מקדשים רבים, שפזורים ברחבי פרו, טומנים בחובם סיפורים מרתקים על תרבויות עתיקות. כעת, ארכיאולוגים גילו מחדש פרסקו (טכניקת ציור קיר המתבססת על ציור ישירות על טיח סיד לח וטרי) פרה-היספני שהיה חלק ממקדש קדום, ומתאר סצנות מיתולוגיות בצפון המדינה, שאותן ראו רק בתצלומים בשחור-לבן בני יותר מ-100 שנים. "זו תגלית יוצאת דופן ומרגשת ביותר, מכיוון שנדיר לחשוף ציורי קיר באיכות כזו בארכיאולוגיה הפרה-קולומביאנית", אמר סם גאוואמי, הארכיאולוג השוויצרי שהוביל את החפירות שחשפו את ציור הקיר. לדבריו, מדובר בממצא שמספק עדות להתפתחות והאבולוציה של תופעה תרבותית פרואנית עתיקה.
גאוואמי הקדיש ארבע שנים לחיפוש אחר ציור הסלע, שלדעתו עשוי להיות בן כ-1,000 שנים, יחד עם צוות של סטודנטים מפרו. "הקומפוזיציה של הציור הזה היא ייחודית בהיסטוריה של אמנות ציורי הקיר בפרו הפרה-היספנית", הוסיף הארכיאולוג מאוניברסיטת פרייבורג שבגרמניה.
הפרסקו שהתגלה מהווה חלק ממקדש הואקה פינטאדה (Huaca Pintada), שפירוש שמו הוא "מקדש צבוע" בשילוב של השפות ספרדית וקצ'ואה, שבעבר שימשה כשפה הרשמית של אימפריית האינקה. המקדש היה שייך לתרבות המוצ'ה (Moche), אשר שגשגה בצפון פרו בין המאה ה-1 למאה ה-8 (100 עד 700 לספירה בערך), והורכבה מקבוצה של ישויות אוטונומיות שחלקו תרבות משותפת, כפי שנראה באיקונוגרפיה העשירה ובארכיטקטורה המונומנטלית ששרדה עד היום, תוך הערצת הירח, הגשם, האיגואנות והעכבישים.
אורכו של ציור הקיר שנחשף הוא כ-30 מטרים, כשתמונותיו הצבועות בצבעים כחול, חום, אדום, לבן וצהוב חרדל, נשמרו היטב, על אף הזמן הרב שחלף מאז שצוירו. בקטע אחד של האיורים, ניתן לראות תהלוכת לוחמים ילידים היוצאת לעבר אלה דמוית ציפור, כשבאופן כללי התמונות המצוירות על הקיר נראות כאילו הוכנו בהשראת הרעיון של היררכיה קדושה הבנויה סביב כת של אבות קדמונים והקשרים האינטימיים שלהם עם איתני הטבע. "פענוח המסר של ציור הקיר מהווה חלק מהמחקר, אך אני מאמין שזה יכול להתפרש כדימוי מטפורי של הסדר הפוליטי והדתי של התושבים הקדומים של האזור", אמר גאוואמי ל-AFP.
התגלית הינה יוצאת דופן מכיוון שהיא מציגה תערובת של סגנונות ואלמנטים של שתי תרבויות פרה-אינקיות: המוצ'ה והלמבאייק (Lambayeque), שחיו בחוף הצפוני של פרו בין השנים 900 ל-1350 לספירה, ייצרו חפצי אמנות מופלאים וכן מסכות ופריטים מזהב, ותרמו תרומה משמעותית להתפתחותה של האמנות האנדית, שכן מורשתם כוללת כמה מהאיקונוגרפיות המוכרות ביותר מאמריקה העתיקה.
למעשה, קיומו של ציור הקיר העתיק נחשף רק באמצעות תמונות בשחור-לבן שצולמו ב-1916 על ידי האתנוגרף והבלשן הגרמני הנס היינריך ברונינג, שחי בפרו באותם ימים ושמע על האתר לאחר שציידי אוצרות ניסו לבזוז אותו, אך לא מצאו בו דבר בעל ערך. ככל שחלפו השנים, עלווה עבה כיסתה את הקיר על ציוריו, שאותם אף אדם לא ניסה לחפש, עד שהדבר עורר את סקרנותו של גאוואמי והוא הלך לחפש את הפרסקו ש"אבד" עם הזמן.
בתחילה לא היה זה פשוט, מכיוון שהיה עליו לקבל את אישורה של המשפחה, שהקרקע עליה נמצא הפרסקו נמצאת בבעלותה. אך בתום מאבק של שנתיים, התקבל האישור שהוביל לחשיפת הממצא המרגש.
