ביום שלישי האחרון, בשעות אחר הצהריים, נשמע פיצוץ חזק מאוד באזור גוש דן, למרות שלא הייתה אזעקה. מדובר ברקטה שהתפוצצה בים ולכן לא הופעלה אזעקה. ולא מדובר במקרה היחיד. מאז ה-7 באוקטובר נשמעים מדי פעם פיצוצים חזקים ביישובים הסמוכים לקו החוף, למרות שלא מופעלת אזעקה. אותם פיצוצים חזקים גורמים לבהלה בקרב תושבים בשל קול הנפץ החזק שנשמע. כדי להסביר את התופעה בדקנו עם מומחים מדוע רקטה שמתפוצצת בים גורמת לרעש חזק יותר מזו המתפוצצת על הקרקע או כזו המיורטת באוויר על ידי מערכת "כיפת ברזל".
"יש לא מעט גורמים, שעשויים להשפיע על העוצמה שבה אנחנו שומעים את הפיצוץ, כך שנפילות של שתי רקטות זהות עשויות להישמע בעוצמה שונה", אמר ד"ר יובל רוזנברג, פיזיקאי במכון דוידסון לחינוך מדעי, ופוסט-דוקטורנט במחלקה למדעי הצמח והסביבה שבמכון ויצמן למדע. "גלי הקול שאנו שומעים הם למעשה הפרעות קטנות בלחץ האוויר, שהמוח מפרש כצלילים לאחר שהן מגיעות אל האוזניים ומרטיטות את עור התוף ושאר מערכת השמיעה שלנו".
רקטה שהתפוצצה מול חופי יפו ב-2021
ד"ר רוזנברג הוסיף כי "כשרקטה מתפוצצת, היא יוצרת גל הלם המאופיין בין היתר בשינוי חד וגדול בלחץ האוויר. במרחק קרוב, גל ההלם הזה הינו מאוד מסוכן, כך שביכולתו להרוס עצמים שונים או להרוג בעלי חיים ימיים במקרה והפיצוץ התרחש בים. עם התקדמותו, גל ההלם מאבד מהאנרגיה שלו מפני שהוא נבלע בעצמים שונים ויוצר הרס, אך גם מכיוון שהוא מחמם את האוויר. לאחר מכן, כשהוא ממשיך ומתקדם באוויר לאורך מרחק רב, הוא מתפרק ויוצר את גלי הקול שאנחנו שומעים. באופן פשטני אפשר לדמות את גל ההלם לנחשול אדיר בים שנשבר ומתפרק לגלים קטנים יותר".
הוא הסביר את ההבדלים בשמיעת קול הפיצוץ בין נפילת רקטה בים או ביבשה. "על מנת שנשמע היטב את הפיצוץ, צריך שהרבה גלי קול יגיעו אל האוזניים שלנו, או שבאופן מדויק יותר עוצמת גלי הקול המגיעה אלינו תהיה חזקה. אך ישנם כמה גורמים שעשויים למנוע מאותם גלי קול להגיע אלינו. ראשית כל, גל ההלם וגלי הקול עשויים להיבלע בקרקע, בעצים ובבניינים למשל. עצמים קשיחים כמו גבעות או קירות של בניינים גם מחזירים חלק מגלי הקול ויכולים למנוע מהם להגיע אלינו", אמר ד"ר רוזנברג. "לכן, כשרקטה פוגעת ביבשה יש הרבה גורמים שימזערו את עוצמת הרעש המגיעה אלינו, בעוד שמעל הים אין כמעט מחסומים כאלו וגלי הקול יכולים להתקדם אלינו כמעט באין מפריע".
ויש גורמים נוספים המשפיעים על האופן שבו אנחנו שומעים את הפיצוץ. "גם מזג האוויר עשוי להסיט את גלי הקול ולהגביר או להנמיך את מידת הרעש שאנחנו שומעים", הוסיף ד"ר רוזנברג. "אם האוויר מתחמם, ככל שיורדים בגובה ומתקרבים לקרקע, כי השמש מחממת את הקרקע ואת האוויר הסמוך לה, הדבר שובר בהדרגה את קרני הקול ומסיט אותם מעלה, כלפי השמיים. אם זה קורה לגלי הקול בדרכם אלינו, הדבר יחליש את עוצמת הקול שנשמע".
ד"ר רוזנברג הסביר כי התופעה הזו עשויה להתרחש למשל בשעות החשיכה, שבהן הקרקע מתקררת מהר יותר מהאוויר שמעליה. לדבריו, זו אחת הסיבות מדוע הפיצוצים מרצועת עזה נשמעים לעיתים במרכז הארץ חזק יותר בשעות הלילה מאשר בשעות היום.
