כשאדם חתום על מאמר אקדמי שעובר ביקורת עמיתים, המוניטין שלו כחוקר מועצם. יוקרתו ומעמדו המקצועי נמדדים לפי מספר הפרסומים שלו לאורך הקריירה ולפי איכותם. האיכות, בתורה, נמדדת על פי היוקרה של כתב העת שבו התפרסמו מאמריו ומספר הציטוטים שלהם במאמרים אחרים.
יש בעולם האקדמי כמה סוגים של דירוגים, כגון מדד הירש (h-index), שמשקלל את הפרסומים של מדען ומציג אותם בתור מספר יחיד. הדירוגים האלה עוררו עם השנים ביקורת לא מעטה, על כך שהם מעודדים מדענים לפרסם מאמרים מיותרים, על חשבון האיכות. אבל יש תופעה מכוערת אף יותר, שמערערת את עצם האמון הבסיסי בשיטה הקיימת לקידום חוקרים: מכירת קרדיטים על מאמרים.
קרדיט לכל דורש
לאחרונה פורסמה בכתב העת Nature כתבה על רוכשי הקרדיטים: חוקרים, או אנשים שמתיימרים להיקרא כך, שקונים במיטב כספם את הזכות להופיע בתור כותבי מאמרים, אף על פי שלא היו מעורבים כלל במחקר המתואר בהם.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
הפיזיקה הקוונטית של החיים עצמם
מרכבת הפטריות של חיידקי השיניים
הפילים בייתו את הפילים
קיימים כמה אתרים שבהם מתפרסמים "מאמרים למכירה". השיטה פשוטה למדי: חוקרים שחתומים על מאמר שעדיין לא פורסם, אך כבר עמד בבדיקה מדוקדקת של מומחים בתחומו (ביקורת עמיתים), מפרסמים את כותרת המאמר, ותמורת תשלום יכול כל אחד לצרף את שמו ככותב נוסף של המאמר. התעריף הממוצע הוא מאות עד אלפי דולרים, והתשלום עובר לכיסיהם של נוכלים בכסות אקדמית.
בשנת 2019 החלו לצוץ באתרי אינטרנט וברשתות חברתיות פרסומות חשודות של מכירת קרדיטים על מאמרים. התופעה תפסה על עיניהם של הכלכלנית אנה אבלקינה (Abalkina) מהאוניברסיטה החופשית של ברלין והמהנדס ניק וייז (Wise) מאוניברסיטת קיימברידג', שפעלו בנפרד, והם יצאו לתור אחרי מקורות התופעה.
וייז ואבלקינה מצאו פרסומות באתר הרוסי International Publisher ובערוצי טלגרם ופרופילים בפייסבוק, שלפחות אחד מהם פועל מאיראן. בין 2019 ל-2021 איתרה אבלקינה באתר הרוסי מעל אלף פרסומות לקרדיטים על מאמרים שערכם נאמד בכ-6.5 מיליון דולר. היא הצליחה לקשר 460 מאמרים לפרסומות הללו.
בעקבות זאת, כתבי עת שפרסמו את המאמרים פתחו בחקירה. בקיץ האחרון, כתב עת שעוסק בטכנולוגיות למידה דחה כ-30 מאמרים בחשד שנמכרו בהם קרדיטים דרך International Publisher. בנוסף, האתר Retraction Watch, שעוסק כבר שנים בדיווח על שחיתויות מדעיות, פתח בחקירה עצמאית של האתר הרוסי ועיסוקיו המפוקפקים.
הטבעת מתהדקת
בזכות עבודתה של אבלקינה התעוררו החשדות גם באחד הגופים הגדולים ביותר העוסקים בפרסום כתבי עת מדעיים – בית ההוצאה לאור שפרינגר (Springer), שבסיסו בגרמניה. במאי 2022 דחתה ההוצאה, לראשונה בתולדותיה, מאמר בחשד למכירת קרדיט. בהמשך דחו שם עוד 11 מאמרים בנסיבות דומות.
"אנו נוקטים גישה של אפס סובלנות", אומר טים קרסייס (Kersjes), יועץ בתחום היושרה המחקרית בסניף ההולנדי של שפרינגר. "מדובר כאן ביושר ובאמינות של רשומה ציבורית, וקוראים אמורים להאמין בכך שכל המחברים ששמם מופיע על המאמר אכן ביצעו את העבודה".
גם וייז לא ישב בחיבוק ידיים. הוא הבחין שמאמרים מסוימים שעברו ביקורת עמיתים אך עדיין לא פורסמו בכתב עת, מופיעים תחילה עם רשימת כותבים אחת, ואחרי סבב של ביקורת עמיתים הם מופיעים מחדש כששמות נוספים חתומים עליהם. בין השאר הוא דיווח על חשדותיו לוויטלי פצ'רסקי (Pecharsky), מדען בתחום הנדסת החומרים מאוניברסיטת איווה סטייט, שהיה העורך של כתב עת נחשב בתחום.
פצ'רסקי, שהלך לעולמו בדצמבר 2022, רתח מזעם כששמע על הפרסומות: "אני יודע שהרבה דברים הם למכירה, אבל קרדיט על חיבור מאמר? זה מטורף לגמרי, בלתי מתקבל על הדעת", אמר. המאמר שווייז הצביע עליו נדחה, ואחריו עוד שניים; החשוד הרביעי עדיין מצוי תחת חקירה. עבודת הבילוש של וייז הביאה לפתיחת חקירות גם בכתבי עת אחרים, שהסתיימו בדחיית הפרסומים.
מרדף אחרי הרוח
לפני מספר חודשים פרסמנו כאן ריאיון עם אליזבת ביק, שמקדישה את חייה לחשיפת שחיתויות מדעיות, או כפי שהיא קוראת לזה – "הצד האפל של המדע". ביק סיפרה על בתי חרושת למאמרים, שצצים כפטריות אחרי הגשם ומוכרים קרדיט על מאמרים מפוברקים. אולם הפעם הסיפור הוא אחר. מדובר במאמרים אמיתיים, שנראים לכאורה תמימים, דבר שמעיד כי השיטה משתכללת ומתרחבת. "אנחנו רודפים אחריהם והם תמיד מקדימים אותנו בצעד", מודים לדאבונם וייז ואבלקינה.
בבריטניה, מולדתו של וייז, פועלת כבר קרוב ל-25 שנה ועדה בלתי תלויה בשם COPE, שמייעצת למו"לים בנושאי מדיניות אתית. בוועדה עוקבים בדאגה אחרי ההתרחשויות. דברה קאהן (Kahn), מחבר הנאמנים של הוועדה, אומרת: "זהו עסק גדול, שמנוהל על ידי גופים יותר ויותר מתוחכמים".
מפעל השחיתות הנרחב הזה, שכאמור רק הולך ומתעצם, נובע מעיוות בשיטת ההערכה האקדמית. במדינות רבות, חוקרים נמדדים ומוערכים בראש ובראשונה לפי מספר המאמרים שהם מפרסמים, בלי קשר לאיכותם ולחשיבותם. כשגובר הלחץ לפרסם בכל מחיר וכך לנפח את קורות החיים, החוקרים נדחקים אל הקיר ונוקטים צעדים פסולים כאלה. דרושים עוד חוקרים בעלי חושים מחודדים - בלשים עצמאיים, מיומנים ועשויים ללא חת, שיחד עם ממונים בהוצאות לאור ובאקדמיה ישמשו שומרי הסף של האתיקה המדעית ואמינות המחקר.
יהונתן ברקהיים, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
