השבת ראמים לטבע
(צילום: רשות הטבע והגנים)
יצאנו בשעות הבוקר יחד עם אריק סוכר מחי בר יוטבתה, כדי לשחרר שלושה ראמים לבנים לטבע. בישראל חיים 111 ראמים בחי בר ובין 150-100 ראמים בטבע. "מין נחשב בסכנת הכחדה כשיש פחות מ-200 פריטים בטבע, ולכן הפיילוט הזה יימשך", מצהיר סוכר.
נושא בעלי החיים בסכנת הכחדה הוא סוגיה מורכבת, שאיתה מתמודדת רשות הטבע והגנים מזה שנים רבות, בדרכים שונות. אחת הדרכים שעליהן שוקדת הרשות היא הקמת גרעיני רבייה לבעלי החיים הללו, גידולם והשבתם לטבע באופן מבוקר, כך שיתאקלמו מחדש באזור המחיה הטבעי שלהם ואף יתרבו באופן טבעי. גרעין רבייה כזה קיים בחי בר יטבתה "יש לנו פה דישונים, יענים, ערודים, פראים, צבאי נגב, בגדול", אומר סוכר. גם בחי בר כרמל בצפון נערכת פעילות דומה עם חיות בר מקומיות, וגם שם מגדלים בעלי חיים הנתונים בסכנת הכחדה ומשחררים אותם לטבע מתוך תקווה לשגשוג המין הנכחד.
מדובר בתהליך ארוך ומורכב שאת פירותיו לא תמיד רואים, או שרואים בקצב איטי מאוד ולא תמיד יש הצלחות. אך אריק סוכר ואנשי הצוות שלו לא אומרים נואש. לעיתים יש גם רגעים מרגשים כמו המלטה של ראם לבן בשמורה, אירוע די נדיר בפני עצמו.
הראם הלבן הוא אנטילופה (משפחת הפריים), ולו קרניים ארוכות ומרשימות, בליטת כתף ניכרת וזנב שעיר. הוא מצוי בעיקר בשטחים המדבריים של חצי האי הערב, ונכחד מהטבע לפני כחצי מאה. משקלו כ-75-65 ק"ג, פרוותו לבנה, ורגליו חומות. גרעין הרבייה של הראמים נפתח בשמורת טבע חי-בר יטבתה שבדרום הערבה ב-1978, וכ-20 שנה מאוחר יותר החל שחרור פרטים לטבע.
בעשור שמ-1997 עד 2007 שוחררו בנגב עשרות ראמים בשבע פעימות של 21-10 פרטים בכל פעימה. הפרטים שוחררו בשיטת "שחרור רך", תהליך מדורג שבו הועברו הראמים מחי-בר למכלאה בשטח המיועד, לטובת אקלום מוצלח. ב-2017 התהליך נעשה ב"שחרור קשיח" – העברה לשטח ושחרור מיידי. זוהי שיטה יעילה וגמישה שמאפשרת שחרור זריז של פרטים רבים באתרים שונים.
"כמה פעמים בשנה ממשיכים לשחרר ראמים לבנים לטבע. מרדימים, מכניסים לארגז ומשחררים", אומר סוכר. "לראות חיה חוזרת לטבע זה באמת סיפוק ברמה מאוד מאוד גבוהה".
הראם הלבן נורה בחץ הרדמה ומוכנס לתוך ארגז שממנו ישוחרר בזהירות חזרה לטבע. הפקחים ואנשי החי בר עוקבים בדריכות אחר השחרור. הראם מתקדם בהיסוס, ולאט לאט מתחיל לדהור קלות, בהמשך הוא יעלם מהעין כשהוא ממושדר (למשך שנה) בטבע, וכך יהיה ניתן לעקוב אחר אורחות חייו ולראות האם הוא התאקלם חזרה במרחב הטבעי.
תהליך ההשבה לטבע כולל מספר שלבים: החי-ברים משמשים אתרי רבייה ומהם מעבירים פרטים לטבע על-פי תוכנית רב-שנתית. לאחר השחרור בטבע מבצעים אחריהם ניטור ומעקב רב-שנתיים כדי ללמוד את מידת ההצלחה: האם הפרטים שורדים ומהו אחוז השרידות, האם פרטים המשוחררים מעמידים צאצאים והאם הצאצאים מעמידים צאצאים, האם האוכלוסייה בטבע גדלה והאם היא מתפשטת, ניטור הפרטים ששוחררו לטבע מתבצע באמצעים כגון משדרי ג'י פי אס מצלמות וסקרי גללים בשטח.
ד"ר טל פולק, אקולוגית הערבה הדרומית ברשות הטבע והגנים, אמרה: "ככל שהראמים שאנחנו משחררים מצטרפים מהר יותר לראמים בטבע, סיכויי השרידה שלהם גבוהים יותר. שמנו לב שפרטים צעירים משתלבים מהר יותר, כנראה בגלל שהם לא צריכים לריב על המקום שלהם בעדר. הראמים הם אוכלי עשב, ניזונים מצמחים חד שנתיים ורב שנתיים במדבר, רוב המזון העיקרי שלהם זה עצי שיטה"
מעניין אתכם לדעת עוד? בואו להאזין להסכת ארצישראלי מצוי בנושא הראמים והשבתם לטבע https://www.parks.org.il/new/hescet/
נתקלתם במפגע או במישהו שפוגע בחיות בר, ביבשה או בים, התקשרו למוקד שלנו: 3639*, גם בווטס אפ: 054-9642434
