כשחושבים על עונת הפריחה בישראל, ישר נזכרים באביב. אבל כבר בסוף הקיץ ובסתיו, לפני רדת הגשמים, מיני צמחים בודדים ומרשימים, הנקראים "מבשרי הגשם", מתעוררים לחיים.
הם פורחים ללא עלים - רק פרח בודד או תפרחת מופיעים מעל פני הקרקע. אלו פרחים שעובדים קשה כדי לפרוח, התנאים לא מיטיבים איתם, מזג האוויר עדיין חם והאדמה יבשה. המוכר ביותר הוא כמובן החצב, שאפשר לראות אותו כבר בחודשי יולי–אוגוסט.
החצב המצוי פורח מהגליל בצפון ועד הר הנגב בדרום. הפרחים הלבנים שלו ערוכים בדורים לאורך עמוד הפריחה גבוה, המגיע לפעמים עד מטר אחד או יותר
ד"ר מרגרטה וולצ'ק, אקולוגית צמחים ברשות הטבע והגנים, התייחסה לפריחה בסתיו: "כדי להתמודד עם התנאים הקשים בעונת הסתיו, הצמחים צריכים להגיע לעונת הפריחה עם 'מחסנים' מלאים בחומרי מזון - חומרי משמורת שהצמחים אגרו באברי האגירה התת-קרקעיים (בצלים או פקעות) בעונת הגשמים הקודמת. הם יצמיחו עלים חדשים שוב אחרי סיום הפריחה בעונה הגשומה. אלו צמחים מרהיבים ביופיים והרבה מהם אנדמיים (בלעדיים למדינתנו). זו תקופה נפלאה לצאת לטבע ולראות אותם, רק חשוב לזכור ללכת על השבילים, להיזהר לא לדרוך על הפרחים וכמובן לא לשכוח - אסור לקטוף".
יש אתרים רבים שבהם אפשר לראות מקבצים מרשימים של חצבים פורחים, וביניהם גן לאומי יודפת העתיקה, שמורת טבע חורבת קרתא, גן לאומי תל דור ועוד. עוד פרח שנשמע קרוב משפחתו של החצב, אך הוא לא -הוא בן-חצב סתווני. היכן שלא תטיילו בעונת הסתיו מהחרמון ועד להר הנגב - תפגשו אותו. למרות השם המרמז על קשר עם חצב, זה צמח זעיר (כ-10 סנטימטר גובה) עם פרחים קטנטנים ורודים עם פסים סגולים בחלק החיצוני של עלי העטיף ומאבקים סגולים קהים.
בנוסף, יש את החבצלות. ד"ר וולצ'ק מסבירה כי בארצנו קיימים שלושה מיני חבצלות, והן פורחות בעונה זו של השנה. חבצלת החוף, פרחיה לבנים יפיפיים ובוקעים היישר מהחולות, פורחת מתחילת אוגוסט עד סוף אוקטובר לאורך מישור החוף על קרקעות חול ועל סלעי כורכר מכוסים בחול. חבצלת הנגב, דומה לחברתה מהחופים, לבנה, ויפיפייה, פורחת מתחילת ספטמבר עד סוף אוקטובר בחולות המדבר, ובת-חבצלת קטנת-פרחים, גרסה קטנטנה של חבצלת בעלת עלי כותרת לבנים, פורחת מסוף אוגוסט עד סוף אוקטובר על מחשופי סלע בחורש הים-תיכוני.
"אחרי קיץ חם מאוד ומאתגר, כולנו מחכים בימים אלה לפריחה יפה ומלבלבת, שבתקווה תסייע במעט לשיפור התקווה הלאומית", אומרת יעל זילברשטיין-ברזידה, מנהלת יחידת סקרי הטבע בחברה להגנת הטבע. "החצבים עכשיו בשיאם, גם חבצלות החוף כבר פורחות ובקרוב, תלוי במועד שבו יגיעו הגשמים הראשונים, אנחנו צפויים לראות מבשרי סתיו נוספים. בן חצב סתווני למשל יגיע לפני הגשם הראשון, ואילו את סתוונית היורה, בעלת הפריחה הוורודה הבהירה, נראה רק אחרי הגשם הראשון".
חלמונית גדולה היא אחד המינים המושכים חובבי טבע מכל הארץ, בשל הפרחים הגדולים בצבע צהוב חלמון בוהק שלה. רק לאחרונה הוכרזה שמורת טבע חלמוניות באזור נחל הבשור, שם החלמונית משגשגת. הצמח גדל בעיקר מזרחית לקו פרשת המים, באזור הררי מהחרמון והר מירון בצפון ועד הר הנגב בדרום בבתות וערבות בין בני שיח נמוכים.
נרקיס סתווי, הנמצא בסכנת הכחדה בישראל, הוא אחד משני מיני נרקיס הגדלים בישראל והוא מוכר הרבה פחות מאשר הנרקיס נמצוי והפרח שלו צנוע בהרבה. נרקיס סתווי מצוי ברכסי כורכר בחוף כרמל ואפשר לצפות בו גם מכביש החוף במקומות בהם הוא חוצה את רכסי הכורכר. תוכלו ליהנות מפריחתו של נרקיס סתווי בשמורות רבות, למשל שמורת נחל תנינים, שמורת חרבת מלח, שמורת חוף דור הבונים, שמורת חוף גלים ועוד.
ליד נרקיס סתווי פורח בחלק מאותם האתרים ובאותה העונה צמח נוסף הנמצא בסכנת הכחדה - כרכום גיירדו, זן חופי. הפרחים שלו גדולים, צומחים ישר מתוך האדמה.
בנוסף גם ניתן למצוא את הנימפיאה הלבנה, שגם היא פורחת. אבנר רינות, סוקר טבע בכיר בחברה להגנת הטבע, אמר: "הנימפאה הלבנה היא צמח מים שנכחד מישראל, עם ייבוש ביצות עמק החולה והשרון. הוא הושב לטבע בעשורים האחרונים, בעיקר בשמורות טבע, כגון שמורת החולה. כיום, הצמח נשתל במקווי מים רבים, כגון בריכות נוי, גם במרחב העירוני".
ברשות הטבע והגנים מסבירים כי הפריחה הסתווית חשובה לקיום מגוון רחב של חרקים, עבורם הפרחים מהווים מקור מזון בעונה בה מקורות מזון מצומצמים. משבר האקלים עשוי לשבש את הסנכרון בין עונת הפריחה לבין הופעת החרקים המאביקים ולפגוע בשרידות של הצמחים של החרקים ובמגוון ביולוגי.
