בשיתוף קרן קימת לישראל
כשגדעון בכר, השגריר הישראלי המיוחד לענייני אקלים וקיימות חזר מוועידת האקלים השנתית של האו"ם בשארם א-שייח, הוא היה מודאג. ישראל מתחממת בקצב הגבוה פי שניים מהממוצע העולמי והוא לא מאמין שנוסחה טכנולוגית תוכל לפטור את האנושות מלקיחת אחריות ארוכת טווח למצב. "גם אם תיאורטית נגיע לאפס פליטות מחר, כדור הארץ ימשיך להתחמם ועליית פני הים תימשך", הוא אומר. "ישראל צריכה להיות חלק מהפתרון באמצעות חדשנות אקלימית, בהפחתת פליטות כמה שיותר מהר, לצד היערכות מיידית למשבר האקלים, כי ההשלכות שלו עלינו כבדות וייקח עשורים עד שמערכת האקלים תתאזן". מנכ"ל קק"ל אמנון בן עמי מאמין כי הפעולות שכבר מבצע הארגון יסייעו לשינוי המצב - ולא רק בארץ: "ייעור, פיתוח הקרקע, מים ומחקר סביבתי הם רק חלק מהפעולות שאנו עושים שתהיה להן תרומה גדולה למאבק".
יותר מ-30 אלף בני אדם מ-194 מדינות השתתפו השנה בכנס האקלים הגדול בעולם במצרים. ישראל שיגרה משלחת גדולה, שבראשה הנשיא יצחק הרצוג, ובה היו חברים בין היתר נציגים של המשרד להגנת הסביבה, משרד החוץ וגם קרן קימת לישראל. מאז 2007 משתתפת קק"ל כחלק מהמשלחת הרשמית לכנס וב-2009 קיבלה מעמד של חברה רשמית בפורום לשינוי אקלים של האו"ם - כארגון צופה.
"עוד לפני שהפך משבר האקלים לנושא על סדר היום העולמי, פעלה קק"ל במגוון תחומים רחב התורם למאבק הזה ולשימור כדור הארץ", מתאר בן עמי את מעורבות הארגון בסדר היום האקלימי העולמי. "קק"ל לוקחת חלק בוועידת האקלים בשותפות עם מדינת ישראל ומתוך מטרה להפוך את ישראל לגורם חשוב במאבק העולמי במשבר האקלים, באמצעות שימוש בכלים של הארגון וייצוא ידע שיחזק את מעמדה של ישראל בעולם. קק"ל היא הארגון היהודי הירוק הגדול בעולם ואנו מקווים שהמהלכים הללו גם ימחישו את תרומתו של העם היהודי להפיכת העולם למקום טוב יותר מבחינת חשיבה ירוקה, לניצול אנרגיה בצורה נכונה, ושמירה על הטבע שאנו כל כך תלויים בו".
"משבר האקלים לא מכיר את הגבול המדיני ואם כל מדינה תעבוד לבד לא נתקדם", מדגישה מנהלת אגף התכנון של קק"ל נעה טל בריאיון שערכנו איתה במהלך הוועידה בשארם א-שייח. "ראשי מדינות ונשיאים הצהירו בוועידה כי נדרשים יעדים כבר למחר ולא ל-2030. העולם מאבד כל שנה שטח יער בסדר גודל של איסלנד".
אבל אנחנו רק סיכה על המפה העולמית.
"היער הישראלי משמעותי בקנה מידה אזורי ואין לנו דונם אחד של שטח יער לוותר עליו, למרות מחסור הקרקעות לתחומים אחרים. בעולם מכירים בכך שחייבים לשמור על שטחים פתוחים ויער בפרט. זו הפעולה המרכזית המשמעותית הגדולה ביותר שאנחנו יכולים לעשות במסגרת המאבק שלנו במשבר האקלים".
כשאנשי מקצוע מתייחסים למושג "יער" הם מתכוונים למערכת אקולוגית חיה, עשירה, שמספקת "שירותים יערניים": שמירה על טמפרטורה מאוזנת, מניעת סחף קרקעות, שמירה על מגוון ביולוגי בחי ובצומח ועוד.
אמילי לוי-שוחט, סגן יו"ר קק"ל ויו"ר הוועדה לסביבה ומדע בארגון מבקשת לציין כי התוכניות לבלימת השפעות משבר האקלים מתפרסות גם מעבר לשימור המערכת האקולוגית שביער: "אנחנו עוסקים בהכשרת מנהיגות מקומית לקידום ענייני סביבה ירוקה ברשויות, סיוע לאוכלוסיות בפריפריה בהתקנת פאנלים סולאריים על בנייני מגורים, חינוך לראייה סביבתית במרכז ובערי הספר, תמיכה וקידום של סטארטאפים צעירים בתחום הירוק, ומאבק חכם יותר בשריפות יער בישראל".
"מצלמות הביטחון תיעדו איך אזור חיץ הציל חיי אדם"
ואכן השנה עסק המושב של קק"ל בוועידת האקלים בידע שצברה בטיפול בשריפות. הארגון הציג בוועידה מערכות מתקדמות לאיתור ומניעת שריפות חורש ויער שפוגעות במערכת אקולוגית שמשמרת קרקע ומים, ממתנת שיטפונות, קולטת מזהמים ותומכת בחקלאות.
"עונות היובש וגלי החום ממושכים יותר ושריפות מתלקחות אפילו בנובמבר-דצמבר, דבר שלא ראינו לפני כן", מספר ד"ר גלעד אוסטרובסקי, היערן הראשי של קק"ל, שהוביל את המושב. "במסגרת הוועידה החלפנו מידע עם עמיתים ממשרדים ממשלתיים לענייני ייעור ברחבי העולם, וסיפרנו להם על התכנית שלנו למניעת שריפות, שממוקדת בשני מהלכים מרכזיים: הגנה על יישובים על-ידי אזורי חיץ עוטפי יישוב, ואזורי חיץ ביער עצמו. מדובר על רצועות ברוחב 75 מטרים שעוברות גזם וטיפול קבוע, וכן טיפול ותחזקה מתמשכת באמצעות כיסוח, גיזום, דילול וגם רעייה - בעזרת עדרי עזים ופרות המהווים כלי חשוב בעבודת ההתגוננות מאש".
באסון הכרמל נספו 44 בני אדם בשריפת יער. פעולות כמו שקק"ל מבצעת לאורך השנה יכולות היו להאט את האש ולהציל חיי אדם?
"דוגמה לאחד הצעדים שעשינו, ואף הצגנו אותו בפני באי הוועידה, היא פעולות המניעה להתגוננות משריפות בהרי ירושלים, סמוך לבית החולים 'איתנים', שם הוקם אזור חיץ על ידי קק"ל וגם בוצע טיפול בצמחייה בשטח בית החולים. לאחר השריפה הגדולה שהייתה שם ראו במצלמות הביטחון שאזור החיץ הציל את המקום, וסביר שגם הציל חיי אדם".
ובחזרה לדאגה של השגריר הישראלי - כיצד יכולה הוועידה בשארם להשפיע על שינוי מגמות בישראל? בקק"ל מאמינים כי שיתוף פעולה חיובי בין הארגונים הירוקים למשרדי ממשלה, ישפיע לטובה ויקרב אותנו ליעד שישראל הציבה לעצמה בוועידת גלזגו לשנת 2030: צמצום של 27% בפליטת גזי חממה.