כישלון שיגור אירופי
שני לווייני תצפית אירופיים אבדו עקב כשל בטיל השיגור Vega C של חברת "אריאן" (Arianspace) וסוכנות החלל האירופית ESA, שהסתיים בהתרסקות לאוקיינוס האטלנטי. זה היה השיגור השני בלבד של הדגם החדש של טיל וגה, אחרי שיגור בכורה מוצלח ביולי השנה. הפעם הטיל נשא שני לוויינים של חברת איירבוס, שנועדו לשמש חלק ממערך ה"פליאדות", לווייני צילום ברזולוציה גבוהה לשימוש משולב, צבאי ואזרחי. השימוש במערך שלם - ארבעה לוויינים - מאפשר לצלם את אותו מקום כמה פעמים ביום.
5 צפייה בגלריה
בהתחלה הכל נראה בסדר. שיגור הטיל Vega C מגיאנה הצרפתית, ב-20 בדצמבר 2022
(צילום מסך מהשידור של חברת Arianspace)
הטיל שוגר מבסיס החלל האירופי בקורו שבגיאנה הצרפתית. השלב הראשון מבין ארבעת השלבים שלו פעל כהלכה, אבל כשל בשלב השני חיסל את המשימה. "בערך 2:27 דקות אחרי השיגור אירעה אנומליה בשלב השני, והמשימה הסתיימה", הודיעה חברת אריאן. "אנו ממשיכים בניתוח הנתונים כדי לגלות את הסיבה לכשל".
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
מחשב, צייר לי כבשה
המשי החזק ביותר
למה אנחנו מתמתחים בבוקר?
הטלסקופ שהושבת בסוד
טלסקופ החלל ג'יימס ווב הושבת לשבועיים מפעילות מדעית עקב תקלת תוכנה שפגעה ביכולת לכוון אותו. סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, הודיעה השבוע כי הטלסקופ שב לפעילות סדירה ב-20 בדצמבר, לאחר שהועבר ב-7 בחודש ל"מצב בטוח", כדי לאפשר את תיקון התקלה. בהודעה נאמר כי הפעילות המדעית חזרה לסדרה לאחר תיקון התקלה, וכי התצפיות שהוחמצו ישובצו מחדש במועדים אחרים.
הטלסקופ שציין בימים האחרונים שנה לשיגורו, צילם ושלח בחודשים האחרונים תמונות מרהיבות ונתונים מדעיים רבים, אך גם נאלץ להתמודד עם תקלות ופגיעות. בין השאר נאס"א הודיעה בחודש שעבר כי היא משנה את דפוס ההפעלה של הטלסקופ, כדי להפחית את הסיכון לפגיעת מיקרומטאוריטים, שכבר גרמו נזק למראה הראשית שלו.
מאדים. סוף
סוכנות החלל האמריקנית, נאס"א, הודיעה השבוע כי נותק הקשר עם נחתת המאדים InSight, וכי צוות הבקרה לא הצליח לתקשר עמה מאז 15 בדצמבר. בהודעה נאמר כי נראה שהפעם ניתוק הקשר הוא סופי. בהמשך השבוע פרסמה נאס"א בחשבון של הנחתת בטוויטר צילום של מכשיריה, וצייצה בשמה כי "ייתכן שזו התמונה האחרונה שלי". בחודשים האחרונים דיווחה סוכנות החלל על ירידה בתפוקת האנרגיה של הנחתת בגלל החול שהצטבר על הלוחות הסולריים שלה, והעריכה כי היא תפסיק לתפקד בקרוב.
הנחתת InSight הגיעה למאדים בסוף 2018, כדי לחקור את המבנה הפנימי שלו. מכשיריה העיקריים הם סיימסומגרף, שהיא הציבה כמה מטרים ממנה בעזרת זרוע רובוטית, ומדחום שננעץ בעומק האדמה. בין השאר היא גילתה שלמאדים יש קרום דק מזה של כדור הארץ וליבה נוזלית, וכי למרות שהוא התקרר הרבה יותר מכדור הארץ, ייתכן שעמוק בפנים הוא עדיין פעיל גיאולוגית.
חללית קוריאנית סביב הירח
דרום קוריאה הצטרפה לרשימה המכובדת של מדינות שהצליחו להכניס חללית למסלול סביב הירח. החללית ששמה המלא הוא Korea Pathfinder Lunar Orbiter ומוכרת יותר בכינוי דנורי (Danuri), הפעילה בהצלחה את המנועים כדי להאט את טיסתה ולהילכד בכבידת הירח. היא נכנסה למסלול אליפטי שמביא אותה פעמיים ביממה למרחק של כ-100 קילומטרים מפני הירח.
