והגנים מעריכים שהנשר, שהיה בן הזוג של A25, הורעל בתחילת החודש באזור ירוחם. A25 - בת 4 במותה, שסומנה במסגרת פרויקט "פורשים כנף", הייתה אחת מהנשרים שמתו בימים האחרונים בעוד הרעלה מזעזעת באזור עבדת שבנגב, שאת השלכותיה עדיין לא יודעים. עד כה התגלו בהרעלה האחרונה עשרה נשרים מתים (שניים מהם זוהו בקן) ועוד כמה עופות דורסים נוספים.
עם קבלת ההתרעות ממשדרי הנשרים ששידרו חוסר תנועתיות, עובדי רשות הטבע והגנים האמונים על פיקוח מצב הנשרים, ידעו מיד שהמצב חמור. הם יצאו לשטח ומצאו את הפגרים של שמונה נשרים, שני רחמים, עורב ודיה, וברור שזו רק רשימה חלקית.
אוהד הצופה, אקולוג עופות ברשות הטבע והגנים, סיפר: "שמונת הנשרים שנמצאו ביום ראשון הם רק ההתחלה. אנו כבר יודעים על עוד שני נשרים הנמצאים מתים בקינים שלהם, וייתכן שיש עוד רבים שאינם נושאים משדר שנפגעו ממקרה ההרעלה הנוכחי".
על נקבת הנשר, שהמתינה לבן זוגה, סיפר הצופה: "הסיפור של A25 שובר את הלב. זו נקבת נשר שנולדה בשנת 2019, כיום בת חמש בתחילת חיי הרבייה שלה. הנשרים מגיעים לבגרות מינית בגיל ארבע ועד תחילת שנות העשרים לחייהם אמורים לגדל גוזל אחד מדי שנה עם הורות יוצאת דופן. וכך היא רבצה ודגרה והייתה על המשמר בקן כמעט חודש. וברגע שיצאה למצוא מזון – הורעלה, ממש כמו בן זוגה".
עובדי הרשות עובדים כמעט מסביב לשעון יחד עם מטפסים וגולשים, בניסיון למצוא את הגוזלים שנותרו בקינים, וכן לפנות פגרים נוספים של נשרים שנפגעו מההרעלה.
הצופה הסביר שגם פעולה זו אינה פשוטה: "אנו במצוקה של זמן לחיי הגוזלים, שכן לוקח זמן לאתר ולהגיע לקינים הללו. זו עבודה מסוכנת ומסובכת, מפני שאסור לגרום נזק לקינים סמוכים במושבה. קשה לדעת בדיוק איפה נמצא כל נשר, גם הממושדרים שביניהם. לא כולם נמצאים באזור שיש בו קליטה סלולרית המאפשרת לנשר לשדר את הנתונים. עבודת איתור הנשרים שנפגעו עוד תיקח זמן. ממדי האסון השלם עוד לא נחשפו".
מקרה הרעלה זה מגיע פחות מחודש לאחר מקרי ההרעלה הקודם, שבו נפגעו לכל הפחות שמונה נשרים שניזונו מפגר של חיה שטופלה טרם מותה בתרופות וטרינריות, הרעילות ביותר לנשרים ובכלל, באזור ירוחם. בעוד שבמקרה הקודם המוות נגרם מהיעדר סניטציה (סילוק פגרים לאתרים מוסדרים), המקרה הנוכחי שאיתו מתמודדת הרשות נגרם משימוש בחומרים המיועדים אך ורק להדברה חקלאית. חומרים נגדם הרשות, החברה להגנת הטבע ודוחות מבקר המדינה מתריעים כבר שנים.
במשרד להגנת הסביבה עיכבו תקציב של 28.5 מיליון שקלים שהיה מיועד למאבק בהרעלות, ורק בתחילת השבוע השרה להגנת הסביבה עידית סילמן הודיעה על העברת תקציב חירום של 15 מיליון שקלים לטפל בבעיה. בינתיים, פחות מ-190 נשרים נותרו בישראל.
"כבר שנים שאנחנו עומדים מתחת, לצד ועל כל עץ רענן וצועקים בקולי קולות – השימוש ברעלים בישראל הוא רעה חולה, אלפי חיות בר מתות סתם", אומר המדען הראשי ברשות הטבע והגנים, ד"ר יהושע שקדי. "דוח מבקר המדינה התריע על הסכנה בחומרי הדברה מהסוג שהרגו את הנשרים והדורסים האחרים, כמו בעשרות אירועים בשנה. משרד החקלאות חייב להגביר אכיפה במסגרת החוק הקיים, צריך להפסיק את המכירה והשימוש הרעלים מסוכנים, המצב לא יכול להמשיך ככה. הפתרון המרכזי הוא סניטציה, אבל זה לא מספיק. חייב להפסיק לאלתר את השימוש בחומרים המסוכנים לבעלי החיים שלנו, אחרת נישאר פה רק אנחנו בשממה".