"תופעת האינוורסיה מתרחשת לעיתים גם מעל הים, בייחוד בסוף האביב ובקיץ, אז מי הים הם קרים ביחס לאוויר. עם זאת, לאחרונה הגיע לארץ אוויר חם, וייתכן שנוצרה אינוורסיה אשר הסיטה חלק מהגלים אל עבר הקרקע והגבירה את מידת הרעש הנשמע. אם לא די בכך, אז גם הרוח עשויה להסיט באופן דומה את גלי הקול, כך שגם רוחות הסתיו עשויות להשפיע על מידת הרעש שאנו שומעים. למעשה, תועדו מקרים ממלחמת האזרחים האמריקנית, שבהם רוח משמעותית מנעה מגנרלים לשמוע קרבות המתנהלים בקרבתם ולהצטרף לקרב", אמר ד"ר רוזנברג.
לצד הפגיעה ברכוש או חלילה גם בנפש, כאשר הרקטות שמשוגרות מרצועת עזה לא מיורטות (או שרסיסיהן לאחר יירוט נוחתים לקרקע וגורמים לנזק), גם לחיים הימיים נשקפת סכנה, בנוסף לנזק סביבתי. "נפילה של רקטה בים יוצרת גל הלם גם בתוך המים, מה שעלול לסכן בעלי חיים ימיים ואף שחיינים שנמצאים בקרבת מקום. למעשה, יש מקומות בעולם בהם נהוגה שיטת דיג הרסנית ומזעזעת המבוססת על זריקת דינמיט אל הים ואיסוף הדגים המתים או המשותקים אשר צפים על פני הים בעקבות הפיצוץ. שיטה זו יוצרת נזק מקומי לכל המערכת האקולוגית, כך שנפילת רקטה בים עלולה ליצור אפקט מקומי דומה", הוסיף ד"ר רוזנברג.
עניין הפגיעה בחיים הימיים וגם בקשר ללוחמה בים, התייחס ד"ר עמרי ברונשטיין מבית הספר לזואולוגיה ומוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. "ההשפעה ניכרת, בעיקר מקומית, באזור הפגיעה כאשר הנזק החמור יהיה מהדף. כתלות בעומק, בעלי חיים בעמודת המים (דגים ויונקים למשל) ועל הקרקעית (בעיקר חסרי חוליות) ייפגעו", הוא אמר. "גל ההדף תלוי כמובן גם בגודל ועוצמת הפיצוץ. נהוג להשתמש בפצצות עומק (במדרג רחב של עוצמות) וגם במלחמה הנוכחית נעשה בהן שימוש כנגד צוללני חמאס".
3 צפייה בגלריה
תיעוד מחיסול שני המחבלים שניסו לחדור לשטח ישראל במרחב זיקים ב-25 באוקטובר
(צילום: דובר צה"ל)
על התנאים בים, בקרבת חופי דרום הארץ, פירט ד"ר ברונשטיין: "אמנם במים רדודים עוצמת הפגיעה צפויה להיות גדולה יותר מאשר במים עמוקים, אבל היקף הפגיעה הוא מקומי. בנוסף, הקרקעית מול עזה ודרום ישראל היא חולית ברובה המוחלט, ולמרות שגם הסביבה החולית היא עשירה וייחודית בחיים, היא אינה מאוכלסת באותה צפיפות כמו המצע הקשה. על כן, השיקום של סביבה כזו מנזק מקומי של הדף צפוי להיות מהיר יותר".
הוא גם התייחס לסכנות, שעלולות להיגרם לבעלי החיים הימיים וגם לבני האדם, כתוצאה מהלחימה בים. "נקודה נוספת שעולה בהיבט הסביבתי כאשר מדובר על תחמושת בים, היא הזליגה של חומרים רעילים לסביבה שמקורם בחומרי נפץ שלא התפוצצו", אמר ד"ר ברונשטיין. "זו יכולה להיות השפעה אקוטית ומתמשכת שעלולה להשפיע על הרכב החברה בטווח הזמן הארוך, אבל הנושא הזה רלוונטי לכמויות גדולות בהרבה ממה שמגיע כרגע לסביבה הימית שלנו".
ד"ר ברונשטיין ציין כי אתרים שונים בעולם, שבהם הנושא הזה הופך קריטי, הינם אתרי ניסויים סביב איים באוקיינוס השקט או אתרי "קבורה" של תחמושת שפג תוקפה. "לארה"ב יש מספר אתרים כאלו ברחבי העולם ולאחרים יש אפילו יותר. שאריות כאלו מתקופת מלחמת העולם השנייה הופכות היום לבעיה גדולה, כאשר בדיקות מראות שהפירוק של המתכות שבונות את התחמישים (שרעילות מאוד בפני עצמן) מגיע כיום לנקודה שבה כימיקלים בעייתיים מאוד מחומרי הנפץ יזלגו לסביבה", סיכם ד"ר ברונשטיין.
