האם שוקולד יכול לסייע במלחמה במשבר האקלים? במפעל שנמצא בעיר הנמל המבורג שבגרמניה, פולי קקאו (בעיקר קליפותיהם) נכנסים בקצה האחד למכונה, ומהצד השני יוצאת אבקה שחורה שטומנת בחובה פוטנציאל להתמודדות עם שינויי האקלים. החומר, המכונה ביו-פחם (ביו-צ'אר, כשילוב של המילים פחם וביולוגיה באנגלית, כלומר פחם בעל פעילות ביולוגית), מיוצר על ידי חימום הקקאו בחדר נטול חמצן עד לטמפרטורה של 600 מעלות צלזיוס.
4 צפייה בגלריה
קליפות פולי הקקאו הטחונות מהן מיוצר בסופו של דבר הביו-פחם במפעל בהמבורג שבגרמניה
(צילום: AFP)
למעשה, אפשר לייצר ביו-פחם מכל חומר אורגני, עד לקבלת פחם שמיוצר במיוחד כתוסף לשיפור פוריות אדמה וגם כשיטה מעשית להפחתת גזי חממה והתחממות כדור הארץ. תהליך הייצור שכולל בעירה בטמפרטורה גבוהה בחוסר חמצן, נועל את גזי החממה המזיקים, בשונה משריפה רגילה, כך שמתקבל תוצר סופי שיכול לשמש בין היתר לדישון האדמה ואף כמרכיב בייצור בטון "ירוק".
בעוד שתעשיית הביו-פחם עדיין בחיתוליה, הטכנולוגיה מציעה דרך חדשה להסיר פחמן מהאטמוספרה של כדור הארץ. על פי הפאנל הבין-ממשלתי של האו"ם לשינויי האקלים (IPCC), ביו-פחם עשוי לשמש ללכידת 2.6 מיליארד מתוך 40 מיליארד הטונות של פחמן דו-חמצני המיוצר כיום על ידי האנושות מדי שנה. "אנחנו הופכים את מחזור הפחמן, שהוא מחזור שבו שלובים זה בזה היסודות פחמן, חמצן ומימן במחזורי החומרים בטבע, שמוגדר גם כסך כל השינויים המתחוללים בתרכובות של הפחמן בטבע, שבמהלכם הוא הופך מתרכובת אי-אורגנית לתרכובת אורגנית", אמר פיק סטנלונד, מנכ"ל Circular Carbon, לסוכנות הידיעות הצרפתית.
המפעל, מהגדולים באירופה, מקבל משלוח של קליפות פולי קקאו דרך רשת של צינורות ממפעל שוקולד שכן. הביו-פחם לוכד כאמור את הפחמן הדו-חמצני שבקקאו - בתהליך דומה לכל חומר אורגני אחר לשם יצירתו. אם הקקאו לא היה עובר את התהליך הזה, הרי שהפחמן הדו-חמצני היה משתחרר ונספג באטמוספרה, מה שמוביל להחמרת ההתחממות הגלובלית.
"במקום זאת, הפחמן הדו-חמצני ננעל בביו-פחם במשך מאות שנים", הסביר ד"ר דיוויד הובן, מדען סביבה במכון הפוליטכני UniLaSalle בצרפת ל-AFP. לדברי ד"ר הובן, טון אחד של ביו-פחם הינו שווה ערך ל-3-2.5 טונות של פחמן דו חמצני. מקורו של הביו-פחם באוכלוסיות ילידיות ביבשת אמריקה שהשתמשו בו כדשן, לפני שהתגלה מחדש במאה ה-20 על ידי מדענים שחקרו קרקעות פוריות במיוחד באגן האמזונס, שזכו לשם "טרה פרטה" (האדמה השחורה), שהייתה פורייה פי כמה וכמה מאשר האדמות שלא הוטמן בהן ביו-פחם. הדבר קרה בשל העובדה שדישון האדמה ביו-פחם הגביר את ספיחת המים והחומרים המזינים.
במפעל בהמבורג יש ריח קל של שוקולד שנוצר כתוצאה מפעולת החימום של הקקאו. המוצר הסופי נארז בשקים לבנים ונמכר לחקלאים מקומיים. אחד מאותם חקלאים הוא סילביו שמידט, בן ה-45, שמגדל תפוחי אדמה ליד ברמן, אחת משלוש ערי-המדינה בגרמניה, שנמצאת מערבית להמבורג. שמידט מקווה שהביו-פחם יעזור בדישון והעשרת אדמותיו בחומרים מזינים שיגבירו את היבול והתפוקה.
תהליך הייצור, הנקרא פירוליזה (פירוק בחום) מספק גם כמות מסוימת של ביוגז – גז המופק מחומר אורגני בתהליך של עיכול תאי בתנאים אנאירוביים, על ידי אוכלוסיות מיקרואורגניזמים, המשמש כדלק להנעת מנועים או כחומר בעירה, ונחשב כמקור אנרגיה מתחדשת, מכיוון שהוא מופק מחומרים אורגניים, מה שממתן את הצריכה של דלקים מאובנים - הנמכר למפעל הסמוך. 3,500 טונות ביו-פחם ועד 20 מגהוואט־שעה של ביוגז מיוצרים בסך הכל על ידי המפעל מדי שנה, מ-10,000 טונות של קליפות פולי קקאו.
יחד עם זאת, עדיין קשה להגדיל את הייצור לרמה רחבה בהרבה, זאת מכיוון שכדי להבטיח שהמערכת תייצר פחות פחמן מזהם ממה שהיא מייצרת, הכל צריך להיעשות באופן מקומי, "עם מעט או ללא הובלה", הסביר ד"ר הובן. בנוסף לזה, לא כל סוגי האדמה מותאמים לדישון בביו-פחם, שכן הוא יעיל יותר באקלים טרופי, מה גם שחומרי הגלם לייצורו אינם זמינים בכל מקום. "העלות של הפקת הביו-פחם יכולה להיות עצומה, בסביבות 1,000 אירו לטון - זה יותר מדי עבור שימוש חקלאי", הוסיף ד"ר הובן.
כדי לנצל טוב יותר את החומר השחור שמצטייר כ"זהב השחור" העתידי, אמר ד"ר הובן שייתכן וניתן יהיה להשתמש בו בענף הבנייה, בין היתר לשם ייצור בטון "ירוק", כלומר לבנייה בת-קיימא שמטרתה להפחית את ההשפעה הסביבתית של ענף הנדל"ן. ברצונה של Circular Carbon לפתוח שלושה אתרים חדשים לטובת ייצור ביו-פחם בחודשים הקרובים, מה שעולה בקנה אחד עם כך שברחבי אירופה, פרויקטים של ביו-פחם כבר צוברים תאוצה. על פי התחזיות, הייצור צפוי להכפיל את עצמו כמעט ל-90 אלף טון השנה בהשוואה ל-2022.
