שמן זית הוא אחד ממוצרי הצריכה הבסיסיים בישראל, כחלק מהתזונה הים תיכונית. בעולם כולו מייצרים כ-3 מיליון טונות של שמן זית בשנה, כ-85% מהם במדינות אירופה - בעיקר בספרד, באיטליה, בפורטוגל וביוון. הצריכה בישראל עומדת על כ-25 אלף טונות בשנה, כאשר חצי מהכמות מיוצרת בישראל וחצי מיובאת, והצריכה השנתית הממוצעת לנפש בישראל, שעלתה בעשור האחרון בכ-50%, עומדת על כ-3 ק"ג. זאת לעומת כ-15 ק"ג לנפש לשנה ביוון, כ-25 ק"ג לנפש לשנה באיטליה וכ-1 ק"ג לנפש לשנה בארה"ב.
בחודשים האחרונים יש מחסור גדול של שמן זית בעולם כולו וגם על המדפים בחנויות בישראל. בהתאם, המחירים, שהאמירו שוב ושוב בשנים האחרונות, מגיעים לאחרונה לשיא חדש. הסיבה לכך היא שתנובת שמן הזית במדינות הים התיכון בשנה החולפת ירדה משמעותית. בספרד נרשמה בשנה האחרונה ירידה של כ-50% בתנובה, ובאיטליה היא ירדה בחלק מהאזורים אפילו ב-80%.
הסיבה לכך היא אחת – משבר האקלים. העלייה המתמדת והמתמשכת בטמפרטורה הממוצעת באזור הים התיכון, שגורמת לגלי חום ממושכים וקיצוניים בקיץ ובחורף ולמיעוט משקעים במהלך השנה, הם אלו שגורמים לפגיעה בעצי הזית ולירידה ביבולים.
בעוד שמאז המהפכה התעשייתית הטמפרטורה הממוצעת בעולם כולו (ממוצע של יום ולילה, קיץ וחורף, ים ויבשה, ובחצי הכדור הצפוני והדרומי) עלתה בכ-1.1 מעלות צלזיוס, באזור הים התיכון היא עלתה בכ-1.5 מעלות. אזור קטלוניה בספרד, לדוגמה, שבו גדלים עצי זית רבים, חווה בשנים האחרונות בצורת קיצונית, כאשר ב-30 החודשים האחרונים כמות הגשם ירדה משמעותית והמאגרים יבשו והובילו להגבלות בשימוש במים.
בקיץ האחרון היו בספרד ארבעה גלי חום ממושכים והטמפרטורה הייתה גבוהה ב-1.3 מעלות מהטמפרטורה הממוצעת בחודשים אלו, וכן נמדדו טמפרטורות שיא של 45 מעלות. גם באיטליה וביוון נרשמו טמפרטורות שיא, וביולי 2023 הטמפרטורות בחלק מהמקומות בשתי המדינות הגיעו ל-15-10 מעלות מעל לממוצע. גם החורף הקודם היה שחון ונמדדו בו גלי חום. לדוגמה, באמצע נובמבר 2023, הטמפרטורה שנמדדה בצפון יוון הייתה גבוה ב- 15 מעלות מעל לטמפרטורה הממוצעת באזור.
מיעוט הגשם והחום הכבד פוגעים בניצני עץ הזית, בגודל הזיתים ובהתאם גם בתפוקה של הפרי, אבל גם באיכות השמן. מחסור בגשם מקשה על עצי הזית לפרוח ולהניב פירות באביב, והחום הכבד בקיץ פוגע ביכולת של הפרי לגדול ומשנה את ההרכב של השמן. שינויי האקלים משפיעים גם על השגשוג של חרקים פולשים שפוגעים בפרי, כמו זבוב פירות הזית ועש הזית.
משבר האקלים, על העלייה בטמפרטורה והירידה בכמות המשקעים, משפיע על שווקי המזון בעולם כולו. כמו הזיתים גם התנובה בכרמים באירופה ירדה משמעותית בשל העלייה בטמפרטורה והירידה בכמות המשקעים ואיכות היין נפגעה. עלייה בטמפרטורה בחורף פוגעת גם ביבולי עצים נשירים, כמו אפרסקים, שקדים ותפוחים. לצד אלו, מיעוט שעות קור, רוחות והצפות פוגעים בגידולים רבים.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דוד גרינשפןבחודשים האחרונים נוכחנו כולנו כמה חשוב לשמור על החקלאות המקומית וכמה ביטחון מזון הוא מרכיב מרכזי בחוסן הלאומי שלנו. אבל שינויי האקלים צפויים להשפיעה על סוג הגידולים שניתן יהיה לגדל בישראל, על תנובת הפירות והירקות ועל עלותם. הם ישפיעו גם על העלות של פירות וירקות מיובאים וכן על העלות של מוצרים שונים שמופקים מהם. לכן, על מדינת ישראל להיערך בהתאם ולהשקיע במחקר ובטכנולוגיות מתקדמות בתחום.
במקביל, חשוב להקטין גם את בזבוז המזון, שמגיע לכ-30% מהתנובה. אך מעל לכל חשוב להפנים כי המחסור בשמן הזית והעלייה במחירו הם רק קצה קצהו של הקרחון, המפשיר. משבר האקלים, צפוי להשפיע בשנים הקרובות על חיינו ועל אורחות חיינו, וגם על הצלחת שלנו, ועלות שמן הזית תהיה הדאגה הקטנה שלנו אם לא נפעל ועכשיו.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי" (פרדס, 2023) ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