5 צפייה בגלריה
אחת המשימות: לחפש קרח בקטבים. החללית דנורי מעל הירח
(הדמיה: Korea Aerospace Research Institute)
דנורי שוגרה לפני כחמישה חודשים מארצות הברית על גבי טיל פלקון 9 של ספייס אקס, וטסה אל הירח במסלול ארוך, המנצל את כבידת השמש כדי לחסוך בדלק. בשבועות הקרובים היא צפויה לעשות תיקוני מסלול שיכניסו אותה בהדרגה למסלול מעגלי, כ-100 קילומטר מעל פני הירח, ולהתחיל את משימתה המדעית. בין השאר היא נושאת מצלמה רגישה מאוד, ובאמצעותה היא תנסה לצלם את האזורים שהשמש לא מאירה לעולם, סמוך לקטבים של הירח. תמונות אלו יוכלו להכריע אם אכן יש באזורים אלו מרבצי קרח, כפי שחוקרים רבים משערים, מה שעשוי להיות משאב חשוב למשימות מאוישות.
דרום קוריאה משקיעה בשנים האחרונות סכומים עצומים בטכנולוגיות חלל. בין השאר היא מפתחת טילי שיגור ומנועים חדשים, ומתכננת להנחית תוך כמה שנים משימות רובוטיות על הירח ועל מאדים.
להדמות נחיתה על הירח
ועוד בעניין נחיתות צפויות על הירח, החברה הישראלית סים דוט ספייס נבחרה לספק את שירותי הסימולציה ובדיקת המערכות לנחתות של משימת "בראשית 2", המיועדות להגיע אל הירח ב-2025. מנכ"ל החברה, אסף לוין, ושותפו אמיר נוטע הקימו אותה לאחר משימת בראשית 1, שהסתיימה בהתרסקות החללית הישראלית על הירח. לוין היה ראש תחום התוכנה בעמותת SpaceIL, ונוטע היה קבלן משנה בצוות הסימולציה והמעבדה של החללית. החברה שהקימו ב-2019 עוסקת בפיתוח סימולטורים ומערכות בדיקה לתחומי התעופה והחלל.
משימת בראשית 2 מורכבת מחללית שתיכנס למסלול סביב הירח, ולאחר מכן תשחרר שתי נחתות קטנות. אחת מתוכננת לנחות על הצד הקרוב של הירח, ואחת על הצד הרחוק. החללית עצמה אמורה להמשיך להקיף את הירח במשך חמש שנים. "התעשייה האווירית בונה את החללית עצמה ותעשה גם את הסימולציה והבדיקות שלה. אנחנו נספק את שירותי הסימולציה, את המעבדה ההיברידית ואת המאמן לשתי הנחתות", מסביר לוין, ומפרט: "סימולציה הוא שלב דיגיטלי לגמרי, שבו תוכנה מדמה את כל רכיבי המערכת, ובודקת איך הם משתלבים יחד. למשל אם צריכת החשמל של כל המכשירים מתאימה למה שהחללית יכולה לספק, או אם פעילות של כמה מכשירים יחד לא גורמת להתחממות יתר. הבדיקות נעשות במחשב באופן וירטואלי לחלוטין. לאחר מכן, בשלב המעבדה ההיברידית, אנו בוחנים את התפקוד של החומרה עצמה, של הרכיבים שיטוסו לחלל. מן הסתם לא נפעיל במעבדה את מנוע החללית, אבל נבחן למשל אם השסתום שמזרים אליו את הדלק נפתח כשהוא מקבל את הפקודה".
לאחר מכן, כשנה לפני הנחיתה, מתחיל צוות הבקרה לעבוד עם המאמן. "זה מה שמכונה 'סימולטור' בציבור הרחב", מסביר לוין. "מערכת שמבוססת על הסימולציה המערכתית, ובה אפשר לבדוק את תפקוד הנחתות בתנאים שונים ובמצבים שונים, להדמות את שלבי הנחיתה ולראות מה קורה כשמפעילים מכשירים בסדר פעולות מסוים או בסדר אחר, וכן הלאה. בשלב הזה נוסיף כנראה גם אלמנט של ויזואליזציה, כך שהצוות יוכל לראות הדמיה של החללית ושל מה שהיא 'רואה'".
העסקה בין SpaceIL לספייס דוט קום, שהיקפה הכספי לא פורסם, סוכמה בתום חודשים ארוכים של משא ומתן. "זו אחריות גדולה מאוד. הסימולציה והמעבדה ההיברידית מאפשרות לבצע בדיקות מקיפות ויסודיות של הנחתות, כדי למנוע תקלות בחלל ולדעת איך להתמודד עם תקלות שכן עלולות לקרות", מסכם לוין. "ברמה האישית, זה כיף גדול לעבוד שוב עם SpaceIL. בפעם הקודמת לא סגרנו את הסיפור, ולא נחתנו נחיתה רכה על הירח עם דגל ישראל. זו ההזדמנות שלנו לתקן את הסוף של הסיפור".
איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
