בסוף תקופת הקרטיקון, לפני כ-66 מיליון שנים, נוצר בעומק של כ-300 מטרים מתחת לפני האוקיינוס האטלנטי מכתש פגיעה בשם "נאדיר" (Nadir), שנגרם על ידי פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ, בערך באותו זמן שבו נוצר מכתש צ'יקשולוב (Chicxulub) כתוצאה מאסטרואיד נוסף שפגע בכדור הארץ מול חופיו של חצי האי יוקטן שבמקסיקו - מה שיצר מכתש בקוטר של כ-200 ק"מ.
3 צפייה בגלריה
מפה שמציגה את הנתונים החדשים והאיכותיים של מכתש נאדיר
(איור: Communications Earth & Environment)
תמונות חדשות של מכתש נאדיר, שמשתרע על פני כ-9 ק"מ, לא רק מאששות את פגיעות האסטרואידים שתרמו להכחדת הדינוזאורים מהעולם, אלא גם שופכות אור על מה שאירע ברגעים הראשונים לאחר הפגיעה: היווצרות מכתש קעור, סלעים שהפכו נוזליים, נזק רב לשטחים סמוכים, וצונאמי עצום בגובה 800 מטרים לפחות במימי האוקיינוס האטלנטי.
ד"ר אויסדין ניקולסון, גאולוג מאוניברסיטת הריוט וואט בסקוטלנד, גילה את מכתש נאדיר בשנת 2022 בקרקעית האוקיינוס האטלנטי, מול חופי גינאה שבמערב אפריקה. הנתונים חשפו שקע שמשתרע על פני כ-9 ק"מ, שד"ר ניקולסון זיהה כמכתש שנוצר להערכתו מפגיעת אסטרואיד.
לאחר ניתוח מעמיק של הנתונים בשטח, הסיקו ד"ר ניקולסון ועמיתיו כי רוחבו של האסטרואיד נאמד בכמה מאות מטרים, כשמועד פגיעתו היה זהה לזה של אסטרואיד צ'יקשולוב, שמוזהה יותר מכל עם הכחדת הדינוזאורים לפני כ-66 מיליון שנים.
כעת, במחקר חדש שפורסם בכתב העת Communications Earth & Environment, הושגו נתונים סיסמיים תלת-ממדיים ברזולוציה גבוהה, שאישרו סופית כי אכן היה זה אסטרואיד ענק שגרם להיווצרות מכתש נאדיר. "יש כ-20 מכתשים ימיים מאושרים ברחבי העולם, אך אף לא אחד מהם תועד ברמה כה גבוהה כמו זו שהושגה כעת", אומר ד"ר ניקולסון, שמדמה את פריצת הדרך הזו לבדיקות אולטרסאונד בעת ההיריון, שכן לפני כמה דורות, האולטרסאונד היה מראה כתם מגורען, אך כיום ניתן להבחין בתכונות של התינוק בתלת-ממד ובפירוט מדהים - כולל כל האיברים הפנימיים.
"עברנו מהדמיה דו-ממדית מטושטשת להדמיה מדהימה ברזולוציה גבוהה של מכתש נאדיר, כך שהתמונות החדשות מסייעות בהבנת האירוע הקטסטרופלי. למרות שחשבנו במקור שרוחבו של האסטרואיד היה בסביבות 400 מטרים, הרי שהתברר לנו כי רוחבו נע סביב 500-450 מטרים, לאור גודלו של המכתש בתמונות התלת-ממד. להערכתנו הוא נוצר בעקבות פגיעה אלכסונית בזווית נמוכה ובמהירות של כ-20 ק"מ לשנייה, או 72 אלף ק"מ לשעה".
כאמור, צוות המחקר יצר ציר זמן של מה שקרה בשניות ובדקות שלאחר פגיעת האסטרואיד, כאשר בין היתר מדובר ברעידות אדמה שיצרו העתקים (סדקים שנוצרו בסלעים של קרום כדור הארץ) מתחת לקרקעית האוקיינוס האטלנטי וכן גלי צונאמי ענקיים שהותירו אחריהם עדות בשטח לאותו אירוע קטסטרופלי.
למעשה, ד"ר ניקולסון מוסיף ומציין שבני אדם מעולם לא היו עדים לפגיעה של אסטרואיד בגודל כזה בכדור הארץ. "בני האדם שהיו הקרובים ביותר לחוות אירוע מסוג זה נכחו באירוע טונגוסקה (Tunguska) ב-1908, כאשר אסטרואיד בקוטר של כ-50 מטרים נכנס לאטמוספרה של כדור הארץ והתפוצץ בשמי סיביר. הנתונים הסיסמיים התלת-ממדיים החדשים מהווים הזדמנות חסרת תקדים לבחון את ההשערות על מכתש נאדיר, לפתח מודלים חדשים של היווצרות מכתשים בסביבה הימית ולהבין את ההשלכות של אירוע מסוג זה", אומר ד"ר ניקולסון, שמעוניין לקדוח בקרקעית האוקיינוס ולדגום ליבות משטח המכתש, מה שעשוי לשפוך אור נוסף על הלחצים הסביבתיים שהופעלו בזמן הפגיעה ועל רצף האירועים לאחר הפגיעה.
"ישנם מכתשי פגיעה בתוליים על גופים חסרי אוויר כמו הירח, אך אין לנו מידע מבני תת-קרקעי עליהם. לעומת זאת, על פני כדור הארץ זה הפוך, אלא שהמכתשים נשחקים מהר מאוד. על כן, ההדמיה הסיסמית התלת-ממדית החדשה של מכתש נאדיר מהווה פריצת דרך שמספקת מבט מעמיק וראשון מסוגו של מכתש הפגיעה הזה, באופן שמחפה על חסרונות המכתשים שקיימים על פני כדור הארץ", אומרת ד"ר ורוניקה בריי מאוניברסיטת אריזונה, מומחית למכתשי פגיעה על פני מערכת השמש, שנמנתה על צוות המחקר.
