קצה היקום מעולם לא נראה קרוב יותר: מכון ויצמן למדע מצטרף לתאגיד GMTO הבין-לאומי, המאגד תחתיו את מיטב האוניברסיטאות ומכוני המחקר, ומוקדש לבניית הטלסקופ "מגלן" - הטלסקופ הקרקעי הגדול והחזק בעולם.
במכון ויצמן למדע אמרו כי ההצטרפות תאפשר למדעני המכון לתרום מהידע ומהמומחיות שלהם לפיתוח הטכנולוגי של הטלסקופ ולבצע תצפיות אסטרונומיות למרחקים ומרחבים שטרם נצפו עד כה. "הצטרפות המכון לשותפות 'מגלן' היא ניצחון ענק עבורנו. היא מחזקת את מעמדנו ומשפרת את יכולותינו" אומר וולטר מאסי, יו"ר תאגיד GMTO ולשעבר ראש הקרן הלאומית למדע של ארצות-הברית. "הידע והניסיון של מדעני המכון מהותיים למשימתנו - לכוון את המראות הגדולות בעולם לעבר השמים ולחשוף את צפונות היקום".
פרויקט הקמתו של טלסקופ הענק מגלן מצוי בשלבים מתקדמים מאוד באחד האתרים הטובים ביותר בכדור-הארץ לחקר היקום: מצפה הכוכבים של לאס קמפאנס בדרום מדבר אטקמה שבצ'ילה. הטלסקופ מצויד במערך מעגלי של שבע מראות, הגדולות מסוגן, ויתבסס על הטכנולוגיות האופטיות המתקדמות ביותר. טכנולוגיה זו תאפשר לחוקרים לצפות למרחק של מיליארדי שנות אור, בהפרדה זוויתית (רזולוציה) גבוהה פי 10 מזו של טלסקופ החלל "האבל".
במכון ויצמן למדע אמרו כי יכולות אלה יאפשרו לחוקרים מרחבי העולם לגלות, בין היתר, כיצד נוצרות ומתפתחות מערכות של כוכבי-לכת, לאפיין כוכבי-לכת הסובבים סביב כוכבים מרוחקים, ולאתר סימני חיים במערכות אלה. בניית הפרויקט מתוכננת להסתיים לקראת תום העשור.
"ההצטרפות לשותפות 'מגלן' מזניקה אותנו שנות אור קדימה", אומר פרופ' אבישי גל-ים, דיקן הפקולטה לפיסיקה במכון וראש המכון לחקר חלל ואופטיקה על-שם אנדרה דלורו. "זוהי זכות להיות חלק מנבחרת בינלאומית הניצבת בחזית חקר החלל. ההצטרפות תאפשר לנו לשדרג את היכולות שלנו בתחום תצפיות החלל, לפתח מכשור שישמש את האסטרופיזיקאים המובילים בעולם בתצפיותיהם – ולעבוד שכם אל שכם עם השותפים הבכירים בתחום". למעשה, עוד לפני ההצטרפות הרשמית, סייעו מדעני המכון לפתח את אחד המכשירים המדעיים הראשונים שישמשו את מגלן – ספקטרוגרף שנועד לחקור כוכבי-לכת דמויי כדור-הארץ.
מכון דלורו של מכון ויצמן למדע מתמקד בחקר טבעו של היקום - מהחלקיק התת-אטומי הקטן ביותר ועד הגלקסיות המרוחקות ביותר. המכון מאגד מדענים החוקרים תופעות קוונטיות של אור וחומר; אסטרופיסיקאים החוקרים את מרחבי החלל וכוכבי הלכת – ממיקרו-מטאורים דרך ענקי גז ועד פיצוצי סופר-נובה בקצוות הרחוקים ביותר של היקום – ותאורטיקנים החוקרים תופעות בקני מידה עצומים וזעירים כאחד. כל אלה יירתמו כעת למאמץ הבין-לאומי להזניק קדימה את חקר החלל, לגלות שמשות וגלקסיות שטרם נצפו, ולזהות סימני חיים בכוכבי-לכת רחוקים.
מכון ויצמן למדע הוא החבר ה-13 בשותפות GMTO והוא מצטרף אל אוניברסיטת הרווארד, מכון סמית'סוניאן, אוניברסיטת אריזונה, אוניברסיטת המדינה של אריזונה, תאגיד האסטרונומיה האוסטרלי, האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה, מכון קרנגי למדע, קרן המחקר של סאו פאולו, המכון הקוריאני לאסטרונומיה וחקר החלל, אוניברסיטת טקסס A&M, אוניברסיטת שיקגו ואוניברסיטת טקסס באוסטין.
