הנחתת "אודיסאוס" של החברה האמריקנית Intuitive Machines השלימה הלילה (יום ו') את הנחיתה הראשונה של חללית מסחרית על הירח. בשעות הראשונות לאחר הנחיתה לא היה ברור מה מצבה, עקב קשיי תקשורת עמה, שעוררו חשש כי היא התהפכה במהלך הנחיתה - דבר שהתברר כנכון. עם זאת, במהלך הלילה הודיעה החברה כי התקשורת תקינה והחברה מתחילה להוריד נתונים ממכשירי הנחתת.
אודיסאוס היא נחתת מדגם Nova-C, גלגול של נחתת שסוכנות החלל האמריקנית, נאס"א, החלה לפתח בעבר. זו נחתת גדולה יחסית, בצורת גליל משושה שגובהו שלושה מטרים וקוטרו שני מטרים, והיא מסוגלת לשאת כ-100 קילוגרמים של מטען אל פני הירח. היא שוגרה בשבוע שעבר בטיל פלקון 9 של חברת ספייס אקס, וביום רביעי השבוע השלימה בהצלחה תמרון שהכניס אותה למסלול סביב הירח, לקראת ניסיון הנחיתה כ-300 קילומטרים מהקוטב הדרומי שלו, בצד הפונה לכדור הארץ.
במהלך ההכנות לתמרון הנחיתה עצמו, התגלו בעיות במדי הטווח של הנחתת – לייזרים שאמורים למדוד את גובהה מעל פני הירח. היא ביצעה הקפה נוספת סביב הירח בזמן שמהנדסי החברה ניסו למצוא מעקפים לתקלה, ולהשתמש ברכיבים מקבילים מהמכשירים של נאס"א בנחתת.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
החיסון המתגבר יוצא לשוק
ילדים זה שמחה
מזל טוב: האם נולד רובוט חדש מתאי אדם?
לאחר מכן היא התחילה את תמרון הנחיתה, שכלל הנמכה הדרגתית לגובה של כמה עשרות קילומטרים, ואז נחיתה ממונעת שהיתה אמורה להימשך כ-11 דקות. בשלב זה הנחתת היא אוטונומית לחלוטין, ומחשב הנחיתה הוא שמקבל את ההחלטות. בסיומו של שלב זה היו דקות ארוכות של דממת אלחוט, ורק לאחר מכן הודיע ראש צוות הבקרה של החברה כי יש קשר עם הנחתת, אבל חלש.
הנחתת אמורה לפעול על פני הירח כ-14 ימי ארץ, כלומר במהלך היום הירחי, אך מכשיריה אינם מותאמים לטמפרטורה של הלילה הירחי שצונחת באזור הקוטב לכ-150 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. היא גם הייתה אמורה לשחרר זמן קצר לפני הנחיתה מצלמה חיצונית שתרחף בסמוך אליה ותתעד את הנחיתה. עדיין לא ברור אם התוכנית יצאה אל הפועל, ואם כן – החברה עדיין לא פרסמה את התמונות.
מכשירים ושירים
הנחתת נושאת כאמור מכשירים מדעיים של סוכנות החלל האמריקנית, נאס"א, שגם מימנה את רוב עלות המשימה, 118 מיליון דולר, במסגרת תוכנית CLPS לעידוד משימות לא מאוישות לירח. התוכנית מיועדת לאסוף מידע ולפתח טכנולוגיות שיתמכו בתוכנית ארטמיס, שבמסגרתה ארצות הברית מתכננת לשוב ולהנחית בני אדם על הירח בשנים הקרובות.
המכשירים של נאס"א הם גלאי רדיו לחקר המטען של חלקיקים באדמת הירח; מצלמה לניתוח הרכב האבק שמתרומם בנחיתה ובחינה כיצד הנחיתה משפיעה על פני הירח; מכשיר LIDAR – מד-טווח לייזר – למדידת גובה החללית מעל פני השטח; משדר רדיו לניווט על פני הירח; מכשיר חדשני למדידת כמות הדלק במכלים בכבידה החלשה של הירח; ומחזיר לייזר לאיתור הנחתת על הקרקע מלוויין המקיף את הירח.
לצידם נמצאים בנחתת מטענים פרטיים, שכוללים ניסוי באריג לבידוד תרמי שפיתחה חברת ההלבשה "קולומביה"; מצלמה שתיפלט מהנחתת בגובה 30 מטר ותתעד את הנחיתה מהצד; מצלמות של חברה קנדית לצילומים אסטרונומיים מפני הירח; כונן מחשב שבוחן שימור מידע דיגיטלי בסביבה הירחית המאתגרת; מיצג של האמן האמריקני ג'ף קונס (Koons), וכן קבצים דיגיטליים של גופים העוסקים בשימור הידע של האנושות, בהם ארגון Arch Mission Foundation שהיה אחראי גם לספרייה הדיגיטלית במשימת "בראשית", והגניב לתוכה דובוני מים. אחד האוספים הדיגיטליים הוא "קודקס הירח" – אוסף יצירות של משוררים, סופרים, מוזיקאים, קולנוענים ואמנים אחרים מ-157 מדינות. היצירות הותקנו בצורה ממוזערת על התקני אחסון דיגיטליים ומכניים, והותקנו בארבעה כוננים זעירים, בגודל מטבע, שכל אחד מהם יטוס לירח במשימה אחרת. בנחתת אודיסאוס מותקן "אוסף נובה", הכולל גם את השיר העברי הראשון שטס לירח – השיר "אימא שלי" של המשוררת ללי מיכאלי, שאצור בכונן גם בעברית וגם באנגלית.
עשו היסטוריה
חברת Intuitive Machines נכנסה להיסטוריה עם החללית הפרטית הראשונה שנוחתת על הירח. קדמו לה שלושה נסיונות שנכשלו: של בראשית הישראלית ב-2019, של חברת iSpace היפנית ב-2023 ושל חברת אסטרובוטיק האמריקנית בתחילת השנה הנוכחית. זו גם החללית האמריקנית הראשונה שנוחתת על הירח מאז סיומה של תוכנית אפולו ב-1972.
אודיסאוס היא החללית השנייה שנוחתת סמוך לקוטב הדרומי של הירח, אחרי משימת צ'נדריאן 3 של הודו בקיץ האחרון. האזור הזה מושך מחקר רב, בעיקר כי חוקרים מעריכים שיש שם מים קפואים מתחת לפני הקרקע ובמכתשים עמוקים, מה שעשוי לסייע בהקמת בסיס מחקר קבוע על הירח. גם סוכנות החלל של סין צפויה לשגר במאי השנה משימה לאיסוף דגימות מאותו אזור. חברת Intuitive Machines עצמה מתכננת לשגר השנה עוד שתי נחתות לירח, וגם חברות אמריקניות נוספות מתכננות משימות לשם – פעילות שתגבר ככל שיתקרב מועד הנחיתות המאוישות של תוכנית ארטמיס.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
