למרות שאנחנו באמצע אוקטובר, מזג האוויר עדיין חם. המקום להיות בו זה הים, ואם כבר בים – חוץ מאבטיח קר, קרם הגנה ובגד ים, מה יותר טבעי מאשר להצטייד גם בשנורקל ומסיכה, ולראות חיות בר?
רגע, זה לא כזה פשוט. בים התיכון צריך לדעת מה מחפשים, ולהבין מה רואים. בסדרת כתבות חדשה נכיר חלק מחיות הים שלנו, ונבין קצת את נקודת המבט שלהן על איך זה לחיות בים. והפעם, על חיה עם שם של ירק, חיים מרתקים ואסטרטגיית הגנה מקורית.
מלפפוני הים הם חיות מסתוריות, קרובות משפחה של קיפודי הים וכוכבי הים (מערכת קווצי העור). צורתם מזכירה גליל מוארך בעל קוצים או בליטות (מכאן שמם). ניתן למצוא אותם במים רדודים ועד לעומקים של אלפי מטרים. במים הרדודים, בעלי חיים אלו מסתתרים במהלך היום בסביבות הנסתרות של השונית: כוכים, נקיקים ומתחת לאבנים. בשעות הדמדומים ולאחר החשיכה הם יוצאים ממחבואם לאכול.
מלפפוני הים אוכלים, ובכן, חול... תזונתם מתבססת על רקבובית וחלקיקי חומרים אורגניים אחרים, המצויים בין גרגירי החול. זרועות מיוחדות, הנמצאות סביב הפה, מסייעות בהכנסת החול פנימה, שם החומר האורגני מעוכל בעוד שגרגירי החול נפלטים החוצה בצורת שרשרת גללים דמויי נקניק. לעיתים קרובות ניתן לראות שרשראות של גללי חול, מעין "ספגטי" של חול, בבורות שפל ולגונות שבהן הים רגוע.
בעצם, מלפפוני הים הן בעלי תפקיד חשוב במחזור חומרים בסביבה הימית, ומיצוי החומר האורגני מהקרקע בחזרה אל מארג המזון.
למרות תנועתם האיטית, והיעדר הגנה חיצונית כמו קונכייה, מלפפוני ים לא פראיירים בכלל, בזכות מספר מנגנוני הגנה ייחודיים שהעיקרי שבהם הוא "חוטי קובייה" (Cuvier’s tubules): בעת סכנה מלפפון הים מפריש למים חוטים לבנים ודביקים, וטורף פוטנציאלי עלול להילכד במעטפת הסבוכה שהחוטים יוצרים.
פליטת איברים פנימיים יוצרת הסחה לטורפים - בדומה לניתוק הזנב על ידי לטאות. לאחר הפליטה, המלפפון זקוק לזמן התאוששות ממושך בכדי לגדל מחדש את האיברים החסרים ולחזור לתפקוד, אבל בסוף הוא מסוגל לגדל לעצמו מחדש את האיברים שפלט. חתיכת פטנט מרשים, לא?
ברחבי העולם תועדו עד היום כ- 1,200 מינים של מלפפוני ים, מתוכם כ-30 נמצאים בישראל (רובם במפרץ אילת). מבין המלפפונים הנפוצים בים התיכון חשוב להזכיר את הגלילן, שנפוץ בחופים סלעיים ואורכו כ 30-20 ס"מ, ואת הסינפטה השחורה, מין פולש המגיע לאורך של כ-80 ס"מ. מלפפוני הים (כמו כל קווצי העור) מוגדרים כמוגנים על פי החוק הישראלי וכל פגיעה בהם אסורה, כולל הוצאה שלהם מהמים!
שמירה על בתי הגידול הסלעיים הכרחית בכדי להגן על חיות ייחודיות אלו. חשוב לציין כי גם פעולות לא מזיקות לכאורה כגון: נגיעה, הוצאה מהמים (ולו לזמן קצר), הפיכת האבן שתחתיה הם מסתתרים או חשיפה לאור עלולות לגרום לבעל החיים לנזק רב, עקב השימוש שהמלפפון ים עושה במנגנוני הגנה שמצריכים התאוששות ממושכת.
מפני שמלפפוני ים חיים על קרקעית הים, אשר נמצאת תחת איום מתמיד של זיהום, דיג מכמורת ובניית תשתיות ימיות, חשוב להגן על בתי הגידול שלהם באמצעות שמורות טבע ימיות רחבות שיגנו על המצע החולי והסלעי שם הם חיים. כמו כן, עלינו להשקיע מאמצים בחינוך והסברה בנוגע להשלכות של זיהום ימי ושינויי אקלים על הים שלנו ולעשות כל שביכולתנו למתן את השפעותיהם.
אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי ומנהל 'החצי הכחול' – תכנית הים בחברה להגנת הטבע
- נתקלת בפגיעה במלפפון ים? מכירה או איסוף שלהם? או סתם צפיתם במלפפון ים ובא לכם לסייע למחקר המדעי אודותיהם? דווחו לנו באפליקציית Sea Watch
