תוצאות כריתת יערות האמזונס בברזיל
(באדיבות: גרינפיס)
אוכלוסיות הבר של מיני בעלי חיים מנוטרים צנחו בכמעט 70% ב-50 השנים האחרונות. כך עולה מדוח שפורסם היום (חמישי) מטעם הקרן העולמית לשימור חיות הבר (WWF), שמדגיש את הנזק שמסבה הפעילות האנושית לחיות הבר.
הדוח, ששמו LIVING PLANET REPORT 2022, כולל נתונים מ-32 אלף אוכלוסיות של יותר מ-5,000 מיני יונקים, ציפורים, דו-חיים, זוחלים ודגים. כותבי המסמך מצאו שאובדן בתי הגידול של חיות הבר נובע בעיקר מהידרדרותם עקב פיתוח וחקלאות, ניצול שטחים על ידי בני האדם, החדרת מינים פולשים, זיהום, שינויי אקלים ומחלות.
אמנם התמונה העגומה נוגעת לכל פינה בכדור הארץ, אך באזורים עשירים במגוון ביולוגי כמו אמריקה הלטינית והאיים הקריביים, הנתון של אובדן אוכלוסיית בעלי החיים מגיע עד ל-94%. אם בוחנים את הנושא באופן כלל עולמי, הנתונים מציגים נסיגה של לא פחות מ-69% במספר בעלי החיים המנוטרים מאז 1970.
כמו כן, נמצא שמספר המינים החיים במים מתוקים ירדו יותר מאלה שנמצאו בכל בית גידול אחר, עם ירידה של 83% בהשוואה לאוכלוסייה שחיה בשנת 1970. למברטיני אמר שהעולם צריך לחשוב מחדש על שיטות החקלאות המזיקות והבזבזניות שלו לפני ששרשרת המזון העולמית תקרוס.
נתונים אלו גורמים לדאגה בקרב חברי WWF ובראשם המנכ"ל מרקו למברטיני. "הממצאים מציגים מציאות עגומה לפיה ישנה הפחתה הרסנית בקרב חיות הבר, במיוחד באזורים טרופיים שהם ביתם של כמה מהנופים הביולוגיים המגוונים ביותר בעולם", אמר. "מערכות המזון כיום אחראיות ליותר מ-80% מכריתת היערות ביבשה, ואם מסתכלים על האוקיינוס והמים המתוקים, הרי שמדובר בגורם עיקרי לפגיעה בבעלי החיים הימיים ובכלל לכל ענף הדייג".
עוד עולה מהדוח שפורסם כעת, כי הגברת מאמצי השימור והשיקום, ייצור וצריכת מזון רבים יותר באופן בר-קיימא, והפחתה של פליטות גזי חממה מזהמים של כל המגזרים, יכולים לסייע במניעה של המשברים הצפויים הן מבחינת שינויי האקלים והן מבחינת אובדן המגוון הביולוגי. הדוח קורא לממשלות לקבוע מדיניות ולהעריך את השירותים הניתנים על ידי הטבע, כגון מזון, תרופות ואספקת מים. "עלינו להדגיש את העובדה שאובדן הטבע אינו רק נושא מוסרי של חובתנו להגן על שאר העולם. זה למעשה נושא בעל ערך חומרי, נושא של ביטחון הנוגע לאנושות כולה", אמר למברטיני.
3 צפייה בגלריה
הידרדרות בתי הגידול כתוצאה מפיתוח וחקלאות היא אחד הגורמים העיקריים לאובדן חיות בר
(צילום: AFP)
מארק רייט, מנהל המדע ב-WWF, הוסיף כי הנתונים בהחלט מרתיעים, במיוחד עבור אמריקה הלטינית שידועה לדבריו במגוון הביולוגי שלה. "לנתונים שעלו מהדוח ישנה חשיבות רבה לוויסות האקלים, זאת מכיוון שאנחנו מעריכים שכרגע יש בערך 150 עד 200 מיליארד טונות של פחמן שנספג ביערות האמזונס - כמות שוות ערך ל-550 עד 740 מיליארד טון של פחמן דו חמצני, פי 10 עד 15 יותר מפליטת גזי החממה השנתית בשיעורים הנוכחיים", אמר.
כאמור, אזורים מסוימים בעולם חוו אובדן רב יותר של אוכלוסיות חיות הבר שנמצאות בשטחן - אירופה למשל, חוותה ירידה של 18% באוכלוסיית חיות הבר. "זה גם מחפה על אובדן היסטורי וקיצוני מאוד של המגוון הביולוגי", אמר אנדרו טרי, מנהל השימור באגודה הזואולוגית של לונדון, שעזרה לאסוף את הנתונים. "ידוע לנו שיצאנו מנקודת שפל במצב המגוון הביולוגי בחצי הכדור הצפוני". באפריקה, שבה 70% מהפרנסה נשענות על הטבע בצורה כזו או אחרת, הדוח הראה ירידה של שני שלישים באוכלוסיות חיות הבר מאז 1970.
3 צפייה בגלריה
אזורים עשירים במגוון ביולוגי כמו אמריקה הלטינית והאיים הקריביים ראו אובדן אוכלוסיית בעלי חיים של עד 94% בחמשת העשורים האחרונים
(צילום: AFP)
אליס רוחווזה, מנהלת אזור אפריקה בקרן העולמית לשימור חיות הבר, אמרה שההערכה העדכנית הראתה כיצד נגבה מחיר כבד בשל פעילות אנושית הפוגעת בטבע ובבעלי החיים שבו. היא הוסיפה ואמרה שצעירים בפרט מודאגים משימור חיות הבר, וידחפו ממשלות ליישם אמצעי הגנה גדולים יותר. "יש לנו אוכלוסייה צעירה, יזמית ומשכילה יותר ויותר, שמגלה יותר מודעות לנושאים הללו", אמרה רוחווזה, שהבהירה בדבריה כי הזמן הולך ואוזל, ועל כולם ללא יוצא מן הכלל ישנה החובה לפעול לשינוי המצב.
בחודש דצמבר הקרוב, מנהיגי העולם צפויים להתכנס במונטריאול שבקנדה כחלק מוועידת האו״ם לשמירה על המגוון הביולוגי (COP15). לקראת ההתכנסות הזו, יצאו מחברי הדוח בקריאה לכך שעל המשתתפים להתחייב להגנה על הטבע, בדומה להסכמי פריז בנושא שינויי האקלים.
לדוח המלא לחצו כאן
