שינויי האקלים והפגיעה של המין האנושי בכדור הארץ עלו לאחרונה לכותרות בצורה משמעותית הרבה יותר. עם המודעות, מגיעה השאלה מה ניתן לעשות כדי לצאת מהמשבר הסביבתי הקשה הזה? אחד הפתרונות המרכזיים, שרבים בוחרים להתעלם ממנו, הוא הפסקה או צמצום של צריכת מוצרים מן החי.
תעשיית המזון מן החי היא מן המזהמות בעולם. "ההשפעה של האדם על הטבע היא רחבה, ולמזון יש השפעה מאוד גדולה. העיסוק בשינוי האקלים הוא חשוב מאוד, אך מהווה רק צד אחד של המטבע. יש גם את האסון האקולוגי, שהוא חלק משינוי האקלים, אבל הרבה יותר רחב", אמר ד"ר אלון שפון מבית הספר לסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב, ויו"ר הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא.
ד"ר שפון הוסיף כי תעשיית המזון מן החי תורמת כחמישית מסך הפליטות של בני האדם. תעשיית המזון מן החי לא רק משפיעה דרך פליטות פחמן – היא גם הגורם המרכזי לשינוי ייעוד קרקע שמביא לפגיעה בתפקוד מערכות טבע ולצמצום במגוון הביולוגי. "כלומר, כל החקלאות כולל גידול מזון מן החי היא הסקטור המוביל בשימושי הקרקע. המשמעות היא שנפגעים שטחים טבעיים, שיש בהם מגוון ביולוגי אדיר. הם עוברים שיטוח ועיבוד חקלאי, המגוון הביולוגי נפגע משמעותית, ויש פליטה גדולה של פחמן מהקרקע והביומסה אל האטמוספירה. וזה מה שמייחד את מערכת המזון. אין סקטורים אנושיים שהשפעתם על הטבע כה גדולה", סיפר.
לדבריו, "אנחנו מבינים שמערכת המזון פוגעת בסביבה יותר מכל פעילות אנושית אחרת. דבר נוסף הוא שמשק המזון יושפע משינויי האקלים הרבה יותר מסקטורים אחרים. עלייה בטמפרטורה, אירועי קיצון. כל השינויים האלה שקורים באקלים משפיעים וישפיעו רבות על גידול מזון דרך פגיעה בזמינות ואספקה, ערכים תזונתיים ועוד".
על פי דו"ח של האו"ם, כ-70% משטחי החקלאות בעולם, שהם כ-30% משטח היבשה של כדור הארץ המוקדשים לשימושים של תעשיית המזון מהחי.
בתוך כך, מנתונים שפורסמו בשנה שעברה בדו"ח של הקרן הלאומית לשימור חיות הבר (WWF) עולה כי אוכלוסיית חיות הבר הצטמצמה ב-68% מאז שנת 1970. על-פי הדו"ח, הסבת קרקעות לחקלאות וסחר בחיות בר היו הסיבות המרכזיות לירידה המדאיגה במספר. "כריתת יערות שגורמת לאובדן בתי גידול של בעלי החיים, לצורך ייצור מזון - היא הגורם העיקרי לירידה דרמטית זו", אמרה פראן פרייס, בכירה בקרן.
דוגמה לפגיעה בשטחים טבעיים היא ייעוד מחדש של שטחים ביער האמזונס. חקלאים מקומיים שורפים את שטחי יער הגשם הגדול בעולם וכורתים את העצים שלו. זאת, כדי לגדל בקר או במטרה לגדול מזון שיזין את הבקר. הפגיעה באמזונס גורמת בין השאר לפליטת גזים לאוויר שתורמים לשינוי האקלים, ולפגיעה בבעלי החיים ובמערכות האקולוגיות הייחודיות שבמקום.
מהו הגורם המזהם ביותר בתעשיית המזון מן החי? לדברי ד"ר שפון, "תעשיית הבקר, יותר משאר המזונות מן החי. אין ספק שלבשר בקר יש השפעה לא מידתית. כל מה שנקרא 'בשר אדום'. גם בכמות הצריכה שאנחנו אוכלים אותו הוא מאוד לא בריא, ולכן אין ספק שיש פה WIN-WIN סביבתי בריאותי בצמצום של גידול וצריכה של בשר בקר". פליטות גזי החממה של מערכת המזון כוללות גם מתאן וחמצן דו חנקני שמקורם בחקלאות ובגידול מזון מן החי.
