בשנת 1831, התפרצות געשית אדירה פלטה גזים גופריתיים לאטמוספרה, יצרה חסם שהחזיר את אור השמש לחלל וגרמה להתקררות עולמית של כמעלת צלזיוס אחת. כתוצאה מכך, הוביל מזג האוויר הקר לפגיעה הרסנית ביבול ואף לרעב כבד, בעיקר ביבשת אסיה.
6 צפייה בגלריה
האי סימושיר, שמהווה חלק מהאיים הקוריליים, בו אירעה ההתפרצות הגעשית העוצמתית בשנת 1831
(צילום: Oleg Dirksen, University of St Andrews)
ההתפרצות כונתה "התפרצות המסתורין" האחרונה של כדור הארץ. בעוד שמדענים ידעו שזהו אירוע מרכזי שגרם לשינוי אקלימי ולטלטלה חברתית, זהותו של הר הגעש האחראי על כך נותרה בגדר תעלומה ועמדה בלב ויכוח סוער עד כה. כעת, מחקר חדש, בהובלת ד"ר וויליאם האצ'יסון מבית הספר למדעי כדור הארץ והסביבה באוניברסיטת סנט אנדרוז שבסקוטלנד, אשר פורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, חושף כיצד נותחה ליבת הקרח מהאירוע המכונן, מה שהוביל לזיהוי בהתאמה מושלמת של מרבצי האפר שנפלטו לפני כמעט 200 שנה.
"רק בשנים האחרונות פיתחנו את היכולת לחלץ חלקיקי אפר מיקרוסקופיים מליבות קרח קוטביות ולערוך עליהן ניתוחים כימיים מפורטים - למרות שמדובר בחלקיקים זעירים למדי, בערך עשירית מקוטרה של שערה אנושית", הסביר ד"ר האצ'יסון.
החוקרים הצליחו לתארך ולהתאים במדויק את מרבצי ליבת הקרח להר הגעש זוואריצקי (Zavaritskii) באי המרוחק והבלתי מיושב סימושיר (Simushir), חלק מהאיים הקוריליים. האיים הללו שוכנים באוקיינוס השקט, ומהווים סלע מחלוקת בין רוסיה ליפן. עם זאת, האיים נתונים כיום בשליטה רוסית, ומשמשים כמוצב צבאי אסטרטגי. במהלך המלחמה הקרה, השתמשו הסובייטים באי סימושיר כבסיס סודי של צוללות גרעיניות, ועיגנו כלי שיט במכתש געשי מוצף.
6 צפייה בגלריה
האזור שבו אירעה ההתפרצות הגעשית העוצמתית בשנת 1831
(צילום: Oleg Dirksen, University of St Andrews)
6 צפייה בגלריה
המיקום והנתונים של ההתפרצות הגעשית העוצמתית שאירעה בשנת 1831, והייתה עד כה מסתורית
(איור: Proceedings of the National Academy of Sciences (2024). DOI: 10.1073/pnas.2416699122)
"ניתחנו את הכימיה של הקרח ברזולוציה גבוהה מאוד, כך שהצלחנו להתחקות בסופו של דבר אחר העיתוי המדויק של ההתפרצות - אביב-קיץ 1831. מדובר במחקר שארך זמן רב והצריך שיתוף פעולה נרחב עם עמיתים מיפן ומרוסיה, ששלחו אלינו דגימות שנאספו מהר הגעש המרוחק" הסביר ד"ר האצ'יסון.
מחקר זה מחזק את העובדה שהאיים הקוריליים מהווים אזור געשי שנחקר עד כה בצורה גרועה למדי, אך גם כזה שחווה פעילות געשית לא מעטה.
6 צפייה בגלריה
האי המרוחק והבלתי מיושב סימושיר (Simushir), שמהווה חלק מהאיים הקוריליים
(צילום: Shutterstock)
הר הגעש זוואריצקי, שהתגלה כאחראי לאותה התפרצות עוצמתית בשנת 1831 נחשב אמנם למרוחק מאוד, אך בכל זאת כזה שהייתה לו השפעה גלובלית משמעותית על האקלים וכן השלכות חמורות על אוכלוסיות אנושיות. הר הגעש זוואריצקי לא התפרץ מאז 1957, אבל הוא עדיין נחשב להר געש פעיל - כלומר בעל פוטנציאל להתפרץ שוב בעתיד.
על כן, זיהוי המקורות להתפרצויות המסתורין ככלל הוא חיוני, מכיוון שהוא מאפשר למדענים למפות ולנטר את האזורים על פני כדור הארץ בעלי הסבירות הגבוהה ביותר לייצר אירועים געשיים משני אקלים. "יש כל כך הרבה הרי געש כמו זה שבאי סימושיר, מה שמדגיש עד כמה קשה ומאתגר יהיה לחזות מתי או היכן עלולה להתרחש ההתפרצות הגדולה הבאה. כמדענים וכחברה, עלינו לשקול כיצד לתאם תגובה בינלאומית כשההתפרצות הגדולה הבאה - כמו זו שאירעה ב-1831 - תתרחש", סיכם ד"ר האצ'יסון.
6 צפייה בגלריה
המלחין פליקס מנדלסון, שתיאר חלק מהשפעותיה של ההתפרצות הגעשית העוצמתית שאירעה באי סימושיר
(איור: Shutterstock)
אגב, פליקס מנדלסון, מלחין גרמני ממוצא יהודי, כתב באותה שנה על מזג האוויר הקטסטרופלי, אותו חווה כחלק ממסעו להרי האלפים, שבו תיאר את כמות הממטרים הגבוהה ואת הקור המקפיא, כמו גם את פסגות ההרים המושלגות, זאת על אף שהמסע התרחש בחודשי הקיץ.