מקום רביעי בעולם צריכת בשר
לפני נתוני ארגון מדינות OECD, ישראל ממוקמת רביעית בעולם בצריכת בשר לנפש, וראשונה בעולם בצריכת עוף. אזרח ישראלי ממוצע צורך בשנה כ-81 ק"ג של בשר.
מה ניתן לעשות כדי לצמצם את הצריכה? "המדינה צריכה להוביל מדיניות שתסייע בכך. לכל אחד ואחת מאיתנו יש אחריות אישית לשנות את ההרגלים. אבל בגלל שזה מזון, יש נטייה לומר לאנשים 'תצמצמו את צריכת הבשר שלכם ואנחנו נהיה בסדר'. זה לא עובד כך. אנחנו יודעים שאנשים מגיבים למחירים. אז המדינה יכולה להטיל מס על מחירי הבשר ולסבסד את מחירי הפירות והירקות. אילו כלי מדיניות שיכולים להוביל לשינויים בהרגלי צריכה".
"ומה עם החלבון?"
ארגון הדיאטנים האמריקני הודיע ב-2016 כי אורח חיים צמחוני או טבעוני הינו אפשרי בכל שלבי החיים בהם ינקות, ילדות, היריון, גיל ההתבגרות וזיקנה. כמו כן, מצוין כי אנשים המאמצים תזונה טבעונית הם בעלי סיכון נמוך ב-62% ללקות בסוכרת וסיכון נמוך ב-35% ללקות בסרטן הערמונית יחסית לאנשים שאינם מאמצים תזונה כזאת. הסיכוי של הטבעונים לעבור התקף לב נמוך ב-33% מאחרים. צמחונים וטבעונים נמצאים גם בסיכון נמוך ב-29% ללקות במחלת לב, וסיכון נמוך ב-18% ללקות בכל סוגי הסרטן מאלה שאינם צמחונים או טבעונים.
לדברי האיגוד, סוד אריכות החיים והתחלואה המופחתת טמון בכך שתזונתם של צמחונים וטבעונים עשירה בפירות וירקות והם ממעטים בצריכת ממתקים, חטיפים ושומנים רוויים. השיטה הטובה ביותר היא לתכנן את תפריט התזונה הצמחוני או הטבעוני כך שיהיה מאוזן, שכן תפריט שאיננו מאוזן עלול לגרום לתופעות לוואי.
"היום יש הסכמה גורפת בעולם שתזונה צמחונית או טבעונית אינה פוגעת בבריאות, אלא תורמת לה. כשמוסיפים לזה את המחקרים מהצד הסביבתי, מבינים שיש פה אסטרטגיה שלWin-win . שוב ושוב, המחקרים מראים לנו שאפשר להתבסס על תזונה צמחונית וטבעונית לטובת האדם והסביבה ", אמר ד"ר שפון.
לדבריו, "צריך לשים את 'בעיית' החלבון בצד. אין בעיה של חלבון. כמעט בכל מזון שאנחנו אוכלים יש חלבון", אמר החוקר. "התפיסה שיש מחסור בחלבון היא שגויה, והכניסו לנו אותה לראש. 'חסר' לנו כל כך הרבה חלבון, שהיום מפציצים חומרים מעובדים בעוד חלבון. לעודף חלבון יש גם בעיות בריאותיות".
ד"ר שפון סבור כי גם צמצום בצריכת מוצרים מן החי תוכל לקדם אותנו לעתיד ירוק יותר. "היעד שלנו הוא לצמצם את הצריכה לאותם מזונות בעלי השפעה סביבתית גדולה ולא מידתית. צמצום צריכתם גם יסייע מבחינה בריאותית. אז כל הפחתה זאת הצלחה גם מבחינה בריאותית וגם סביבתית. לכן זה לא בינארי, שחור ולבן. כל תנועה בכיוון הזה תעזור לנו כקולקטיב. ככל שנעשה יותר צעדים גדולים לכיוון אנחנו נצליח, אבל אין ספק שצריך למדוד גם את הצעדים הקטנים".
